תומכי תמימים ברינואה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 42: שורה 42:
לסיוע להנהלת הישיבה, שלא היו בקיאים דים בשפת המדינה היה גם יהודי בשם שכטוב שידע היטב צרפתית ושימש איש הקשר של הישיבה עם החוץ, ולאחר זמן החליף אותו בחור יהודי אחר בשם מאיר פידליס.
לסיוע להנהלת הישיבה, שלא היו בקיאים דים בשפת המדינה היה גם יהודי בשם שכטוב שידע היטב צרפתית ושימש איש הקשר של הישיבה עם החוץ, ולאחר זמן החליף אותו בחור יהודי אחר בשם מאיר פידליס.


== הגיעם של אנ"ש ור' ניסן נמנוב ממחנה פוקינג ==
== תש"ח - הגיעם של אנ"ש ור' ניסן נמנוב לישיבה ==
 
שלב חדש בהתפתחות הישיבה היה כאשר החלו להגיע קבוצות של אנ"ש ממחנות גרמניה, ועמם תלמידי הישיבה ב[[פוקינג]] שהיו לאחר מכן את רוב מנין התלמידים בברינואה, וכמו כן האיש אשר בראשם הוא ה[[משפיע]] המפורסם ר׳ [[ניסן נמנוב]], שהכניס רוח חדשה בכל הישיבה והתווה את אופיה המיוחד.
 
בין [[ראש השנה]] ל[[יום כיפור]] שנת [[תש״ח]], הגיעה לישיבה הקבוצה הראשונה ממחנה [[פוקינג]]. היתה זו קבוצה שכללה רק בחורים, שלא כמו שאר הקבוצות שהגיעו בהן בעיקר משפחות.
 
עם בואה של קבוצה זו הגיעה הצפיפות בישיבה למצב בלתי נסבל. כדי לפתור בעיה זו שכרו מספר דירות במקום שנקרא ׳פירמיד׳ (ע״ש עמוד שניצב שם) במרחק של קילומטר מן הישיבה. את התלמידים הותיקים יותר שלחו לישון שם ואילו החדשים נשארו ללון בישיבה עצמה. עד שהגיעו לפתרון זה סידרו מיטות בזאל עצמו ושם ישנו חלק מן הבחורים.
 
בהגירתם של הקבוצות מפוקינג השתדל [[אדמו׳׳ר הריי״צ]] רבות והשקיע מאמצים גדולים. מאמציו של הרבי נשאו פרי ובתחילת שנת תש״ח החלו להגיע קבוצות מפוקינג וממחנות נוספים ב[[גרמניה]].
 
בכסלו תש"ח הגיע הקבוצה נוספת מפוקינג ובראשה עמדו ה[[משפיע]] המפורסם ר׳ [[ניסן נמנוב]] והגה"ח הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] עם משפחותיהם.
 
ר׳ ניסן נמנוב נתמנה למשפיע הראשי ומנהל הישיבה, ור' זלמן שמעון למשגיח ראשי בנגלה.


הטיל את מלאכת הקמת הישיבה על הרב [[ניסן נמנוב]] שנודע עוד ברוסיה כ[[עובד ה']] ו[[חסיד]]. הישיבה בתחילה שכנה ב[[פריז]] ולאחר מכן עברה לברינוא - עיירה קטנה ושקטה בפרברי פריז. המקום בו שכנה הישיבה היה בעבר ארמון עתיק, במקום שכנו כבר כמה משפחות מחסידי חב"ד, ובמתחם זה החלו תלמידי הישיבה ללמוד, באותו זמן שימש הרב [[יוסף גולדברג]] כראש ישיבה ומסר שיעורים לתלמידי השיעור הגדול. חסידים נוספים שמשו כמגידי שיעורים בישיבה וכמשפיעים. בישיבה שהה הרב [[ישראל נח בלניצקי]] ששימש באופן בלתי רשמי כ[[משפיע]].


ע"פ הוראת הרבי קלטה הישיבה עשרות בחורים מ[[מרוקו]] ו[[תוניס]], לימודם בישיבה סייע בהתקרבותם לדרך ה[[חסידות]].  
ע"פ הוראת הרבי קלטה הישיבה עשרות בחורים מ[[מרוקו]] ו[[תוניס]], לימודם בישיבה סייע בהתקרבותם לדרך ה[[חסידות]].  

תפריט ניווט