2,628
עריכות
Shmuel Munkes (שיחה | תרומות) |
Shmuel Munkes (שיחה | תרומות) |
||
שורה 26: | שורה 26: | ||
גם המבנה שניתן לפליטים על ידי הג'ויכט היה גדול ומתאים במיוחד לצרכי הישיבה שהתאקלמה בו היטב. מבנה זה ראוי לתיאור מיוחד: | גם המבנה שניתן לפליטים על ידי הג'ויכט היה גדול ומתאים במיוחד לצרכי הישיבה שהתאקלמה בו היטב. מבנה זה ראוי לתיאור מיוחד: | ||
ארמון גדול וישן בן שתי קומות, שהיה שייך לפני שנים לממשל הצרפתי, שמו היה "הארמון הקטן" (בצרפתית: "פטיט שאטו"). קומת הקרקע של הארמון מונה שני חדרים גדולים ועוד כשמונה קטנים יותר. בין שני החדרים הגדולים חיברו שתי זוגות של דלתות, את האחת סגרו ובגומחא שנוצרה עשו ארון ספרים. בין שני החדרים היה תנור לחימום עליו היו מניחים את ה[[תפילין]] בעת ה[[תפילה]]. באולם הקטן למדו התלמידים הקטנים יותר אלו שעדיין לא למדו | ארמון גדול וישן בן שתי קומות, שהיה שייך לפני שנים לממשל הצרפתי, שמו היה "הארמון הקטן" (בצרפתית: "פטיט שאטו"). קומת הקרקע של הארמון מונה שני חדרים גדולים ועוד כשמונה קטנים יותר. בין שני החדרים הגדולים חיברו שתי זוגות של דלתות, את האחת סגרו ובגומחא שנוצרה עשו ארון ספרים. בין שני החדרים היה תנור לחימום עליו היו מניחים את ה[[תפילין]] בעת ה[[תפילה]]. באולם הקטן למדו התלמידים הקטנים יותר אלו שעדיין לא למדו [[חסידות]], ובגדול למדו התלמידים הגדולים. באחת הפינות הקימו את מטבח הישיבה, וחדר אחר שימש כחדר האוכל. | ||
בקומתו השניה של הארמון היו כשלשה עשר חדרים קטנים, בהם שוכנו בחורי הישיבה ומשפחות אנ"ש שגרו במקום. בפרוזדור בין החדרים עמד לרשות המשפחות גז על שני כסאות, וזה שימש כמטבח. | |||
את הארמון סבבה חצר ענקית עם עצי פרי לרוב ובריכות, באחת מהן - הגדולה - השתמשו בחודשי הקיץ כבריכת שחיה. היתה שם גם בריכה קטנה ומרובעת שנבעה ממעין ומימיה היו צלולים וזכים. באחת התקופות - כשהמקווה היתה סגורה - השתמשובבריכה זו לטבילה בבוקר. | |||
מעבר לכל המעלות המנויות לעיל היתה בישיבה מעלה רוחנית נדירה, הנהלת הישיבה. | |||
חברי ההנהלה היו גדולי החסידים, מהאריות שבחבורה, שעוד ב[[רוסיה]] היו מפורסמים כבעלי שיעור קומה מיוחדת: כ[[ראש הישיבה]] כיהן הרה"ג ר׳ [[יוסף גולדברג]], כמשפיע כיהן הרה"ח המפורסם ר׳ [[שלמה חיים קסלמן]], כמשגיח כיהן הגה"ח ר׳ [[נחום לבקובסקי]], וכרמי״ם כיהנו הגה"ח ר׳ [[נחום טרבניק]] והגה"ח [[משה רובינסון]] (קאראלעוויטשער). בנסוף לצוות הרוחני נתמנה החסיד המפורסם ר׳ [[ישראל נח בליניצקי]] כמנהל הגשמי. | |||
מעל צוות ההנהלה בפועל, הקים הרבי הריי״צ ועדה רוחנית וגשמית לישיבה, שהוא עצמו בחר את חבריה, וכפי שמפרט במכתבו הנ״ל להנהלת הישיבה: | |||
״.. ובזה הנני למנות בתור ועד הנהגה הרוחנית לישיבת תומכי תמימים אשר בעי"ת פאריז, את ידידי הנעלים וו"ח אי"א, הרב מוהר"ר אברהם אלי' [שי׳] פלאטקין, יו"ר הרב מוהר"ר נחום שמרי׳ [שי׳] סאסאנקין, הרב מוהר"ר ישראל נח שי׳ בליניצקי, הרב מוהר"ר שלמה חיים [שי׳] קעםעלמאן ומוהר"ר בצלאל שי׳ ווילשאנסקי, סגנים. | |||
ולועד הנהגה לעניני כספים וסידור הגשמיות הנני למנות את ידידיי הנעלים וו"ח אי"א הרב מוהר"ר ישראל נח שי׳ בעליניצקי יו"ר. מוהר"ר פרץ שי׳ מאצקין, מוהר"ר איסר קלובגאנט, מוהר"ר חייקיל שי׳ חאנין, מוהר"ר ישראל [שי׳] לייבאוו, מוהר"ר חיים שי׳ מינקאוויטש, מוהר"ר שמואל בצלאל [שי׳] אלטהויז, ומוהר"ר שי׳ בודנעוויץ, סגנים". | |||
לסיוע להנהלת הישיבה, שלא היו בקיאים דים בשפת המדינה היה גם יהודי בשם שכטוב שידע היטב צרפתית ושימש איש הקשר של הישיבה עם החוץ, ולאחר זמן החליף אותו בחור יהודי אחר בשם מאיר פידליס. | |||
הטיל את מלאכת הקמת הישיבה על הרב [[ניסן נמנוב]] שנודע עוד ברוסיה כ[[עובד ה']] ו[[חסיד]]. הישיבה בתחילה שכנה ב[[פריז]] ולאחר מכן עברה לברינוא - עיירה קטנה ושקטה בפרברי פריז. המקום בו שכנה הישיבה היה בעבר ארמון עתיק, במקום שכנו כבר כמה משפחות מחסידי חב"ד, ובמתחם זה החלו תלמידי הישיבה ללמוד, באותו זמן שימש הרב [[יוסף גולדברג]] כראש ישיבה ומסר שיעורים לתלמידי השיעור הגדול. חסידים נוספים שמשו כמגידי שיעורים בישיבה וכמשפיעים. בישיבה שהה הרב [[ישראל נח בלניצקי]] ששימש באופן בלתי רשמי כ[[משפיע]]. | הטיל את מלאכת הקמת הישיבה על הרב [[ניסן נמנוב]] שנודע עוד ברוסיה כ[[עובד ה']] ו[[חסיד]]. הישיבה בתחילה שכנה ב[[פריז]] ולאחר מכן עברה לברינוא - עיירה קטנה ושקטה בפרברי פריז. המקום בו שכנה הישיבה היה בעבר ארמון עתיק, במקום שכנו כבר כמה משפחות מחסידי חב"ד, ובמתחם זה החלו תלמידי הישיבה ללמוד, באותו זמן שימש הרב [[יוסף גולדברג]] כראש ישיבה ומסר שיעורים לתלמידי השיעור הגדול. חסידים נוספים שמשו כמגידי שיעורים בישיבה וכמשפיעים. בישיבה שהה הרב [[ישראל נח בלניצקי]] ששימש באופן בלתי רשמי כ[[משפיע]]. |