שיריים (הלכה): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 16 בתים ,  22 ביוני 2021
מ
הגהה
מ (הגהה)
שורה 1: שורה 1:
'''שיריים''' הוא מושג הלכתי בהלכות הקרבת [[קרבן|קרבנות]] המבטא את המצב שחל על שיירים של [[דם]] שנותרו ב[[כלי שרת]] לאחר שבוצעה עבודת ה[[זריקת הדם|זריקה]]. על השיריים חלה חובת שפיכה ל[[יסוד המזבח]].
'''שיריים''' הוא מושג הלכתי בהלכות הקרבת [[קרבן|קרבנות]] המבטא את המצב שחל על שיירים של [[דם]] שנותרו ב[[כלי שרת]] לאחר שבוצעה עבודת ה[[זריקת הדם|זריקה]]. על השיריים חלה חובת שפיכה ל[[יסוד המזבח]].
==הגדרה הלכתית==
==הגדרה הלכתית==
על פי ההלכה, יש ל[[כהן]] ש[[קבלת הדם|מקבל את הדם מצוואר בעל החיים הנשחט]], לקבל את כל דמו של הפר, למרות שרק חלק קטן ממנו עתיד להיזרק על המזבח. בחלק מהקרבנות יש לזרק את הדם על כל ארבע קרנות המזבח ובחלק רק על שתיים או על אחת מהם. לאחר שבוצעה עבודת הזריקה, עובר הדם הנותר לסטטוס הלכתי חדש שבו הוא מתכנה שיריים, וכחלק מחיוב זה יש לשפוך אותו למזבח, ישנה דיעה שחיוב זה שנוי במחלוקת [[רבי עקיבא]] ו[[רבי יהודה]] אם הוא ה[[כפרה]] שחלה על המתכפר תלויה בו או לא. ישנו ספק בגמרא, אם [[רבי יוחנן]] או [[רבי יהושע בן לוי]] סובר כך{{הערה|זבחים נב ב}}.
על פי ההלכה, יש ל[[כהן]] ש[[קבלת הדם|מקבל את הדם]] מצוואר בעל החיים הנשחט, לקבל את כל דמו של הפר, למרות שרק חלק קטן ממנו עתיד להיזרק על המזבח. בחלק מהקרבנות יש לזרק את הדם על כל ארבע קרנות המזבח ובחלק רק על שתיים או על אחת מהם. לאחר שבוצעה עבודת הזריקה, עובר הדם הנותר לסטטוס הלכתי חדש שבו הוא מתכנה שיריים, וכחלק מחיוב זה יש לשפוך אותו למזבח, ישנה דיעה שחיוב זה שנוי במחלוקת [[רבי עקיבא]] ו[[רבי יהודה]] אם הוא ה[[כפרה]] שחלה על המתכפר תלויה בו או לא. ישנו ספק בגמרא, אם [[רבי יוחנן]] או [[רבי יהושע בן לוי]] סובר כך{{הערה|זבחים נב ב}}.


דין זה חל על הדם רק במידה ש[[כהן]] [[כשר]] ביצע את הזריקה, אבל במידה והזריקה התבצעה על ידי אדם שפסול לעבודה (למשל אדם שאינו כהן, או כהן [[טומאה|טמא]]), הדם אינו נחשב לשיריים{{הערה|זבחים לד ב}}.
דין זה חל על הדם רק במידה ש[[כהן]] [[כשר]] ביצע את הזריקה, אבל במידה והזריקה התבצעה על ידי אדם שפסול לעבודה (למשל אדם שאינו כהן, או כהן [[טומאה|טמא]]), הדם אינו נחשב לשיריים{{הערה|זבחים לד ב}}.


==הגדרה למדנית==
==הגדרה למדנית==
לכאורה לא יתכן שיחול על דם דין חובת זריקה וגם דין שיריים, שכן שני הגדרות אלו סותרות זאת את זאת - לכאורה. אם ישנו חובת זריקה על הדם הוא אינו נחשב לשיריים. למרות זאת ב[[חידושי רבי חיים הלוי]]{{הערה|דף ס' עמוד א' על דברי הרמב"ם מהלכות הקרבת הקרבנות פרק י"ט הלכה י"ח}} קובע כי ישנה סיטואציה שבו יחולו על הדם שני הגדרות סותרות אלו.
לכאורה לא יתכן שיחול על דם דין חובת זריקה וגם דין שיריים, שכן שתי הגדרות אלו סותרות זו את זו - לכאורה. אם ישנו חובת זריקה על הדם הוא אינו נחשב לשיריים. למרות זאת ב[[חידושי רבי חיים הלוי]]{{הערה|דף ס' עמוד א' על דברי הרמב"ם מהלכות הקרבת הקרבנות פרק י"ט הלכה י"ח}} קובע כי ישנה סיטואציה שבו יחולו על הדם שני הגדרות סותרות אלו.


כראיה לכך מביא [[רבי חיים מבריסק]] את דברי ה[[רמב"ם]] שקובע כי קיים חילוק בין שיירים של דם שנמצא כולו בכוס אחת, לבין שיירים של דם שנמצא בין שני כוסות. בעוד שבסיטואציה הראשונה נחשב הדם כולו לשיריים, הרי שבסיטואציה השניה שבו הדם מחולק בין שני כוסות, נחשב רק הדם שבכוס הראשונה - שבה בוצעה הזריקה - לשיריים ואילו הדם השני אינו נחשב ל"שיריים". התוצאה של קביעה זאת באה לידי ביטוי במקרה שבו אדם עשה רק אחת מארבעת הזריקות שיש לעשות ב[[קרבן חטאת]], מקרה שאליו מתייחסת המשנה וקובעת שהקרבן כשר למרות שישנה מצווה להשלים ולבצע את כל ארבעת הזריקות. במקרה כזה, יחול על הדם שבכוס דין "זריקה" חלקי, מכיון שישנה עדיין מצווה לזרקו, אבל יחול עליו גם דין שיריים מכיון שהזריקה הראשונה הינה זריקה מושלמת, שמביאה לידי פועל את כשרות הקרבן (שהרי גם אם לא יעשה זריקות נוספות הקרבן יהיה כשר).
כראיה לכך מביא [[רבי חיים מבריסק]] את דברי ה[[רמב"ם]] שקובע כי קיים חילוק בין שיירים של דם שנמצא כולו בכוס אחת, לבין שיירים של דם שנמצא בין שתי כוסות. בעוד שבסיטואציה הראשונה נחשב הדם כולו לשיריים, הרי שבסיטואציה השניה שבו הדם מחולק בין שתי כוסות, נחשב רק הדם שבכוס הראשונה - שבה בוצעה הזריקה - לשיריים ואילו הדם השני אינו נחשב ל"שיריים". התוצאה של קביעה זאת באה לידי ביטוי במקרה שבו אדם עשה רק אחת מארבע הזריקות שיש לעשות ב[[קרבן חטאת]], מקרה שאליו מתייחסת המשנה וקובעת שהקרבן כשר למרות שישנה מצווה להשלים ולבצע את כל ארבע הזריקות. במקרה כזה, יחול על הדם שבכוס דין "זריקה" חלקי, מכיון שישנה עדיין מצווה לזרקו, אבל יחול עליו גם דין שיריים מכיון שהזריקה הראשונה הינה זריקה מושלמת, שמביאה לידי פועל את כשרות הקרבן (שהרי גם אם לא יעשה זריקות נוספות הקרבן יהיה כשר).


הגדרה זו מתבססת על חילוק שמבואר בדבריו בין הגדרת "שיריים" להגדרת "דחוי" החל על דם קרבן שנגמרה עבודתו, והוא קובע שבעוד שהגדרת "דחוי" חלה על קרבן רק לאחר שהוא נדחה לגמרי מעבודת המקדש ולא שייך לקיים בו מצווה נוספת, הרי שהגדרת ה"שיריים" היא [[חלות]] פעילה שחלה על הדם כתוצאה מעבודה הזריקה, וממילא תיתכן סיטואציה שבה יחול על ה[[דם]] הגדרת שיריים גם אם יש על הדם חובת זריקה.
הגדרה זו מתבססת על חילוק שמבואר בדבריו בין הגדרת "שיריים" להגדרת "דחוי" החל על דם קרבן שנגמרה עבודתו, והוא קובע שבעוד שהגדרת "דחוי" חלה על קרבן רק לאחר שהוא נדחה לגמרי מעבודת המקדש ולא שייך לקיים בו מצווה נוספת, הרי שהגדרת ה"שיריים" היא [[חלות]] פעילה שחלה על הדם כתוצאה מעבודה הזריקה, וממילא תיתכן סיטואציה שבה יחול על ה[[דם]] הגדרת שיריים גם אם יש על הדם חובת זריקה.
==בתורת החסידות==
==בתורת החסידות==
בשיריים דמצוה יש כח נעלה ביותר שלא מצינו בענין אחר.
בשיריים דמצוה יש כח נעלה ביותר שלא מצינו בענין אחר.
שורה 20: שורה 22:
וההוראה מזה בעבודת ה':
וההוראה מזה בעבודת ה':


כאשר יהודי עוסק בענין של מצוה, ומקציב לזה מממונו מגופו ומנשמתו, ובסופו של דבר רואה שנשארו ענינים כחות כו' שלא נוצלו לגמרי עבור מצוה זו, ובמילא חושב שיכול עתה לנצלם עבור עניני הרשות – אזי אומרים לו, שצריך לידע שענינים אלו הם בבחינת "שירי מצוה" שאין להניחם באשפה... כיון שיש בהם ענין של קדושה, ולכן צריך לנצלם אך רק עבור עניני קדושה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/19/27/328.htm תורת מנחם תשי"ז חלק ב' שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז עמ' 328]}}.
כאשר יהודי עוסק בענין של מצוה, ומקציב לזה מממונו מגופו ומנשמתו, ובסופו של דבר רואה שנשארו ענינים כחות כו' שלא נוצלו לגמרי עבור מצוה זו, ובמילא חושב שיכול עתה לנצלם עבור עניני הרשות – אזי אומרים לו, שצריך לידע שענינים אלו הם בבחינת "שירי מצוה" שאין להניחם באשפה... כיון שיש בהם ענין של קדושה, ולכן צריך לנצלם אך רק עבור עניני קדושה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/19/27/328.htm תורת מנחם ה'תשי"ז חלק ב' שיחת אחרון של פסח, עמ' 328]}}.
 
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הלכה]]
[[קטגוריה:הלכה]]

תפריט ניווט