יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד: הבדלים בין גרסאות בדף

לאחר כ"ז אדר תשנ"ב בתקופה בה "חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם"{{הערה|1=כפי שנכתב בגמרא שמשיח סובל תחלואי הגלות, וכמו שנאמר 'אכן חלינו הוא נשא ומכבאונו סבלם'.}}, התחילו להכריז "יחי" במעמדים מיוחדים {{הערה|כמו לפני התקיעות בראש השנה, בסיום תפילת נעילה ביום הכיפורים ועוד}}, בי"א בניסן ה'תשנ"ב קבוצה מרבני אנ"ש חתמו על פס"ד מיוחד בו נפסק שהרבי הוא המלך המשיח, ונכנסו לתוך חדרו הק' של הרבי להגיש לו את פסק הדין, באותו זמן נערך מחוץ ל770 כינוס צבאות ה' בו הכריזו "חיילי צבאות ה'" את 12 הפסוקים ובסיומם הכריזו - לראשונה - את הכרזת "יחי אדונינו". וכן אחרי התקיעות ביום הראשון של ר"ה שרו רק את המנגינה ללא המילים (מכיוון שהיה זה לאחר התקיעות, ואין להפסיק מתחלת התקיעות עד סיום התפילה). וביום השני כאשר נגנו לאחר התקיעות זכו לעידוד מיוחד מהרבי.

במהלך [[חודש תשרי]] [[תשנ"ג]] שרו את ה"יחי" בפני הרבי מספר פעמים והרבי עודד את הקהל. ב[[שמחת תורה]] [[תשנ"ג]], בעת ההקפות כששרו ניגון זה זכו לעידוד מיוחד מהרבי ומאז הפך שירת ניגון זה לנוהג קבוע בכל תפילה כאשר ראו את הרבי ובכל פעם זכו לעידודו של הרבי, [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגון]] ולעיתים קרובות ניכרה ההתאמצות המיוחדת בעידוד. לקראת [[י' שבט תשנ"ג]], תוכנן כינוס גדול ב - [[770]], בו ישירו לפני הרבי "יחי אדוננו". כאשר המעמד ישודר באמצעות רשתות הטלויזיה לכל העולם כולו. לקראת מעמד זה התכוננו [[אנ"ש]] בכל רחבי תבל בהתרגשות עצומה ואף היו שכינו אותו בשם "ההכתרה", אך היו שחששו שהרבי יעודד את השירה "יחי אדוננו" לעיני כל העולם, ושאלו את הרבי האם אכן כך הוא רצונו הקדוש והוא אישר זאת ואף כששאלו שיתכן ויגרם מזה נזק לחב"ד הרבי ביטל חשש זה, ואכן במעמד זה עודד הרבי את הכרזת ושירת "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד" ומאז הפך זה למנהג קבוע אצל חסידי חב"ד ברחבי העולם שלאחר כל תפילה מכריזים "יחי" (וכן לאחר קריאת התורה וכן קודם התקיעות של ראש השנה). מיד לאחר ג' תמוז היה כינוס בית דין רבני חב"ד בו פסקו שצריך להמשיך בהכרזה זו וכן להמשיך לכתוב על גבי דף השער של גליון כפר חב"ד.