11,616
עריכות
יציאת רוסיה תש"ו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (←לקריאה נוספת) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
[[קובץ:תחנת רכבת לבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת בלבוב (למברג) הסמוכה לגבול, ממנה יצאו רוב ה'עשאלונים']] | [[קובץ:תחנת רכבת לבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת בלבוב (למברג) הסמוכה לגבול, ממנה יצאו רוב ה'עשאלונים']] | ||
ב'''יציאת רוסיה תש"ו''' (נקראת גם 'יציאת פולין', ומכונה ה'עשאלונים') יצאו רובם של חסידי חב"ד את גבולות [[רוסיה]] הקומוניסטית, באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. פרשה זו היוותה את סיום התקופה של רוסיה כמרכזה של [[חסידות חב"ד]], ותחתיה הוקמו ביוזמת אדמו"ר הריי"צ מרכזים חב"דיים חלופיים ב[[פריז]], [[כפר חב"ד]], [[ירושלים]] ו[[קראון הייטס]]. | ב'''יציאת רוסיה תש"ו''' (נקראת גם 'יציאת פולין', ומכונה ה'עשאלונים') יצאו רובם של חסידי חב"ד את גבולות [[רוסיה]] הקומוניסטית, באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. פרשה זו היוותה את סיום התקופה של רוסיה כמרכזה של [[חסידות חב"ד]], ותחתיה הוקמו ביוזמת [[אדמו"ר הריי"צ]] מרכזים חב"דיים חלופיים ב[[פריז]], [[כפר חב"ד]], [[ירושלים]] ו[[קראון הייטס]]. | ||
מבצע הבריחה נוהל ב[[מסירות נפש]] על ידי קבוצה של עסקנים חב"דיים שרובם נותרו בגבולות ברית המועצות ונעצרו על ידי אנשי ה[[נ.ק.וו.ד.]] ונשלחו לגלות ב[[סיביר]] למשך שנים ארוכות. | מבצע הבריחה נוהל ב[[מסירות נפש]] על ידי קבוצה של עסקנים חב"דיים שרובם נותרו בגבולות [[ברית המועצות]] ונעצרו על ידי אנשי ה[[נ.ק.וו.ד.]] ונשלחו לגלות ב[[סיביר]] למשך שנים ארוכות. | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
==התארגנות דרכי היציאה== | ==התארגנות דרכי היציאה== | ||
עם הגעת השמועה על אפשרויות ההברחה, רצו החסידים לשאול את דעתו של אדמו"ר הריי"צ, אך מכיון שהפחד מהצנזורה הרוסית היה גדול והזמן דחק, הגיעו החסידים למסקנה שלא ניתן לחכות והושיבו בית דין שהורכב מעשרים ושלושה רבנים חסידיים ששהו באזור, על מנת שיפסקו האם החסידים צריכים לברוח או לא. | עם הגעת השמועה על אפשרויות ההברחה, רצו החסידים לשאול את דעתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], שבאותה העת כבר הגיע ל[[ארצות הברית]], אך מכיון שהפחד מהצנזורה הרוסית היה גדול והזמן דחק, הגיעו החסידים למסקנה שלא ניתן לחכות והושיבו בית דין שהורכב מעשרים ושלושה רבנים חסידיים ששהו באזור, על מנת שיפסקו האם החסידים צריכים לברוח או לא. | ||
בית הדין התאסף מספר פעמים במשך שלושה ימים, ושמע את חוות דעתם של אנשים שונים שהתעסקו עם הברחות הגבול, אך הגיעו למסקנה שהסכנה גדולה מידי והודיעו שאין להסתכן ולהבריח את הגבול. | בית הדין התאסף מספר פעמים במשך שלושה ימים, ושמע את חוות דעתם של אנשים שונים שהתעסקו עם הברחות הגבול, אך הגיעו למסקנה שהסכנה גדולה מידי והודיעו שאין להסתכן ולהבריח את הגבול. | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
*ר' [[יונה כהן]] (פולטאווער). | *ר' [[יונה כהן]] (פולטאווער). | ||
*גברת [[שרה קצנלבויגן]] ('מומע שרה'). | *גברת [[שרה קצנלבויגן]] ('מומע שרה'). | ||
*ר' [[חיים וולוביק]]. | |||
*ועוד חסידים. | *ועוד חסידים. | ||
| שורה 74: | שורה 75: | ||
{{פסקה חסרה}} | {{פסקה חסרה}} | ||
;תש"ז: | ;תש"ז: | ||
*'''[[י"ד חשוון]]'''- נוסעי רכבת זו נוסעו קודם כל לעיר [[זלטשוב]]{{הערה|בשביל לבלבל את העוקבים אחריהם}} ומשם נסעו בחזרה ל[[לבוב]], הרכבת יצאה ב[[י"ד חשוון]] והגיע לעיר [[קרקא]] ומשם נסעו בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] למחנה הפליטים שב[[אוסטריה]] | *'''[[י"ד חשוון]]'''- נוסעי רכבת זו נוסעו קודם כל לעיר [[זלטשוב]]{{הערה|בשביל לבלבל את העוקבים אחריהם}} ומשם נסעו בחזרה ל[[לבוב]], הרכבת יצאה ב[[י"ד חשוון]] והגיע לעיר [[קרקא]] ומשם נסעו בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] למחנה הפליטים שב[[אוסטריה]]. | ||
*'''[[ט' כסלו]]''' - הבריחה הגדולה כך כונתה אותה יציאה מרוסיה, על רכבת זו נכחו רוב אלו שלימים הקימו את היישוב [[כפר חב"ד]] וביניהם משפחות החסידים: משפחת הרב [[אפרים זלמן סודקביץ]], משפחת הרב [[דוד קוק]], משפחת הרב [[זעליג אלטהויז]], משפחת [[רסקין]] משפחת [[גופין]], ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ועוד רבות של משפחות של חסידים שיצאו מרוסיה הסובייטית לעבר פולין ואח"כ המשיכו לצ'כיה ומשם לאוסטריה ומשם בקיץ אח"כ ל[[צרפת]] עד [[תש"ט]] שהקימו את היישוב החסידי הראשון בארץ הקודש - כפר חב"ד. | *'''[[ט' כסלו]]''' - הבריחה הגדולה כך כונתה אותה יציאה מרוסיה, על רכבת זו נכחו רוב אלו שלימים הקימו את היישוב [[כפר חב"ד]] וביניהם משפחות החסידים: משפחת הרב [[אפרים זלמן סודקביץ]], משפחת הרב [[דוד קוק]], משפחת הרב [[זעליג אלטהויז]], משפחת [[רסקין]] משפחת [[גופין]], ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ועוד רבות של משפחות של חסידים שיצאו מרוסיה הסובייטית לעבר פולין ואח"כ המשיכו לצ'כיה ומשם לאוסטריה ומשם בקיץ אח"כ ל[[צרפת]] עד [[תש"ט]] שהקימו את היישוב החסידי הראשון בארץ הקודש - כפר חב"ד. | ||
*'''[[י"ט כסלו]]''' - על הרכבת נכחו קבוצה של מאתיים חמישים חסידים, בתוכם היה ה[[משפיע]] הרב [[ישראל נח בלניצקי]] והרב [[משה לברטוב]]. | *'''[[י"ט כסלו]]''' - על הרכבת נכחו קבוצה של מאתיים חמישים חסידים, בתוכם היה ה[[משפיע]] הרב [[ישראל נח בלניצקי]] והרב [[משה לברטוב]]. | ||
| שורה 83: | שורה 84: | ||
[[קובץ:פאקינג1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי סניף [[ישיבת תומכי תמימים]] במחנה המעבר ב[[פוקינג]]]] | [[קובץ:פאקינג1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי סניף [[ישיבת תומכי תמימים]] במחנה המעבר ב[[פוקינג]]]] | ||
לאחר שהצליחו להבריח את הגבול באמצעים בלתי ליגאליים, המשיכו חסידים רבים לעשות את דרכם | לאחר שהצליחו להבריח את הגבול באמצעים בלתי ליגאליים, המשיכו חסידים רבים לעשות את דרכם ל[[ארצות הברית]], על מנת להתאחד שוב עם הרבי, ולהסתופף במחיצתו. אך בינתיים התעכב הענין מכיון שלא היו ברשות אנ"ש אשרות כניסה. | ||
תחנות המעבר העיקריות בהם התרכזו החסידים בשעת המאמצים להשיג אישורי כניסה לארצות החופש, היו בערים [[לודז']] (שבפולין) ו[[פראג]] (שבצ'כיה). | תחנות המעבר העיקריות בהם התרכזו החסידים בשעת המאמצים להשיג אישורי כניסה לארצות החופש, היו בערים [[לודז']] (שבפולין) ו[[פראג]] (שבצ'כיה). | ||
| שורה 89: | שורה 90: | ||
בעקבות הוראתו של אדמו"ר הריי"צ להתמקם באזורים שהינם תחת שליטת ממשלת ארצות הברית, עשו חסידים רבים את דרכם לעבר מחנה הפליטים ב[[פאקינג]], שהיה באותה שעה בשליטת הצבא האמריקאי, והמתינו שם עד לקבלת האישורים. בזמן ההמתנה לאישורים, נשלח אליהם באופן מיוחד חתנו של אדמו"ר הריי"צ הרב [[שמריהו גוראריה]], שעודד את רוחם, והביא להם דרישת שלום מהרבי, וכן הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] שהיה איש הקשר של אדמו"ר הריי"צ במקום והעביר את הוראותיו לכל אחד מהחסידים להיכן להמשיך את דרכו. | בעקבות הוראתו של אדמו"ר הריי"צ להתמקם באזורים שהינם תחת שליטת ממשלת ארצות הברית, עשו חסידים רבים את דרכם לעבר מחנה הפליטים ב[[פאקינג]], שהיה באותה שעה בשליטת הצבא האמריקאי, והמתינו שם עד לקבלת האישורים. בזמן ההמתנה לאישורים, נשלח אליהם באופן מיוחד חתנו של אדמו"ר הריי"צ הרב [[שמריהו גוראריה]], שעודד את רוחם, והביא להם דרישת שלום מהרבי, וכן הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] שהיה איש הקשר של אדמו"ר הריי"צ במקום והעביר את הוראותיו לכל אחד מהחסידים להיכן להמשיך את דרכו. | ||
בהיות שהפעולות להשגת אישורי כניסה המוניים לגבולות ארצות הברית נכשלו, הורה [[הרבי הריי"צ]] לרכז את המאמצים בהעברת כל הפליטים מאנ"ש | בהיות שהפעולות להשגת אישורי כניסה המוניים לגבולות ארצות הברית נכשלו, הורה [[הרבי הריי"צ]] לרכז את המאמצים בהעברת כל הפליטים מאנ"ש ל[[פריז]]. | ||
קבוצות קטנות יותר התרכזו במחנות הפליטים 'עבענזע' 'זלאצבורג' 'וגשייד' 'שטייער' ו'האליין' שבאוסטריה, בפריז שבצרפת, ובאנטווערפן שבבלגיה. | קבוצות קטנות יותר התרכזו במחנות הפליטים 'עבענזע' 'זלאצבורג' 'וגשייד' 'שטייער' ו'האליין' שבאוסטריה, בפריז שבצרפת, ובאנטווערפן שבבלגיה. | ||