37,397
עריכות
שמחה זילברשטרום: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←משפחתו) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אבל יד החמשה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעת אבל שהתפרסמה ב[[בטאון חב"ד]] לאחר [[רצח יד החמישה|הרצח]]]] | [[קובץ:אבל יד החמשה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעת אבל שהתפרסמה ב[[בטאון חב"ד]] לאחר [[רצח יד החמישה|הרצח]]]] | ||
ה[[תמים]] '''שמחה זילברשטרום''' היה בוגר ישיבות '[[תומכי תמימים]]' ומדריך ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], שנרצח על ידי מחבלי ה'פדאיון' באירוע '[[רצח יד החמישה]]' | ה[[תמים]] '''שמחה זילברשטרום''' ([[י"ז במנחם אב]] [[תרצ"א]] - [[ראש חודש אייר]] [[תשט"ז]]) היה בוגר ישיבות '[[תומכי תמימים]]' ומדריך ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], שנרצח על ידי מחבלי ה'פדאיון' באירוע '[[רצח יד החמישה]]'. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[י"ז במנחם אב]] [[תרצ"א]] ב[[לייפציג]] שב[[גרמניה]], לאביו הרב [[בנימין נחום זילברשטרום|בנימין נחום]] ולאמו מרת פראדל (כהן) זילברשטרום{{הערה|נכדתו של הבז"ך לבונה - רבי בנימין זאב הכהן.}}. | נולד ב[[י"ז במנחם אב]] [[תרצ"א]] ב[[לייפציג]] שב[[גרמניה]], לאביו הרב [[בנימין נחום זילברשטרום|בנימין נחום]] ולאמו מרת פראדל (כהן) זילברשטרום{{הערה|נכדתו של הבז"ך לבונה - רבי בנימין זאב הכהן.}}. | ||
בילדותו התחנך במוסדות החינוך המקומיים בעיר הולדתו, וכשהתחילה [[מלחמת העולם השניה]], החל לנדוד יחד עם משפחתו, עד שהגיע לצרפת, משם עשה את דרכו באניה לארץ ישראל יחד עם אמו ואחיותיו בשנת [[תש"ה]]. יחד עמו באניה נסע גם האדמו"ר מקרעטשניף-סיגעט, רבי [[צבי הירש רוזנבוים]]. | בילדותו התחנך במוסדות החינוך המקומיים בעיר הולדתו, וכשהתחילה [[מלחמת העולם השניה]], החל לנדוד יחד עם משפחתו, עד שהגיע לצרפת, משם עשה את דרכו באניה לארץ ישראל יחד עם אמו ואחיותיו בשנת [[תש"ה]]. יחד עמו באניה נסע גם האדמו"ר מקרעטשניף-סיגעט, רבי [[צבי הירש רוזנבוים]]. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
==הרצח בבית הספר למלאכה== | ==הרצח בבית הספר למלאכה== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[רצח יד החמישה]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[רצח יד החמישה]]}} | ||
בעת [[תפילת ערבית]] של [[ראש חודש אייר]] [[תשט"ז]], הסתננה קבוצת מחבלים ערבים-מצרים לשטח [[כפר חב"ד]], וחדרה ל[[בית הכנסת]] של [[בית הספר למלאכה]], המחבלים המסתננים כיבו את האורות, ופתחו באש לעבר הילדים והמדריכים. כתוצאה מהירי נפצעו רבים מאנשי המוסד ששהו בחדר באותו זמן, ונהרגו חמישה ילדים חניכי בית הספר במקום, ומחנכם - הת' שמחה זילברשטרום, שהתנפל על היורים, ומנע בגופו את המשך הירי{{הערה|1=כך נקבע על ידי הרופאים במכון הפתולוגי באבו כביר, על פי [http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=19472 עדות אחיו, ר' [[אהרן מרדכי זילברשטרום]]].}}. | בעת [[תפילת ערבית]] של [[ראש חודש אייר]] [[תשט"ז]], הסתננה קבוצת מחבלים ערבים-מצרים לשטח [[כפר חב"ד]], וחדרה ל[[בית הכנסת]] של [[בית הספר למלאכה]], המחבלים המסתננים כיבו את האורות, ופתחו באש לעבר הילדים והמדריכים. כתוצאה מהירי נפצעו רבים מאנשי המוסד ששהו בחדר באותו זמן, ונהרגו חמישה ילדים חניכי בית הספר במקום, ומחנכם - הת' שמחה זילברשטרום, שהתנפל על היורים, ומנע בגופו את המשך הירי{{הערה|1=כך נקבע על ידי הרופאים במכון הפתולוגי באבו כביר, על פי [http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=19472 עדות אחיו, ר' [[אהרן מרדכי זילברשטרום]]].}}. | ||
למחרת, לאחר בדיקה חיצונית של הגופה במכון הפתולוגי באבו כביר, נטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בהר המנוחות ב[[ירושלים]], לצד שניים מתלמידיו, כשאת הארונות מלווים אלפי אנשים, ובהם אישי ציבור ונכבדים רבים. | למחרת, לאחר בדיקה חיצונית של הגופה במכון הפתולוגי באבו כביר, נטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בהר המנוחות ב[[ירושלים]], לצד שניים מתלמידיו, כשאת הארונות מלווים אלפי אנשים, ובהם אישי ציבור ונכבדים רבים. | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה כפר חב"ד]] | [[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה כפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:משפחת זילברשטרום]] | [[קטגוריה:משפחת זילברשטרום]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשט"ז]] | |||