לוי יצחק מברדיטשוב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:
בשעה שנולד אמר [[הבעל שם טוב]] לתלמידיו כי ירדה [[נשמה]] גדולה מהשמים שתמליץ טוב על ישראל. בימי נעוריו נודע בכינוי ה"עלוי מירופלב" על שם מקום לימודיו. בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא לאישה]] את בתו של הגביר ר' ישראל פרץ וזמן מה ישב בלברטוב בבית חותנו ועסק בתורה בקדושה ובטהרה.  
בשעה שנולד אמר [[הבעל שם טוב]] לתלמידיו כי ירדה [[נשמה]] גדולה מהשמים שתמליץ טוב על ישראל. בימי נעוריו נודע בכינוי ה"עלוי מירופלב" על שם מקום לימודיו. בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא לאישה]] את בתו של הגביר ר' ישראל פרץ וזמן מה ישב בלברטוב בבית חותנו ועסק בתורה בקדושה ובטהרה.  


ר' שמלקה מניקלשבורג השפיע עליו להגיע אל [[המגיד ממזריטש]] ובמשך מספר שנים למד חסידות בבית המגיד. לאחר שחותנו ירד מנכסיו נאלץ למלא משנת ה'תקכ"א את מקום ר' שמלקה ברבנות רוטשוול, אך בסיבת רדיפת ה[[מתנגד]]ים ברח ב[[הושענא רבה]] ל{{ה|מגיד מקוז'ניץ}} כשה[[לולב]] וה[[אתרוג]] בידו.  
ר' שמעלקע שהיה הרב של ריטשוואל השפיע עליו להגיע אל [[המגיד ממזריטש]] ובמשך מספר שנים למד חסידות בבית המגיד. וכעבור כמה שנים מילא את מקום ר' שמעלקע ברבנות ריטשוואל, אך בסיבת רדיפת ה[[מתנגד]]ים ברח ב[[הושענא רבה]] ל{{ה|מגיד מקוז'ניץ}} כשה[[לולב]] וה[[אתרוג]] בידו.  


בשנת [[תקכ"ה]] נתקבל כרב בז'יליכוב. עקב רדיפות ה[[מתנגדים]] עבר בשנת [[תקל"א]] לפינסק, שימש כרב וריש מתיבתא אך גם שם לחמו נגדו ה[[מתנגדים]] ופעם אף התנפלו על ביתו ושדדוהו.  
בשנת [[תקכ"ה]] נתקבל כרב בזעליחאוו. בשנת [[תקל"א]] נתמנה לרבה של פינסק. ה[[מתנגדים]] בראשות הרב קאצנעלנבויגן מבריסק לחמו נגדו (ופעם אף התנפלו על ביתו ושדדוהו).  


בשנת [[תקמ"ה]] החל לכהן כרב בברדיטשוב (אוקראינה), התפרסם כאיש העבודה והרחמים, כאוהב ישראל, כסנגור האומה ופרקליטה הגדול ואלפי תלמידים התקבצו סביבו - ברדיטשוב נעשתה למרכז חסידי גדול. ידוע היה כי אמירת ה[[כתר]] של רבי לוי יצחק מברדיטשוב ב[[ימים נוראים]] היה בכוחה לפקוד עקרות ששמעו אותה. [[רבי חיים מבריסק]] אף הוכיח זאת על פי [[הלכה]] ב[[נגלה]], וזקני החסידים מאוד התפעלו מכך{{הערה|[[רשימות הרבי]], חוברת ח'.}}.
בתמוז [[תקמ"ה]] עבר לכהן כרב בברדיטשוב (אוקראינה), התפרסם כאיש העבודה והרחמים, כאוהב ישראל, כסנגור האומה ופרקליטה הגדול ואלפי תלמידים התקבצו סביבו - ברדיטשוב נעשתה למרכז חסידי גדול. ידוע היה כי אמירת ה[[כתר]] של רבי לוי יצחק מברדיטשוב ב[[ימים נוראים]] היה בכוחה לפקוד עקרות ששמעו אותה. [[רבי חיים מבריסק]] אף הוכיח זאת על פי [[הלכה]] ב[[נגלה]], וזקני החסידים מאוד התפעלו מכך{{הערה|[[רשימות הרבי]], חוברת ח'.}}.


ניגוניו המלאים רגש מושרים על ידי המוני [[חסיד|חסידים]], חיבר סגולה להצלחה.
ניגוניו המלאים רגש מושרים על ידי המוני [[חסיד|חסידים]], חיבר סגולה להצלחה.
שורה 17: שורה 17:
== מחותנו של ה[[אדמו"ר הזקן]] ==
== מחותנו של ה[[אדמו"ר הזקן]] ==


הוא היה מחותנו של [[אדמו"ר הזקן]], מכיון שהרבנית [[שרה (בת אדמו"ר האמצעי - נפטרה בנעוריה)|שרה בתו של האדמו"ר האמצעי]] נישאה להרב [[אליעזר דרבמיקר]], בנו של רבי [[מאיר דרבמיקר]] (בעל כתר תורה) שהיה בנו של הרה"ק ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]].
הוא היה מחותנו של [[אדמו"ר הזקן]], מכיון שהרבנית [[שרה (בת אדמו"ר האמצעי - נפטרה בנעוריה)|שרה בתו של האדמו"ר האמצעי]] נישאה בפרשת נשא שנת תקס״ז להרב [[אליעזר דערבארימדיקער]], בנו של רבי [[מאיר]] (בעל כתר תורה) שהיה בנו של הרה"ק ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]]. ובפרשת בשלח תקס״ח נישאה הרבנית רבקה בת אדמו״ר האמצעי עם נכדו של הרה״ק ר׳ לוי יצחק: ר׳ יקותיאל זלמן (בן ר׳ יוסף בונם) וואלעס.


בקיץ תקס"ד התקיימו קישורי התנאים וב[[שבת]] פרשה נשא בשנת [[תקס"ז]] התקיימה החתונה ב[[זלאבין]]. בחתונה השתתפו הן [[אדמו"ר הזקן]] והן ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]], והיא נודעה בשם [[החתונה הגדולה בזלובין]]. היה זה החתונה הראשונה בין נכד הבעל התניא לבין רבי לוי יצחק מברדיטשוב. רבות נכתב ומסופר אודות חתונה זו.
בקיץ תקס"ד התקיימו קישורי התנאים וב[[שבת]] פרשה נשא בשנת [[תקס"ז]] התקיימה החתונה ב[[זלאבין]]. בחתונה השתתפו הן [[אדמו"ר הזקן]] והן ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]], והיא נודעה בשם [[החתונה הגדולה בזלובין]]. היה זה החתונה הראשונה בין נכד הבעל התניא לבין רבי לוי יצחק מברדיטשוב. רבות נכתב ומסופר אודות חתונה זו.
משתמש אלמוני

תפריט ניווט