191
עריכות
אמירת הנשיא בחודש ניסן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
'''אמירת פרשת קרבנות הנשיאים בחודש ניסן''' היא [[מנהג]] לקרוא אחרי [[תפילת שחרית]], החל מ[[א' ניסן]] עד [[י"ג ניסן]], בפרשת [[קרבנות הנשיאים]] את קרבן הנשיא שהקריב באותו היום בעת חנוכת המזבח. לאחר אמירת ה'נשיא' אומרים את נוסח ה 'יהי רצון' (גם ב[[שבת]]), וכן כוהנים ולוויים אומרים אותו. | '''אמירת פרשת קרבנות הנשיאים בחודש ניסן''' היא [[מנהג]] לקרוא אחרי [[תפילת שחרית]], החל מ[[א' ניסן]] עד [[י"ג ניסן]], בפרשת [[קרבנות הנשיאים]] את קרבן הנשיא שהקריב באותו היום בעת חנוכת המזבח. לאחר אמירת ה'נשיא' אומרים את נוסח ה 'יהי רצון' (גם ב[[שבת]]), וכן כוהנים ולוויים אומרים אותו. | ||
מטעם | מטעם אמירת פרשת קרבנות הנשיאים בתחילת [[חודש ניסן]], לזכר קרבנות הנשיאים בחנוכת המזבח, אין אומרים [[תחנון]] בכל ימי החודש{{הערה|מפני ש"בא' בניסן (יום הקמת המשכן במדבר) התחילו הנשיאים להקריב את קרבניהם לחנוכת המזבח נשיא א' ליום עד י"ג בניסן וכל נשיא ביום שהקריב קרבנו הי' יו"ט שלו" (ומכיון שביחד עם ימי הפסח שלאח"ז "יצא רוב החדש בקדושה" — אין אומרים תחנון כל חדש ניסן). טושו"ע או"ח סתכ"ט ס"ב. שו"ע אדה"ז שם ס"ח. וכן הוא בסידור אדה"ז (לפני "למנצח גו' יענך") בהימים שאין אומרים בהם תחנון.}}. | ||
==טעם אמירת הנשיא== | ==טעם אמירת הנשיא== | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
לזכר כך, נוהגים מראש חודש ניסן ואילך לקרוא פרשת הנשיא שהקריב בו ביום וביום י"ג ניסן פרשת בהעלותך עד "כן עשה את המנורה" שהוא נגד שבט לוי{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/429/15.htm שו"ע אדה"ז או"ח תכט, טו].}}. | לזכר כך, נוהגים מראש חודש ניסן ואילך לקרוא פרשת הנשיא שהקריב בו ביום וביום י"ג ניסן פרשת בהעלותך עד "כן עשה את המנורה" שהוא נגד שבט לוי{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/429/15.htm שו"ע אדה"ז או"ח תכט, טו].}}. | ||
המנהג מופיע לראשונה בספרו של | המנהג מופיע לראשונה בספרו של [[השל"ה]] הקדוש{{הערה|שני לוחות הברית מסכת פסחים (פרק נר מצוה). וכן ב'לקוטי עמק ברכה' שבסוף ספר 'עמק ברכה'.}}, ולאחר מכן נזכר בספרי גדולי ההוראה והפוסקים ונתקבל בתפוצות ישראל בקרב כל העדות והחוגים. | ||
==פרטי המנהג== | ==פרטי המנהג== | ||