ישראל יהודה לוין: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←‏משפחתו: הוספתי תוכן)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישראל לוין מכפר חב"ד|אחר=ישראל לוין מנעוועל|ראו=[[ישראל לוין (נעוועל)]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישראל לוין מכפר חב"ד|אחר=ישראל לוין מנעוועל|ראו=[[ישראל לוין (נעוועל)]]}}
ר' '''ישראל יהודה לוין''' ([[ז' תמוז]] [[תרע"ב]] - [[ח' סיון]] [[תשס"ה]]) [[תמים|תלמיד]] [[תומכי תמימים|ישיבות תומכי תמימים]], [[חסיד]] שחי וחווה את שנות [[מסירות נפש|מסירות הנפש]] ב[[רוסיה הסובייטית]], ומסר את נפשו על קיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]].
ר' '''ישראל יהודה לוין''' ([[ז' תמוז]] [[תרע"ב]] - [[ח' סיון]] [[תשס"ה]]) [[תמים|תלמיד]] [[תומכי תמימים|ישיבות תומכי תמימים]], [[חסיד]] שחי וחווה את שנות [[מסירות נפש|מסירות הנפש]] ב[[רוסיה הסובייטית]], ומסר את נפשו על קיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]].
היה מכונה בפי אנ"ש בכפר חב"ד "ר' ישראל ליפאוויצער" ע"ש העיירה ממנה בא (וגם כדי להבדילו מ"ר' ישראל נעוועלער", ששניהם נשאו את אותו שם ואותה שם משפחה)
היה מכונה בפי אנ"ש בכפר חב"ד "ר' ישראל ליפאוויצער" ע"ש העיירה ממנה בא (וגם כדי להבדילו מ"ר' ישראל נעוועלער", ששניהם נשאו את אותו שם ואותה שם משפחה)


שורה 21: שורה 22:
כשחזר לחופשת [[חג הפסח]] וראה שהוא נותר הנער הדתי היחידי בכל העיר, החליט לעזוב את העיר ונסע ל[[ויטבסק]], שם היה ריכוז גדול של בחורים בני גילו.
כשחזר לחופשת [[חג הפסח]] וראה שהוא נותר הנער הדתי היחידי בכל העיר, החליט לעזוב את העיר ונסע ל[[ויטבסק]], שם היה ריכוז גדול של בחורים בני גילו.


== רשימת המקומות בהם למד ==
=== רשימת המקומות בהם למד ===
במשך עשר שנים נדד בין ישיבות, כשכל ישיבה שנסגרה על ידי ה[[יבסקציה]] עבר מיד לישיבה שניה. מספר פעמים אף נאסר, ומיד לאחר השחרור המשיך בנדודיו. חלק מהמקומות בהם למד:
במשך עשר שנים נדד בין ישיבות, כשכל ישיבה שנסגרה על ידי ה[[יבסקציה]] עבר מיד לישיבה שניה. מספר פעמים אף נאסר, ומיד לאחר השחרור המשיך בנדודיו. חלק מהמקומות בהם למד:


שורה 48: שורה 49:
ר' ישראל שרצה להמשיך ללמוד באזור, נשאר במלחובקה ורק העתיק את מקום מגוריו לביתו של ר' [[זלמן ליברמן]]. אולם באחד הלילות שוב נאסר על ידי בלשים בשכבו באחד מבתי הכנסת. גם הפעם לא נמצאו בידו תעודות או אישורים מתאימים, והוא נאסר שנית.
ר' ישראל שרצה להמשיך ללמוד באזור, נשאר במלחובקה ורק העתיק את מקום מגוריו לביתו של ר' [[זלמן ליברמן]]. אולם באחד הלילות שוב נאסר על ידי בלשים בשכבו באחד מבתי הכנסת. גם הפעם לא נמצאו בידו תעודות או אישורים מתאימים, והוא נאסר שנית.


== הגיוס לצבא וחתונתו ==
=== הגיוס לצבא וחתונתו ===
בגיל הגיוס נקרא להתייצב ב[[מוסקבה]] למחרת [[יום הכיפורים]] בשנת [[תרצ"ו]]. פחדו היה גדול מכיוון שלא היו לו תעודות מתאימות, ובנוסף, זמן קצר קודם היה גל מאסרים גדול בקהילה החסידית.
בגיל הגיוס נקרא להתייצב ב[[מוסקבה]] למחרת [[יום הכיפורים]] בשנת [[תרצ"ו]]. פחדו היה גדול מכיוון שלא היו לו תעודות מתאימות, ובנוסף, זמן קצר קודם היה גל מאסרים גדול בקהילה החסידית.


שורה 61: שורה 62:
בשנת [[תש"ג]] נוצרה אפשרות להתכתב עם [[הרבי הריי"צ]] באמצעות [[חסידים]] ב[[ארץ ישראל]], שהעבירו את המכתב לרבי. ר' ישראל ור' מיכאל כתבו מכתב בו הם מבקשים ברכה ל"{{מונחון|זרעא חייא וקיימא|ילדים}}". הם לא זכו לקבל תשובה, אך ארבעים שנה אחר כך, כשכבר היה בארץ ישראל, נמצא מכתב התשובה של הרבי בארכיון הספרייה, בו הרבי מברכו בילדים וב[[פרנסה]].
בשנת [[תש"ג]] נוצרה אפשרות להתכתב עם [[הרבי הריי"צ]] באמצעות [[חסידים]] ב[[ארץ ישראל]], שהעבירו את המכתב לרבי. ר' ישראל ור' מיכאל כתבו מכתב בו הם מבקשים ברכה ל"{{מונחון|זרעא חייא וקיימא|ילדים}}". הם לא זכו לקבל תשובה, אך ארבעים שנה אחר כך, כשכבר היה בארץ ישראל, נמצא מכתב התשובה של הרבי בארכיון הספרייה, בו הרבי מברכו בילדים וב[[פרנסה]].


== היציאה מרוסיה ==
=== היציאה מרוסיה ===
בקיץ שנת [[תש"ו]] יצא מ[[רוסיה]] [[בריחת רוסיה תש"ו|יחד עם קבוצת חסידים]] באמצעות דרכונים [[פולין|פולניים]] מזוייפים, והגיע ל[[מחנה הפליטים פאקינג]] ב[[גרמניה]]. גם שם פתח יחד עם ר' מיכאל ישיבת תומכי תמימים, אותה המשיכו לנהל גם זמן רב לאחר שמרבית החסידים עזבו את המחנה.
בקיץ שנת [[תש"ו]] יצא מ[[רוסיה]] [[בריחת רוסיה תש"ו|יחד עם קבוצת חסידים]] באמצעות דרכונים [[פולין|פולניים]] מזוייפים, והגיע ל[[מחנה הפליטים פאקינג]] ב[[גרמניה]]. גם שם פתח יחד עם ר' מיכאל ישיבת תומכי תמימים, אותה המשיכו לנהל גם זמן רב לאחר שמרבית החסידים עזבו את המחנה.


שורה 68: שורה 69:
בשנת [[תש"ט]] הגיע ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]].
בשנת [[תש"ט]] הגיע ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]].


== אצל הרבי ==
=== אצל הרבי ===
ב[[חודש אלול]] [[תשכ"ב]] נסע ל[[הרבי|רבי]] בפעם הראשונה ל[[חודש החגים]], אז נכנס ל[[יחידות]]. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שמחת בית השואבה]] ביקש הרבי שהאורחים מארץ ישראל יגידו '[[לחיים]]', וציין את שם משפחתו {{ציטוטון|וואו איז לוין?}} (איפה 'לוין'?).
ב[[חודש אלול]] [[תשכ"ב]] נסע ל[[הרבי|רבי]] בפעם הראשונה ל[[חודש החגים]], אז נכנס ל[[יחידות]]. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שמחת בית השואבה]] ביקש הרבי שהאורחים מארץ ישראל יגידו '[[לחיים]]', וציין את שם משפחתו {{ציטוטון|וואו איז לוין?}} (איפה 'לוין'?).


ר' ישראל נפטר ב[[ח' בסיוון]] [[תשס"ה]], ונטמן ב[[בית העלמין]] [[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].
ר' ישראל נפטר ב[[ח' בסיוון]] [[תשס"ה]], ונטמן ב[[בית העלמין]] [[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].
== משפחתו ==
== משפחתו ==
*בנו הרב [[שלום דובער לוין]]
*בנו, הרב [[שלום דובער לוין]]
 
*בתו, מרת רבקה ערנטרוי
*בתו רבקה ערנטרוי
*בתו, מרת שטערנא שרה קעלער
 
*בתו שטערנא שרה קעלער


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
*רפי דינרי, '''התקווה להתראות עם הרבי החזיקה אותי''', [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 880 תשע"ג.
*רפי דינרי, '''התקווה להתראות עם הרבי החזיקה אותי''', [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 880 תשע"ג.


==קישורים חיצוניים==
*'''[https://hebrewbooks.org/23734 זכרונותי]''', ספר זכרונותיו אותו כתב על פי הוראת הרבי {{היברובוקס}}
{{מיון רגיל:לוין ישראל}}
{{מיון רגיל:לוין ישראל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
31,399

עריכות

תפריט ניווט