יהודה לייב רסקין: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב '''יהודה לייב רסקין''' ([[תרצ"ג]] - [[י"ב באייר]] [[תשס"ד]]) היה משלוחי הרבי למדינת [[מרוקו]], שם שימש [[שליחות|כשליח]] 44 שנה. בצעירותו זכה לשמש את רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]] ב[[אלמא אטא]] בירת קזחסטן. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על מדינת מרוקו.

נולד בשנת [[תרצ"ג]] לאביו הרב [[יעקב יוסף רסקין|יעקב יוסף]] ואמו מרת דרויזא. כבר מגיל צעיר השרישו ההורים בו ובאחיו חינוך חסידי על טהרת הקודש.

בגיל שנה, עברה המשפחה להתגורר ב[[לנינגרד]] בה גרו אז רבים מ[[אנ"ש]].

כמו רבים מאנ"ש באותה תקופה, הוריו השיגו מכונות אריגה וסריגה (טריקוטאז') ובזה עבדו בבית בלי צורך ח"ו לחלל את השבת.

באווירה [[מסירות נפש]] גדל לייבל הצעיר - והיא זו שנתנה לו את הכוחות לעמוד שנים ארוכות ב[[שליחות]] [[הרבי]] ב[[מרוקו]] הרחוקה.

===מלחמת העולם השניה===

מיד עם התחלת הפצצות הגרמנים על לנינגרד, החלה בריחה המונית מהעיר. זו העמידו השלטונות רכבות במידה מספקת. ימים ולילות עמדו אנשים בתור כדי לקבל כרטיסי נסיעה. יום שלישי, ג' ב[[אלול]] תש"א, היה היום האחרון בו ניתן היה לעזוב את לנינגרד. משפחת רסקין התייאשו מלהשיג כרטיסים. לפתע נכנס אחד השכנים ואמר לר' יעקב יוסף: "קיבלתי כרטיסים לרכבת ממקום עבודתי, אולם בני לוחם כעת בחזית לנינגרד ואינני רוצה לעוזבו, קח את הכרטיסים וסע".

הילדים וההורים ארזו מעט מיטלטלין ומיהרו ל'ווגזל'. מיד לאחר שהרכבת ובה משפחת רסקין חצתה את הגשר, הצליחו הגרמנים להפציצו ובכך ניתקו את לנינגרד מכל קשר עם העולם הגדול.

מאומסק המשיכו בני המשפחה ברכבת לנובוסיבירסק ומשם קיוו לנסוע ל[[אלמא אטא]] בירת קזחסטן. האב ר' יעקב יוסף קיווה שבאלמא אטא יהיה קל יותר למצוא דירה ומקור פרנסה.

כעבור שנים פגשו בעיר את רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], שהגיע ממקום גלותו בצ'אילי שבקזחסטן. לר' יעקב יוסף ובניו, ובהם גם לייבל, היה קשר עם רבי לוי יצחק, ואף זכו לשמשו.

 

לאחר המלחמה יצאה משפחת רסקין מ[[רוסיה]] באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. לאחר שהות ממושכת באירופה, הגיעה המשפחה לארץ הקודש בשנת תש"ט.

לאחר עלייתם, לייבל שהיה בחור עדיין, נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] תחת הדרכתו של ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]].

===אצל הרבי===

לקראת [[חודש תשרי]] [[תשי"ד]] זכה להגיע [[הרבי|לרבי]] בפעם הראשונה, ותחת צל האמונה הסתופף עד חתונתו עם זוגתו תבלחט"א מרת האדא רייזל תחי', בתו של החסיד ר' [[חיים הלל אזימוב]]. גם פגישתו עם רעייתו לעתיד הייתה רק לאחר הוראה מפורשת מהרבי.

למחרת נקרא ר' לייבל לחדרו של הרב [[חודקוב]], וזה אמר לו: "טוב עשית שלא השבת, משום שאצל הרבי שמורה הצעה אחרת עבורך, ולכן אם יפנו אליך שוב, אמור להם שתחשוב על כך".

באסרו חג שבועות תש"כ, שוב קרא לו הרב חדקוב ואמר לו: "מכיון שאמרת שאתה מחכה להוראה מלמעלה, הריני מודיע לך שהרבי מעוניין שתיסע בשליחותו לאחת המדינות בצפון אפריקה - תוניס או מרוקו. האם אתה מסכים?" ר' לייב השיב כחייל נאמן: "בוודאי שאני מסכים".

בו במקום לחץ הרב חדקוב על האינטרקום שקישרו עם חדרו של הרבי, ובנוכחותו אמר: "הוא נמצא כאן, והוא מקבל על עצמו".

דקות אחדות לאחר מכן יצא הרבי מחדרו ונסע ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל]].

===בשליחות במרוקו===

בשנת [[תשי"ט]] שלח הרבי את הרב רסקין לשליחות לעיר [[קזבלנקה]] שב[[מרוקו]]. זמן קצר לאחר חתונתו שהתקיימה בצרפת, נסע ר' לייבל עם זוגתו לקזלבנקה. אז החלה שליחותו במרוקו במשך ארבעים וארבע שנה. במסגרת תפקידו עמד בראש מרכז 'ופרצת' ליובאוויטש, וניהל את מוסד 'בית רבקה'.

הנקודה המרכזית בשליחותו בה השקיע את מיטב כוחותיו, הייתה לקשר את אלפי היהודים במרוקו לנשיא הדור ונביאו.

אחד המבצעים הבולטים שערך, היה מבצע הפצת תמונות של הרבי. את המבצע הזה החל כבר בשנות הכפ"ים.

בתחילת שנת [[תשס"ג]] חלה ובאמצע [[תשס"ד]] היה מאושפז ב[[בית רפואה]] במונטריאול שבקנדה.

*הרב יצחק, שליח בוורמונט

*הרב מענדל, שליח במונטריאול

*הרב [[צבי הירש רסקין| צבי הירש]], מנהל מתיבתא-חב"ד במונטריאול

*מרת אסתר שפערלין ממונטריאול,

*מרת חנה וילנסקי, שליחה בפורטלנד

*מרת דבוניה קארף, שליחה בקליפורניה

*'''[https://chabad.info/magazine/595958/60 60 שנה למהפכת "ופרצת" במרוקו • סקירה מיוחדת]''', הסופר החב"די ר' שניאור זלמן ברגר ב{{אינפו}}

*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2900 אברכים, אתם חייבים לצאת לשליחות!] {{וידפו}}