1,355
עריכות
(יצירת דף עם התוכן "מפאת היותה של העיירה ליובאוויטש קרובה לגבול, במהלך מלחמת העולם השניה, לנאצים ימ"ש היה ק...") |
|||
שורה 26: | שורה 26: | ||
מאידך היו מקומיים שסייעו לנאצים. | מאידך היו מקומיים שסייעו לנאצים. | ||
תיאור מזעזע של מצב גופות הנספים שהובאו לקבר אחים, כשבוע לאחר שחרורה של ליובאוויאש - מופיע ב"ליובאוויצ'י - היסטורייה"{{הערת שוליים|ספר / חוברת שיצא לאור על היסטוריית ליובאוויטש היהודית. שם, עמ' 111,112}}. | תיאור מזעזע של מצב גופות הנספים שהובאו לקבר אחים, כשבוע לאחר שחרורה של ליובאוויאש - מופיע ב"ליובאוויצ'י - היסטורייה"{{הערת שוליים|ספר / חוברת שיצא לאור על היסטוריית [[ליובאוויטש]] היהודית. שם, עמ' 111,112}}. | ||
הר"ר לייב חצרנוב סיפר שבביקורו | הר"ר לייב חצרנוב סיפר שבביקורו ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תשכ"ו]] - סיפר גוי אחד על זמן המלחמה והעיד ששלושה ימים אחר הטבח האדמה עדיים זעה - - -{{הערת שוליים|זעה מפני דמם של הנרצחים ! ! !}} כמו כן סיפר, שהיה יהודי נפח שהועסק על ידי הגרמנים כדי לטפל בפרסות הסוסים וכו', וכששמע שעומדים להוציא להורג את יהודי ליובאוויטש הוא בחר למות עם אחיו היהודים. הוא ברח מהגרמנים והצטרף למשפחתו. סיפור דומה שמעתי [א.ק.] ממר ליאוניד גורביץ' מ[[אשדוד]], אודות דודו-זקנו, חייל בצבא האדום בשם בלינצ'יק, שביקש ממפקדיו לשוב אל משפחתו ב[[ליובאוויטש]], כדי להיות איתם בגורלם, ושם נספה (כנראה על ידי מקומיים עוזרי הנאצים)! | ||
סך-הכל נרצחו בליובאוויטש (יהודים ולא-יהודים) כ-700 איש. | סך-הכל נרצחו בליובאוויטש (יהודים ולא-יהודים) כ-700 איש. | ||
הרציחות | הרציחות ב[[ליובאוויטש]] עדיין לא פסקו: בשנת תש"ב הובאו ל[[ליובאוויטש]] תושביה היהודיים של קראסנאיע, ובה נרצחו בידי הנאצים. | ||
בז' אדר תש"ב (24 בפברואר 1942) הובאו לרודניע יהודים מ[[ליובאוויטש]] ומ[[ליוזנה]] ועוד עיירות, וחוסלו שם. | |||
תושב רודניע, בשם ר' שמואל הסנדלר, שהיה היהודי האחרון שגר ב[[ליובאוויטש]] לאחר המלחמה (עד למעבר לרודניא) - סיפר לרב אבא דוד גורביץ' שביקר ברודניא בשנת [[תשכ"ח]], על הסבל שחווה בעת השואה: | |||
"בתו התחתנהזמן קצר לפני הכיבוש הנאצי, ובעלה שהה בעיירה סמוכה שכבר נכבשה על ידי הגרמנים. נוטצרה דילמה: מי יעבור למי, כלומר מי יותר טוב ליהודים - הקומוניסטים או הכובשים החדשים... בסופו של דבר היא עברה לבעלה. ר' שמואל ואשתו נמלטו מליוהאוויטש ונותרו בחיים. | |||
מאוחר יותר נרצחה הבת בידי הנאצים. לאחר שחרור האזור על ידי הסובייטים חשפו את העפר שכיסה את הנרצחים, והמתים נראו כישנים, בגלל האדמה הקפואה. ביניהם ראה גם את גופת בתו - - - | |||
הזעזוע ערער מאז את מצבו הנפשי (ל"ע). | |||
רק בערב ראש השנה תש"ד (29 בספטמבר 1943), לאחר סדרת נצחונות סובייטים ברחבי בריה"מ, שוחרר גם אזור רודניא, שבו נמצאת העיירה ליובאוויטש. ליובאוויטש הייתה חרבה, ונמצאו בה עשרה בתים בלבד, בקצה העיירה. |
עריכות