דוד המלך: הבדלים בין גרסאות בדף

[[קובץ:תהלים 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם [[ספר תהלים]] שחיבר דוד המלך]]

[[קובץ:דוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הציון]]

'''דוד המלך''' מלך ישראל ומשיח ה', נולד לאביו [[ישי]], שהיה מארבעת האנשים עליהם נאמר כי לא חטאו מימיהם. והוכתר למלך על פי נבואתו של שמואל הנביא, עוד בחיי [[שאול המלך]]. [[מלך המשיח]] שיגאל את עם ישראל הוא מצאצאיו.

נשמתו של דוד המלך היא [[נשמה כללית]], ולכך כמה סיבות:

נמצא, שהוא ה'לב' (הכלל והעצם) דכל ישראל במשך כל הדורות.{{הערה|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&hilite=64a92984-6135-4387-9551-5795f745af8c&st=%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A&pgnum=534 התוועדויות עמ' 1918 (534)]}}

ענין המלך הוא, שישנן [[נשמה|נשמות]] נמוכות יותר, הזקוקות למלך, ועל ידי ביטולן למלך שהוא עצמו בטל כליל להקב"ה, הם מתבטלים להקב"ה{{הערה|לעומת זאת ישנן גם [[נשמה|נשמות]] גבוהות תלמידי חכמים שיכולים להתבטל מעצמן להקב"ה. מסיבה זו לא רצה שמואל ה[[נביא]] שיהיה מלך על ישראל מכיוון שרצה שכל ישראל יגיעו למדריגה זו, ולכן כעס על ישראל כאשר ביקשו למנות להם מלך.}} מסיבה זו ניתנה המלוכה לדוד המלך עליו השלום, מכיון שהוא היה במדריגה זו של ביטול גמור להשי"ת, עד שאמר על עצמו "אם לא שויתי ודוממתי נפשי", כלומר שנפשו הייתה בביטול גמור כל כך ל[[הקב"ה]] עד שאפילו אבריו הגשמיים לא יכלו לנוע ללא רצון השי"ת{{הערה|1=[[אדמו"ר האמצעי]], [[דרך מצוותיך]], מצוות מינוי מלך.}}.

[[רבותינו נשיאינו]] שייכים לדוד המלך, הן מצד ענין ה[[נשיאות]] בכלל ששייך לדוד המלך, והן מצד זה ש[[אדמו"ר הזקן]] הוא מזרע דוד המלך, ולכן יש לרבותינו נשיאינו ניצוץ של דוד המלך, והם ממלאי מקומו.{{הערה|1=[[הרבי]], [[תורת מנחם]] ז, [[תשי"ג]] חלק ראשון, שיחת שבת פרשת בראשית, [[מבה"ח]] וע[[ר"ח]] [[מרחשון]] [[תשי"ג]].}}

עובדה זו זוכה להדגשה מיוחדת לאור העיסוק בזהותו של [[הרבי כמלך המשיח]], שאחד מסימניו של [[מלך המשיח]] הוא {{ציטוטון|מלך מבית דוד}}{{הערה|הלכות מלכים ומלחמות ומלך המשיח, פרק יא הלכה ד.}}, כלומר צאצא של דוד המלך. תנאי זה מתקיים ברבי ובשאר רבותינו נשיאנו, כדבריו{{הערה|שיחת [[דבר מלכות]] שבת פרשת שמות [[תשנ"ב]].}}: {{ציטוטון|רבותינו נשיאנו, שהינם מיוחסים לבית דוד משבט יהודה}}.

{{תבנית:שלשלת יחוס המשיח}}

בסיומה של '[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודת הלווייתן שור הבר ויין המשומר]]' שתיערך בימות המשיח, אומר [[הקב"ה]] לדוד המלך [[זימון|לזמן]] - 'טול (כוס של ברכה) וברך', דוד נענה ואומר 'אני אברך ולי נאה לברך שנאמר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא' (לאחרי שאברהם, יצחק, יעקב, משה ויהושע אומרים 'איני מברך' - כל א' מסיבתו הוא).{{הערה|1=פסחים קי"ט, ב. [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=119b&format=pdf לצורת הדף באתר היברו בוקס]}} את ענין זה הזכיר וציטט הרבי מלך המשיח כמה פעמים בשיחותיו, ולדוגמה בסיום שיחת ה[[דבר מלכות]] לפרשת וירא{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/0B4mWfMamtZnjQVl2UVhIVzBBTDg/view שיחת דבר מלכות וירא בארכיון גאולה ומשיח.]}} ובסיום שיחת הדבר מלכות לפרשת ויחי.{{הערה|1= [https://drive.google.com/file/d/0B4mWfMamtZnjRU8xd2dMaUJNQjA/view שיחת דבר מלכות ויחי בארכיון גאולה ומשיח.]}}