צבי אלימלך הלברשטאם: הבדלים בין גרסאות בדף

האדמו"ר מ[[צאנז]] ביקר אצל [[הרבי]] בכ"ז שבט [[תשמ"ח]] בשליחות אביו וניחם את הרבי על פטירתה של [[הרבנית חיה מושקא]]{{הערה|יומן שנת הקהל תשמח בבית חיינו}}.  

בעת בה הוענק לאדמו"ר ביאור על ספר ה[[תניא]] אמר: {{ציטוטון|ספר ה[[תניא]] הוא מראשוני הספרים החסידיים, לבד מספר התולדות שנדפס בראשונה. על גדלות ספר התניא אין צריך להסכמה, פעמים שנכנסים אלי אברכים בשאלה באיזה ספר חסידי יהגו וילמדו על פי הסדר, ואני שואל אותם, האם על ספר התניא כבר הספקתם לעבור וללמוד?... יש שטועים לחשוב שהספר שייך רק לליובאויטש, אך כמובן שזה טעות ספר התניא היא אחד מעיקרי ספרי החסידות, שמבאר עיקרי ויסוד דרך החסידות}}. האדמו"ר מרבה לעורר על חשיבות הלימוד ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]  

בשנת [[תשס"ט]] בצעד נדיר הגיע האדמו"ר לחגיגת הכנסת [[ספר תורה]] לבית חב"ד בצפון [[נתניה]] שהתקיימה ב[[בית חב"ד]] שם נשא דברי ברכה ושיבח את פעילות ה[[בית חב"ד]] להפצת וחיזוק [[לימוד התורה]] בכל שכבות העם. את דבריו חתם האדמו"ר באומרו אשר בטוח הוא שכש[[משיח]] יבוא במהרה בימינו שלוחי הרבי שמפיצים את לימוד התורה יהיו המחותנים הראשיים ב[[שמחת הגאולה]].

קדמה למכתב ברכה זה פגישה עם רבני חב"ד בראשות הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בה דיבר האדמו"ר בחמימות על [[תקנת הרמב"ם]] ואמר כי {{ציטוטון|יהודי שלומד רמב"ם, בקביעות, יש לזה השפעה על כל אורח חייו והוא נהיה אדם אחר לגמרי. כל המהות משתנה}}{{הערה|בצילא דמהימנותא - קובץ פנימי של החסידות}}. במהלך השיחה עם הרבנים הפליא האדמו"ר במעלת שולחן ערוך אדמו"ר הזקן ואמר שאביו אמר שיש ללמוד את שולחן ערוך אדמו"ר הזקן לפני המשנה ברורה שהרי אדמו"ר הזקן היה דור קודם והאדמו"ר הוסיף אשר אף הוא בבחרותו התייגע בלימוד בשו"ע אדמו"ר הזקן.  

בשנת [[תשע"ו]] קיבל האדמו"ר במעונו בכבוד גדול משלחת מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] בראשות ראש הישיבה הרב [[משה אורנשטיין]]. התמימים העניקו לאדמו"ר את הספר הגדת מלך שיצא לאור על ידי תלמידי הישיבה ובו אגודים פלפולים והערות בהגדת הרבי לרגל שבעים שנה להוצאתה לאור. הרב אורנשטיין תיאר באוזני האדמו"ר את מבצע 'יגיעה בתורה' הנערך בישיבה שהחלק החביב בו הוא העיון בהגדת הרבי. האדמו"ר התעניין בגורם החביבות והרב אורנשטיין הסביר בהרחבה שהגדת הרבי היא בעצם החיבור שגילה לחסידים טפח מדמות ההוד של הרבי. הרב אורנשטיין הצביע למשל על מספר פסקאות בהגדה שבהן ניכרת בקיאותו העצומה של הרבי בכל מכמני התורה, והאדמו"ר הביע הנאה והתפעלות כשהוא מציין שהגאונות של המחבר מודגשת במיוחד בהביאנו בחשבון שלא היו אז אינצקלופדיות ומחשבים. בהמשך שניים מהתלמידים חזרו נקודות מדברי הרבי בהגדה ובליקוטי שיחות ופלפלו בהם, כשהאדמו"ר מאזין ברוב קשב. האדמו"ר אף אישר את הסברו של אחד התלמדים להתאים את שיטת הרבי בענין שני ב' התבשילין שבקערת הסדר עם דברי אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך בנושא באומרו "אמת, ניכרים דברי אמת".