משתמש:חב"דפד וטוב לו/טיוטה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 9: שורה 9:


==גבאי בית הכנסת והמתפללים==
==גבאי בית הכנסת והמתפללים==
חסידי קוידינוב בעיה"ק ירושלים תובב"א היו בודדים במספרם, והמתפללים ח
חסידי קוידינוב בירושלים היו בודדים במספרם, ורוב המתפללים
בבית הכנסת היו חסידים מכל החוגים תושבי שכונת בית ישראל, כשחלק
בבית הכנסת היו חסידים מכל החוגים תושבי שכונת בית ישראל, כשחלק
גדול מהם היו חסידי חב"ד. הגבאים היו הרה"ח רפאל מאיר הכהן פרידלנסקי
גדול מהם היו חסידי חב"ד. הגבאים היו הרב רפאל מאיר הכהן פרידלנסקי
ז"ל חסיד קוידינוב שעלה לארצנו הק' מרוסיה, יהודי חם ובעל רגש. שהיה נציג
חסיד קוידינוב שהעביר את הניהול לרב
ואחראי כולל קוידינוב. הוא החזיק את בית הכנסת במסירות רבה, ושימש בגבאות
חנניה יוסף היילפרין, לאחר שהפציר בו לקבל עליו זאת כדי
כל השנים עד השנים הקשות שכבר לא יכול היה לדאוג למניין מפני המצב הירוד
שביהמד"ר לא ייסגר. הגבאי השני היה רבי אברהם
וחוסר במתפללים, וכן מפני מחלה שתקפה אותו, ל"ע,  את הניהול להגה"ח רבי
חנניה יוסף היילפרין ע"ה, לאחר שהפציר בו לקבל עליו זאת כדי
שביהמד"ר לא ייסגר ח"ו (כדלהלן). הגבאי השני היה רבי אברהם
דוב ב"ר שמשון הכהן ברוידא.
דוב ב"ר שמשון הכהן ברוידא.
מחשובי המתפללים במקום בשנים הראשונות לייסוד
הרב הגאון רבי גרשון לפידות ספרו "משנת גרשון".
ביהכנ"ס כבוד הוא לנו לציין את אחד מאנשי הסגולה בדור
הקודם הרה"ק רבי אהרן ראטה זצוק"ל בעל שומרי אמונים.
שעם הגיעו לאה"ק ת"ו, היה גר בחצר שממול ביהמד"ר וקבע
כאן את מקום תפילתו.
הרב הגאון רבי גרשון לפידות זצ"ל מגדולי רבני השכונה קבע
את מקומו בלימוד בבית הכנסת, ומקומו הקבוע בבית מדרשנו
היה ליד הדלת משמאל הנכנס. היה שותף פעיל בכל האירועים במקום ובפרט בעת
מסירת בית הכנסת לקהילתנו כמו שיסופר בהמשך. בחלוקת הש"ס שהייתה מתקיימת
בעת התוועדויות י"ט בכסלו היה לוקח הרבה מאוד מסכתות לסיימם עד י"ט כסליו
הבא. בשנים האחרונות הוציאו לאור יוצאי חלציו את ספרו "משנת גרשון".
הרב הגאון רבי ארי' ליב שטיינהרט מחבר הספר "כור זהב" על פירוש הרמב"ן
הרב הגאון רבי ארי' ליב שטיינהרט מחבר הספר "כור זהב" על פירוש הרמב"ן
עה"ת. רבי חיים נתן הכהן שהיה מחסידי ברעז'ין (ברזנא) חסידות ממשפחת הרבי
עה"ת. רבי חיים נתן הכהן שהיה מחסידי ברעז'ין (ברזנא) - חסידות ממשפחת הרבי
מקוידינוב.
מקוידינוב.
הבעל קורא והש"ץ היה רבי יעקב מרדכי קלוקה, שבשנים האחרונות לפני סגירת
הבעל קורא והש"ץ היה רבי יעקב מרדכי קלוקה, שבשנים האחרונות לפני סגירת
בית הכנסת נטש את המקום, היה בעל קורא נלהב עם רגש חסידי חם ואהוב על
בית הכנסת נטש את המקום.
הציבור.


רבי מענדל חסידה, חסיד סטריקוב, ומחסידיו של בעל ה"ישמח ישראל" מאלכסנדר,
רבי דובער אפרת ע"ה מנכדי הרבנית מנוחה רחל נ"ע שהיה
היה קרוב מאוד לחסידות חב"ד, והיה מתפלל בסידור "תורה אור" של רבינו הזקן
נבג"מ זי"ע. היה גם מקורב להרה"ח רבי זלמן שניאורסון מגדולי חסידי חב"ד. סיפר
פעם שהלקוטי תורה של רבינו הזקן לא היה יורד משולחנו של הרבי מאלכסנדר זי"ע.
רבי מענדל אגסי תלמיד חכם מחשובי המתפללים ז"ל. ורבי שמעון אייזנבך שו"ב
הי"ד שהי' משמש הרבה פעמים כש"ץ בימים נוראים.
כאמור לעיל רבים הם מחסידי חב"ד שקבעו מקום תפילתם בבית מדרש זה, כאלו
שבהשגחה פרטית הכינו וסללו את הדרך לקביעת המקום כאכסניה קבועה עבור חסידי
חב"ד, ושימושו כמוקד פעילות של הפצת תורה וחסידות ממדריגה ראשונה בעתיד.
מהם היה הגה"ח רבי דובער אפרת ע"ה מנכדי הרבנית מנוחה רחל נ"ע שהיה
בתחילה רבה של מוסקבה. ואח"כ שימש כרבה של עיר האבות חברון ת"ו. בסוף ימיו
בתחילה רבה של מוסקבה. ואח"כ שימש כרבה של עיר האבות חברון ת"ו. בסוף ימיו
עלה להשתקע בירושלים וקבע מושבו בבית המדרש.
עלה להשתקע בירושלים וקבע מושבו בבית המדרש.
רבי מאיר שפירא, אביו של ראש ישיבת "תורת אמת" ורב שכונת בית ישראל הגה"ח
רבי מאיר שפירא, אביו של ראש ישיבת "תורת אמת" ורב שכונת בית ישראל הגה"ח
רבי משה ליב שפירא, שאביו עוד זכה להכיר את כ"ק רבנו הצמח צדק נ"ע. היה בעל
רבי משה ליב שפירא.
שמועה, והיה מספר הרבה מרבותינו נשיאנו.
רבי עזריאל זעליג סלונים, היה מבקר תכופות בבית המדרש עוד בטרם
גם הרב החסיד המפורסם ממשפחת בית רבי, רבי עזריאל זעליג סלונים ע"ה בא
כוח כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו באה"ק, , היה מבקר תכופות בבית המדרש עוד בטרם
נמסר לחב"ד. ונתגלגלה זכות על ידו עוד בשנת תרצ"ו להנהיג אמירת שיעור תהילים
נמסר לחב"ד. ונתגלגלה זכות על ידו עוד בשנת תרצ"ו להנהיג אמירת שיעור תהילים
לאחר התפילה, כפי שהנהיג הנשיא השישי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. הוא דווח על
לאחר התפילה, כפי תקנת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. הוא דווח על
כך לרבי הקודם, והרבי הכיר לו טובה על כך, במכתב מכ"ד בתשרי תרצ"ו שנדפס
כך לרבי הקודם, והרבי הכיר לו טובה על כך, במכתב מכ"ד בתשרי תרצ"ו שנדפס
באגרות קודש שלו ח"ג עמוד תמ"ד וז"ל:"...נהניתי במאוד מאשר בהבתי כנסיות
באגרות קודש שלו ח"ג עמוד תמ"ד וז"ל:"...נהניתי במאוד מאשר בהבתי כנסיות
שורה 61: שורה 36:
התהילים אחר התפילה אשר בגלל זאת יברכם
התהילים אחר התפילה אשר בגלל זאת יברכם
השי"ת בגשמיות וברוחניות...
השי"ת בגשמיות וברוחניות...
מהדגולים שבין אנ"ש, ת"ח מובהק ושליח
רבי שלמה יהודה סגל ז"ל
ציבור דגול, הגאון רבי שלמה יהודה סגל ז"ל אבי
רבי חנני' יוסף היילפרין ע"ה, שלאחמ"כ
משפחת סגל החב"דית. והגה"ח ממשפחת בית
ייסד את בית הכנסת חב"ד במקום.
רבי, רבי חנני' יוסף היילפרין ע"ה, שלאחמ"כ
רבי אהרן ראטה זצוק"ל בעל שומרי אמונים
ייסד את בית הכנסת חב"ד במקום. התפלל אז
גם יהודי סגי נהור ל"ע בשם רבי מענדל ע"ה
שנקרא כך ע"ש כ"ק רבינו הצמח צדק נ"ע. גם
שני אחים למשפחת חיטריק מחסידי חב"ד
שעלו מרוסיה התפללו בביהכנ"ס.
לאחר זמן עם סגירתו של בית הכנסת


שברחוב רייכמן, (בבניין שעד לזמן האחרון שכן שם בית הכנסת של התימנים) שהיה
בראשותו של הגאון החסיד רבי אברהם חיים נאה בעל "קצות השולחן" ע"ה והיה
מפורסם בשמו "ר' חיים נאה'ס שול". עברו מתפלליו להתפלל בבית הכנסת זה שעבר
בינתיים לחב"ד. ביניהם הגאון החסיד הנ"ל שהיה שליח ציבור בימים הנוראים שנים
מספר עד לפטירתו בכ' תמוז תשי"ד. נוסח התפילה המיוחד שלו נשאר חקוק אצל
בעלי התפילה שמלאו את מקומו עד היום. בנו הגה"ח רבי ברוך בעל מחבר ספר "גמרא
שלמה" המשיך למלא את מקומו כש"ץ בבית מדרשנו בימים הנוראים, גם בנו הרב
רבי משה צבי ע"ה היה מתפלל בבית מדרשנו. שולחן הכתיבה של הגר"ח נאה שעליו
כתב את ספריו, היה מונח בביהמ"ד שנים רבות לאחר פטירתו, נתרם לבית הכנסת
ע"י משפחתו.
==ביקורו של האדמו"ר מקוידינוב==
==ביקורו של האדמו"ר מקוידינוב==
הרה"צ רבי חנוך העניך זילברפרב האדמו"ר מקוידינוב ופעמים בודדות במשך השנים ביקר בימות החול בזמן של מנחה
הרה"צ רבי חנוך העניך זילברפרב האדמו"ר מקוידינוב ופעמים בודדות במשך השנים ביקר בימות החול בזמן של מנחה

תפריט ניווט