|
|
שורה 9: |
שורה 9: |
|
| |
|
| ==גבאי בית הכנסת והמתפללים== | | ==גבאי בית הכנסת והמתפללים== |
| חסידי קוידינוב בעיה"ק ירושלים תובב"א היו בודדים במספרם, והמתפללים ח | | חסידי קוידינוב בירושלים היו בודדים במספרם, ורוב המתפללים |
| בבית הכנסת היו חסידים מכל החוגים תושבי שכונת בית ישראל, כשחלק | | בבית הכנסת היו חסידים מכל החוגים תושבי שכונת בית ישראל, כשחלק |
| גדול מהם היו חסידי חב"ד. הגבאים היו הרה"ח רפאל מאיר הכהן פרידלנסקי | | גדול מהם היו חסידי חב"ד. הגבאים היו הרב רפאל מאיר הכהן פרידלנסקי |
| ז"ל חסיד קוידינוב שעלה לארצנו הק' מרוסיה, יהודי חם ובעל רגש. שהיה נציג
| | חסיד קוידינוב שהעביר את הניהול לרב |
| ואחראי כולל קוידינוב. הוא החזיק את בית הכנסת במסירות רבה, ושימש בגבאות
| | חנניה יוסף היילפרין, לאחר שהפציר בו לקבל עליו זאת כדי |
| כל השנים עד השנים הקשות שכבר לא יכול היה לדאוג למניין מפני המצב הירוד
| | שביהמד"ר לא ייסגר. הגבאי השני היה רבי אברהם |
| וחוסר במתפללים, וכן מפני מחלה שתקפה אותו, ל"ע, את הניהול להגה"ח רבי
| |
| חנניה יוסף היילפרין ע"ה, לאחר שהפציר בו לקבל עליו זאת כדי | |
| שביהמד"ר לא ייסגר ח"ו (כדלהלן). הגבאי השני היה רבי אברהם | |
| דוב ב"ר שמשון הכהן ברוידא. | | דוב ב"ר שמשון הכהן ברוידא. |
| מחשובי המתפללים במקום בשנים הראשונות לייסוד
| | הרב הגאון רבי גרשון לפידות ספרו "משנת גרשון". |
| ביהכנ"ס כבוד הוא לנו לציין את אחד מאנשי הסגולה בדור
| |
| הקודם הרה"ק רבי אהרן ראטה זצוק"ל בעל שומרי אמונים.
| |
| שעם הגיעו לאה"ק ת"ו, היה גר בחצר שממול ביהמד"ר וקבע
| |
| כאן את מקום תפילתו.
| |
| הרב הגאון רבי גרשון לפידות זצ"ל מגדולי רבני השכונה קבע | |
| את מקומו בלימוד בבית הכנסת, ומקומו הקבוע בבית מדרשנו
| |
| היה ליד הדלת משמאל הנכנס. היה שותף פעיל בכל האירועים במקום ובפרט בעת
| |
| מסירת בית הכנסת לקהילתנו כמו שיסופר בהמשך. בחלוקת הש"ס שהייתה מתקיימת
| |
| בעת התוועדויות י"ט בכסלו היה לוקח הרבה מאוד מסכתות לסיימם עד י"ט כסליו
| |
| הבא. בשנים האחרונות הוציאו לאור יוצאי חלציו את ספרו "משנת גרשון".
| |
| הרב הגאון רבי ארי' ליב שטיינהרט מחבר הספר "כור זהב" על פירוש הרמב"ן | | הרב הגאון רבי ארי' ליב שטיינהרט מחבר הספר "כור זהב" על פירוש הרמב"ן |
| עה"ת. רבי חיים נתן הכהן שהיה מחסידי ברעז'ין (ברזנא) חסידות ממשפחת הרבי | | עה"ת. רבי חיים נתן הכהן שהיה מחסידי ברעז'ין (ברזנא) - חסידות ממשפחת הרבי |
| מקוידינוב. | | מקוידינוב. |
| הבעל קורא והש"ץ היה רבי יעקב מרדכי קלוקה, שבשנים האחרונות לפני סגירת | | הבעל קורא והש"ץ היה רבי יעקב מרדכי קלוקה, שבשנים האחרונות לפני סגירת |
| בית הכנסת נטש את המקום, היה בעל קורא נלהב עם רגש חסידי חם ואהוב על | | בית הכנסת נטש את המקום. |
| הציבור.
| |
|
| |
|
| רבי מענדל חסידה, חסיד סטריקוב, ומחסידיו של בעל ה"ישמח ישראל" מאלכסנדר,
| | רבי דובער אפרת ע"ה מנכדי הרבנית מנוחה רחל נ"ע שהיה |
| היה קרוב מאוד לחסידות חב"ד, והיה מתפלל בסידור "תורה אור" של רבינו הזקן
| |
| נבג"מ זי"ע. היה גם מקורב להרה"ח רבי זלמן שניאורסון מגדולי חסידי חב"ד. סיפר
| |
| פעם שהלקוטי תורה של רבינו הזקן לא היה יורד משולחנו של הרבי מאלכסנדר זי"ע.
| |
| רבי מענדל אגסי תלמיד חכם מחשובי המתפללים ז"ל. ורבי שמעון אייזנבך שו"ב
| |
| הי"ד שהי' משמש הרבה פעמים כש"ץ בימים נוראים.
| |
| כאמור לעיל רבים הם מחסידי חב"ד שקבעו מקום תפילתם בבית מדרש זה, כאלו
| |
| שבהשגחה פרטית הכינו וסללו את הדרך לקביעת המקום כאכסניה קבועה עבור חסידי
| |
| חב"ד, ושימושו כמוקד פעילות של הפצת תורה וחסידות ממדריגה ראשונה בעתיד.
| |
| מהם היה הגה"ח רבי דובער אפרת ע"ה מנכדי הרבנית מנוחה רחל נ"ע שהיה
| |
| בתחילה רבה של מוסקבה. ואח"כ שימש כרבה של עיר האבות חברון ת"ו. בסוף ימיו | | בתחילה רבה של מוסקבה. ואח"כ שימש כרבה של עיר האבות חברון ת"ו. בסוף ימיו |
| עלה להשתקע בירושלים וקבע מושבו בבית המדרש. | | עלה להשתקע בירושלים וקבע מושבו בבית המדרש. |
| רבי מאיר שפירא, אביו של ראש ישיבת "תורת אמת" ורב שכונת בית ישראל הגה"ח | | רבי מאיר שפירא, אביו של ראש ישיבת "תורת אמת" ורב שכונת בית ישראל הגה"ח |
| רבי משה ליב שפירא, שאביו עוד זכה להכיר את כ"ק רבנו הצמח צדק נ"ע. היה בעל | | רבי משה ליב שפירא. |
| שמועה, והיה מספר הרבה מרבותינו נשיאנו.
| | רבי עזריאל זעליג סלונים, היה מבקר תכופות בבית המדרש עוד בטרם |
| גם הרב החסיד המפורסם ממשפחת בית רבי, רבי עזריאל זעליג סלונים ע"ה בא
| |
| כוח כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו באה"ק, , היה מבקר תכופות בבית המדרש עוד בטרם
| |
| נמסר לחב"ד. ונתגלגלה זכות על ידו עוד בשנת תרצ"ו להנהיג אמירת שיעור תהילים | | נמסר לחב"ד. ונתגלגלה זכות על ידו עוד בשנת תרצ"ו להנהיג אמירת שיעור תהילים |
| לאחר התפילה, כפי שהנהיג הנשיא השישי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. הוא דווח על | | לאחר התפילה, כפי תקנת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. הוא דווח על |
| כך לרבי הקודם, והרבי הכיר לו טובה על כך, במכתב מכ"ד בתשרי תרצ"ו שנדפס | | כך לרבי הקודם, והרבי הכיר לו טובה על כך, במכתב מכ"ד בתשרי תרצ"ו שנדפס |
| באגרות קודש שלו ח"ג עמוד תמ"ד וז"ל:"...נהניתי במאוד מאשר בהבתי כנסיות | | באגרות קודש שלו ח"ג עמוד תמ"ד וז"ל:"...נהניתי במאוד מאשר בהבתי כנסיות |
שורה 61: |
שורה 36: |
| התהילים אחר התפילה אשר בגלל זאת יברכם | | התהילים אחר התפילה אשר בגלל זאת יברכם |
| השי"ת בגשמיות וברוחניות... | | השי"ת בגשמיות וברוחניות... |
| מהדגולים שבין אנ"ש, ת"ח מובהק ושליח
| | רבי שלמה יהודה סגל ז"ל |
| ציבור דגול, הגאון רבי שלמה יהודה סגל ז"ל אבי
| | רבי חנני' יוסף היילפרין ע"ה, שלאחמ"כ |
| משפחת סגל החב"דית. והגה"ח ממשפחת בית
| | ייסד את בית הכנסת חב"ד במקום. |
| רבי, רבי חנני' יוסף היילפרין ע"ה, שלאחמ"כ
| | רבי אהרן ראטה זצוק"ל בעל שומרי אמונים |
| ייסד את בית הכנסת חב"ד במקום. התפלל אז | |
| גם יהודי סגי נהור ל"ע בשם רבי מענדל ע"ה
| |
| שנקרא כך ע"ש כ"ק רבינו הצמח צדק נ"ע. גם
| |
| שני אחים למשפחת חיטריק מחסידי חב"ד
| |
| שעלו מרוסיה התפללו בביהכנ"ס.
| |
| לאחר זמן עם סגירתו של בית הכנסת
| |
|
| |
|
| שברחוב רייכמן, (בבניין שעד לזמן האחרון שכן שם בית הכנסת של התימנים) שהיה
| |
| בראשותו של הגאון החסיד רבי אברהם חיים נאה בעל "קצות השולחן" ע"ה והיה
| |
| מפורסם בשמו "ר' חיים נאה'ס שול". עברו מתפלליו להתפלל בבית הכנסת זה שעבר
| |
| בינתיים לחב"ד. ביניהם הגאון החסיד הנ"ל שהיה שליח ציבור בימים הנוראים שנים
| |
| מספר עד לפטירתו בכ' תמוז תשי"ד. נוסח התפילה המיוחד שלו נשאר חקוק אצל
| |
| בעלי התפילה שמלאו את מקומו עד היום. בנו הגה"ח רבי ברוך בעל מחבר ספר "גמרא
| |
| שלמה" המשיך למלא את מקומו כש"ץ בבית מדרשנו בימים הנוראים, גם בנו הרב
| |
| רבי משה צבי ע"ה היה מתפלל בבית מדרשנו. שולחן הכתיבה של הגר"ח נאה שעליו
| |
| כתב את ספריו, היה מונח בביהמ"ד שנים רבות לאחר פטירתו, נתרם לבית הכנסת
| |
| ע"י משפחתו.
| |
| ==ביקורו של האדמו"ר מקוידינוב== | | ==ביקורו של האדמו"ר מקוידינוב== |
| הרה"צ רבי חנוך העניך זילברפרב האדמו"ר מקוידינוב ופעמים בודדות במשך השנים ביקר בימות החול בזמן של מנחה | | הרה"צ רבי חנוך העניך זילברפרב האדמו"ר מקוידינוב ופעמים בודדות במשך השנים ביקר בימות החול בזמן של מנחה |