|
|
| שורה 212: |
שורה 212: |
| אלכסנדר ברח' מאה שערים פינת רח' זוננפלד, וכמה ממתפלליו עברו להתפלל בבית | | אלכסנדר ברח' מאה שערים פינת רח' זוננפלד, וכמה ממתפלליו עברו להתפלל בבית |
| מדרשנו לאחר יסודו. | | מדרשנו לאחר יסודו. |
|
| |
| ==יסוד צעירי אגודת חסידי חב"ד בירושלים ת"ו==
| |
| סוד ביהמד"ר היה בקירוב זמן עם הכרזת מלחמת התנופה של הוד כ"ק אדמו"ר י
| |
| נשיא דורנו שהייתה קשורה עם יסוד צעירי אגודת חב"ד ת"ו, שמטרתה הייתה בש
| |
| נים: א) חיזוק הפנים בקרב חסידי חב"ד ב) השפעה על הזולת וקירוב החוץ והיווה
| |
| למעשה השלמה נפלאה אחד למשנהו. ותכף מצאו צעירי אגודת חב"ד את משכנם
| |
| בגשמיות וברוחניות בביהמד"ר המחודש, שכל כולו הייתה בתנועה של התחדשות.
| |
| קביעות המקום לקיום האסיפות שמהם תצא תורה, וחסידות, והפצת היהדות, הייתה
| |
| בחדר הקטן שע"י ביהמד"ר. חברי ההנהלה הראשונים היו הרב זוסיא וילמובסקי, הרב
| |
| אלעזר הכהן ערנטרוי ע"ה, ויבדלח"ט הרב נחום רבינוביץ, הרב לוי יצחק היילפרין, הרב
| |
| זאב דוב סלונים, הרב שמעון יעקובוביץ, הרב הלל רבינוביץ והרב שמואל היילפרין-
| |
| מזכיר ומנהל פועל.
| |
| עם יסוד צעירי אגודת חב"ד עלה הרעיון לארגן את הנוער החב"די בירושת"ו.
| |
| המשימה הוטלה על הרב מרדכי צבי גרינוולד והרב שמואל היילפרין שלקחו זאת תחת
| |
| חסותם. בין הנוער המייסדים היו: הגאון הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), הרה"ג
| |
| יוסף צבי סגל, הרה"ג אשר לעמיל כהן, הרב משה שפירא, הרב יעקב רייניץ, הרב אהרן
| |
| היילפרין הרב יששכר דוב וולס, הרב יעקב משה ליפקין, הרב יעקב פסח המבורגר,
| |
| הרב מרדכי גולדברג, הרב יעקב חסידה, רבי דוד לסלבוים, מראשי השלוחים דוברי
| |
| צרפתית באה"ק, הרה"ח העסקן השליח רבי יצחק ידגר, הרב אברהם יצחק גווירץ,
| |
| והרב יעקב שלמה גולדברג והרב אהרן רגוזניצקי.
| |
|
| |
| במשך הזמן התפתח מזה הגרעין של המכינה לישיבה שע"י ישיבת "תורת אמת",
| |
| שבהמשך הזמן היו בו שתי כתות: אחד בראשותו של הגאון רבי שמואל אלעזר
| |
| היילפרין והשניה בראשותו של אחיו הגאון רבי לוי יצחק היילפרין. וזה נתן תנופה
| |
| להתפתחות ישיבת "תורת אמת", כאשר גרעינים אלו נכנסו יחד עם מוריהם לישיבת
| |
| תורת אמת.
| |
| הכנס ההיסטורי הראשון של נוער חב"ד התקיים בביהכנ"ס בחג הגאולה י"ב-י"ג
| |
| תמוז תשי"ג. היה זה בעיצומה של מחלת שיתוק הילדים שהשתוללה אז בירושלים,
| |
| ורבים מההורים פחדו לשלוח את ילדיהם למקומות ציבוריים. אעפ"כ התאספו כשלש
| |
| מאות ילדים. ובנס לא חלה אף לא אחד מהילדים שהשתתפו. הרב פסח מן מספר
| |
| שהתמימים המסורים הלכו להביא ילדים ממקומות רחוקים מאוד, ואף הוא עצמו
| |
| הביא ילדים מאזור המושבה הגרמנית ששם פעל במשך השנה. בכנס השתתפו: הגאון
| |
| המשפיע רבי שמריהו נח ששונקין, הגרמ"ל שפירא ראש ישיבת "תורת אמת". הגרח"י
| |
| היילפרין מד"א של בית הכנסת, ב"כ הרבי הרב זליג סלונים. (ראה תמונה שהתקבלה
| |
| מאת הרה"ח ר' פסח מאן ותודתנו נתונה לו).
| |
| על כל מסכת והיקף הפעולות הנפלאות ותחילת המהפכה החב"דית בירושלים
| |
| תובב"א שנעשתה ע"י הארגון החדש ביסודו של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו "צעירי אגודת
| |
| חב"ד בירושת"ו", וע"י החיילים, התמימים המקושרים תלמידי ישיבת תורת אמת דאז,
| |
| שבסיסם היה בבית מדרשנו. ניתן לעמוד ע"י עיון בביטאון חב"ד שיצא לאור בשנים
| |
| ההם. הדיווחים הנפלאים על התוועדויות י"ט בכסלו ברחבי העיר, הדרשות בבתי
| |
| כנסיות ובמושבים, פעילות ל"ג בעומר במירון ועוד. שעי"ז התקרבו המונים לחסות
| |
| תחת כנפי אורו של רבינו נשיא דורנו והפריחו את השממה מהבחינה החב"דית בעיה"ק
| |
| תובב"א.
| |
|
| |
| ==יסוד ישיבת הערב==
| |
| פעולות אלו החלה להתרקם ישיבת הערב הדגולה של חסידי חב"ד ירושלים מ
| |
| ת"ו,שהורתה ולידתה הייתה בין כותלי ביהמד"ר ואח"כ התרחבה והתפשטה
| |
| ונפתחו סניפים נוספים בירושלים ואח"כ בכפר חב"ד ובמקומות אחרים,
| |
| מתחילה ניתן השם לישיבת הערב "אהל יוסף יצחק" אולם במכתב כ"ק אדמו"ר לצא"ח
| |
| (אג"ק י"א ע' צ"ה), הביע את חששו על השם שנבחר שנושא את שמו של הרבי הקודם
| |
| ונושא עמו אחריות יתר שהמוסד אכן יהיה לנח"ר הרבי הקודם נ"ע, ומכיוון שעדיין
| |
| לא ידעו את מידת הצלחת המוסד יש להיזהר בזה והורה לקרוא למוסד רק "ישיבת
| |
| ערב" שעל יד צא"ח.
| |
| במשך השנים עברו מאות תלמידים את המוסד הזה ורבים מהם נקלטו בקרב
| |
| החסידים והתמימים. שלט ענק עם הכתובת "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך
| |
| ישראל" התנוסס בפתח שער ביהמד"ר במשך שנים רבות, ובשנים אלו נקרא בית
| |
| הכנסת בפי רבים "מה טובו שול".
| |
| מהעומדים בראש ישיבת הערב בשנים הראשונות היו הגאון רבי שמואל היילפרין
| |
| והגאון רבי לוי יצחק היילפרין. ומשנת תשט"ז עמד בראשה הגה"ח טוביה בלוי
| |
| ולאחריו עסקו בה הגה"ח רבי מנחם וילהלם, הגה"ח רבי הלל רבינוביץ, הרב צבי
| |
| אייזנבך, הרב אלעזר ערנטרוי והרב נפתלי רוט שפתח את הסניף בשכונת שערי חסד.
| |
| התמיכה בתקופה הראשונה ניתנה ע"י בא כוחו של הרבי הרב בנימין גורודצקי, ואח"כ
| |
| היה נתמך ע"י כולל חב"ד בהנהלת הרב עזריאל זליג סלונים.
| |
| מספר הגה"ח רבי טוביה בלוי "לרגל התרחבות סניפי ישיבות הערב ופתיחת סניף
| |
| נוסף בשכונת פאג"י, היה דרוש אדם מתאים לעמוד בראשות הסניף המרכזי ששכן
| |
| בבית הכנסת. ובתחילה לא הצלחנו למצוא אדם מוכשר שייאות לקבל על עצמו
| |
| תפקיד נעלה זה. באותה תקופה קיבלתי מכתב מעורר מכ"ק אדמו"ר, וזלה"ק "מבהיל
| |
| מה שכותב שאין איש רוצה לקחת על עצמו הדרכת ישיבת הערב בבית ישראל ולכן
| |
| הוכרח לקחתה בחזרה וכו' כי האומנם לאחר כל התעמולה, ריבוי המכתבים וכו' גם
| |
| הנ"ל אי-אפשר לפעול? ועוד פלא – מכבר נכתב שהנשואים הלומדים בישיבת תורת
| |
| אמת, ישתדלו שחלק מזמנם יהיה בעסקנות חב"ד וביחוד בשטח ההוראה והחינוך", ...
| |
| (המכתב נדפס באג"ק חלק ח"י עמ' נ"א).
| |
| הרב בלוי פנה עם המכתב להרב מנחם וילהלם שהיה אז אברך צעיר ונמרץ ובעל
| |
| נפש רגישה לתלמידים, ובקש ממנו לשמש כמחנך ומשפיע במקום, ואכן רבי מנחם
| |
| קיבל על עצמו את התפקיד, והצליח בו ובמשך הזמן הפך למנהל בפועל של רשת
| |
| ישיבות הערב.
| |
| רבות הן התייחסויותיו של הרבי לישיבת ערב זו, ולאלה שנוסדו אחריה וקצרה
| |
| היריעה מלהביאם, אבל הרבה ניתן ללמוד מהן, על הנחת -רוח הרבה שנגרם לכ"ק
| |
|
| |
| אדמו"ר ממוסד זה שהורתו ולידתו בבית מדרשנו. והוא היה השביל להתפתחותה
| |
| של חסידות חב"ד בירושלים עיה"ק, וממנה יצאו עשרות מאנ"ש שלוחים ותמימים
| |
| המפוזרים בכל קצווי תבל, שחבים את התקרבותם לחסות בצלו של הרבי נשיא דורנו
| |
| למקום קדוש זה.
| |
| ניתן לחוש זאת גם מהיחס המיוחד שקיבלו תלמידיה מהרבי, שענה על מכתביהם
| |
| בפרטיות מיוחדת, וזכו להרבה מענות קודש. וע"י פעילות זו שמו של ביהמד"ר הלך
| |
| לפניו, כביהמד"ר חי ותוסס וכנקודה מרכזית להפצת תורה ולהרבצת חסידות לכל
| |
| הסביבה.
| |
| אחד מתלמידי ישיבת ערב, תלמיד סניף שכונת שערי חסד היה הרה"ח רבי מאיר
| |
| פריימן ע"ה שבזמנו נבחן על כשלוש מאות דפי גמרא בבת אחת. הדבר גרם לקידוש
| |
| שם שמים ושם חב"ד ולפרסום גדול לישיבות הערב.
| |
|
| |
| ==יסוד גמ"ח קרן משפחת סופר==
| |
| רב החסיד רבי ישראל ניסן סופר ע"ה, ראה בעת ביקורו בארץ הקודש בשנת ה
| |
| תשי"ד, את הגה"ח רבי חנניה יוסף היילפרין בעת שלימד את השיעור בפרשת
| |
| השבוע, ומצא מאד חן בעיניו והחליט לתת לו סכום כסף הגון לייסד גמ"ח
| |
| לטובת אנ"ש והתמימים בירושלים עיה"ק, ולחיזוק בית המדרש.
| |
| הגמ"ח היה בנשיאותו של הרבי נשיא דורנו, בענין זה ידוע לנו שהרב ח"י היילפרין
| |
| שלח לרבי את הבלנק של הגמ"ח שבו היה כתוב שזהו בנשיאותו של הרבי ושמו המלא
| |
| היה כתוב עליו. לאחר מכן נשאל מהמזכירות מדוע נכתב השם "מנדל" ללא האות "ע",
| |
| ובקשו לתקן זאת.
| |
| מתקבלים בכבוד ובמאור פנים האברכים הספרדים שהחלו אז לנהל בתים של
| |
| תורה ויראת שמים. הגמ"ח צמח מקטנות לגדלות במשך רבות בשנים אולם בתקופת
| |
|
| |
| האינפלציה השתחק ופשט את הרגל.
| |
| נשארו פנקסים גדולים המראים על
| |
| עבודה נקיה ומסודרת, נקיות כפים,
| |
| מסירות ועזרה למוסדות ולפרטיים ,
| |
| שנשארו עדות אילמת לעבר מפואר.
| |
| באחד ממכתביו מתייחס הרבי
| |
| לגמ"ח וכותב "נכון הדבר שמזכיר
| |
| שיפרסמו דו"ח מקופת הגמ"ח
| |
| שלהם, שעי"ז הרי יש מקום לעורר
| |
| קנאת סופרים שמרבה היא חכמה,
| |
| כדרז"ל".
| |
| חברי הנהלת הגמ"ח היו הרבנים: רבי
| |
| משה לייב שפירא, רבי גרשון לפידות, רבי ח"י היילפרין- מנהל בפועל. רבי יהודה ליב
| |
| סלונים, רבי אורי ניסן אורנשטיין, רבי משה פנחס לרנר ויבדלח"ט רבי יונה מנדלסון,
| |
| בשנים הבאות צורף להנהלה רבי משה בצלאל ווקסלשטיין .
| |
|
| |
|
| ==סקירת פעילויות מיוחדות במשך השנים== | | ==סקירת פעילויות מיוחדות במשך השנים== |