|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| '''רבי שמואל וינברג''' הוא ה[[אדמו"ר]] מסלונים, נולד לאביו רבי מיכל אהרן בנו היחיד של רבי [[אברהם וינברג]] (הראשון) מסלונים. מונה לאדמו"ר לאחר פטירתו של סבו רבי אברהם בי"א ב[[חשוון]] ה'[[תרמ"ד]]. מכונה בקרב החסידים ביידיש "דער פאטר", כלומר האב, עקב היותו אביהם של שני אדמורי"ם.
| | #הפניה [[שמואל וינברג מסלונים]] |
| | |
| == קשריו עם הרש"ב ==
| |
| בשעה שה[[משכילים]] וה[[ציונים]] התחילו את מלחמתם ב[[יהדות]], נוסדה בשנת [[תרס״ב]] בכוחות משותפים, לשכה מיוחדת בקאוונא בשם [[מחזיקי הדת]]. בין העומדים בראשה היו ר' [[יעקב ליפשיץ]] והר״ז לאנדע. בעתונות החילונית כונתה בשם "הלשכה השחורה". בשלבי הגמת החברה הגיע האדמו״ר רבי שמואל מסלונים בעצמו אל [[אדמו"ר הרש"ב]] לדון בדבר יסוד ועד 'מחזיקי הדת'<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31636&hilite=cf3c457b-5bbe-4313-addc-7b4604e3809b&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&pgnum=20 אגרות קודש ח"ג עמ' 20]</REF>.
| |
| | |
| תשע שנים השתדל אדמו"ר הרש"ב להביא לידי אספת רבנים רשמית בו ידובר על אופני חיזוק הדת. ב[[חודש אייר]] [[תרס״ט]] הגיע הדבר לפועל. כותב על אסיפה זו [[אדמו"רהריי״צ]]<REF>אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ ח״א כח</REF> ״האסיפה הכבירה בוילנא, אשר זה כמאה שנה לא היתה אסיפה כזאת״.
| |
| | |
| אדמו"ר הרש"ב היה פועל בהתאם ועומד בקשר ישיר עם ה״לשכה״ הזאת, ובקיץ [[תרס"ט]] שהה אצלם משך זמן שליח רבנו, ר' [[אליעזר משה מאדייעווסקי]]. לשכה זו נוהלה בראשות האדמו״ר רבי שמואל וויינבערג ועמו הרב יוסף שליפר מסלונים. כבר בשלהי חורף [[תר״ס]] שלחו השניים אל [[אדמו"ר הרש"ב]] שליח מיוחד לדון בדבר חיזוק הדת.
| |
| | |
| באותה שעה נקראה אספה רשמית של הרבנים מטעם, ע״י מ. קרעבס, הרב מטעם במושבות פלך חרסון. האספה היתה מאושרת ע״י שר הפנים והתקיימה בניקוליוב בב׳ אייר והשתתפו בה 25 רבנים מטעם. פחד נפל על העדה הדתית ברוסיה, שמא יקובלו באספה זאת החלטות המנגדות לדת ויתאשרו ע״י הממשלה.
| |
| | |
| האדמו״ר רבי שמואל וויינברג מסלונים והרב יוסף שליפר מסלונים שלחו מיד שליח מיוחד אל רבנו, עם מכתבים המתארים את המצב. האדמו״ר מסלונים כותב במכתבו: בהגיע שמועה מבהילה ש'הרב מטעם' הידוע נוסף גם הוא על שונאינו, ורוצה לעקור את הכל, הרחמן יסכל מחשבתם ויפר עצתם, אצנו וחשנו לזרז נטיעתו בעיו״ט, להנות עצה ותושיה חות דעתו הקדושה, ושיהיו נמנים בראש הקרואים לדבר מצוה יקרה כזאת, כי רבה היא, ורבים מהצדיקים שליט״א ובראשם הרה״ק אדמו"ר שליט"א מטשארקאב נתקשרו בהכנסיה לשם שמים בכל לבבם ונפשם.
| |
| | |
| רבינו הסכים לאסיפה בהשתתפות עם [[רבי חיים מבריסק]] שעודד לעשות אסיפה גדולה. לאחר נסיונות שונים במשך מספר שנים מול התנגדויות מצד ה[[משכילים]] התקיימה האסיפה לבסוף, בהשתתפות 20 גדולי ישראל מכל החוגים והמפלגות, ביניהם [[רבי חיים מבריסק]], רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], רבי [[אברהם מרדכי אלתר מגור]], ועוד. תוצאות האסיפה הברוכות הועילו מאוד ראה שם באגרות קודש.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31635&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&pgnum=16&hilite=da10afa0-dc74-4924-835b-6898adf9ee26 אגרות קודש - אדמו"ר הרש"ב ח"ד עמ' 16 - 24.]</REF>
| |
| | |
| == ממשיכי דרכו ==
| |
| לאחר פטירת רבי שמואל שימשו שני בניו כאדמורי"ם.
| |
| | |
| *הבכור, רבי יששכר לייב וינברג (מכונה ביידיש "דער אלטערער", כלומר המבוגר) כיהן כאדמו"ר בעיר סלונים, את מקומו תפס בנו, רבי אברהם יהושע העשיל וינברג, אשר עלה ארצה בשנת ה'תרצ"ה (1935) והתיישב בתל אביב.
| |
| *הבן הצעיר של רבי שמואל, רבי אברהם וינברג השני שימש כאדמו"ר בביאליסטוק ואחר כך בעיירה ברנוביץ'. הקים שם מרכז חסידי גדול שכלל גם את ישיבת תורת חסד.
| |
| | |
| | |
| {{הערות שוליים}}
| |
| | |
| [[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
| |