27,714
עריכות
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") |
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") |
||
שורה 15: | שורה 15: | ||
אחת המחלוקות השורשיות בין בית שמאי לבית הלל, היא אם הולכים אחר '''בכח''' או '''בפועל'''{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&hilite=c4a912c1-aa00-4f00-84f2-372973d6308a&st=%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%99&pgnum=63 חלק ב'].}} מחלוקת זאת מתבטאת במספר מקומות: | אחת המחלוקות השורשיות בין בית שמאי לבית הלל, היא אם הולכים אחר '''בכח''' או '''בפועל'''{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&hilite=c4a912c1-aa00-4f00-84f2-372973d6308a&st=%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%99&pgnum=63 חלק ב'].}} מחלוקת זאת מתבטאת במספר מקומות: | ||
א. מחלוקתם של בית שמאי ובית הלל בסיום הש"ס{{הערה|משנה עוקצין ג יא | א. מחלוקתם של בית שמאי ובית הלל בסיום הש"ס{{הערה|משנה עוקצין ג יא}}, חלות ודבש מאימתי מטמאות משום משקה, בית שמאי אומרים משיחרחר, ובית הלל אומרים משיעשם משקה. ההסבר לכך היא, מפני שלבית שמאי די בכך שגילה דעתו לעשותם מקשה, שאז ישנו כבר הבכח של המשקה. | ||
ב. מחלוקתם ב[[חנוכה]]{{הערה|גמרא שבת כא ב | ב. מחלוקתם ב[[חנוכה]]{{הערה|גמרא שבת כא ב}}, לבית שמאי פוחת והולך, שכן ביום הראשון ישנו כבר הבכח של כל שמונת ימי החנוכה, ולכן כל יום שמתווסף יורד כוח היום, בניגוד לבית הלל שסוברים שהולכים דווקא אחרי הבפועל ימים שעברו. | ||
ג. מחלוקתו של [[רבי אליעזר]], מתלמידי בית שמאי, ב[[מסכת ברכות]]{{הערה|משנה ברכות א א | ג. מחלוקתו של [[רבי אליעזר]], מתלמידי בית שמאי, ב[[מסכת ברכות]]{{הערה|משנה ברכות א א}} לפי דעת רבי אליעזר זמן [[קריאת שמע]] הוא רק כאשר בני אדם עוסקין ללכת ולשכב, - עד סוף האשמורה הראשונה, שאז יש הבכח של הזמן שינה, אך לחכמים ורבן גמליאל הולכים דווקא אחרי הפועל, שזה הוא כל זמן שבני אדם שוכבים. | ||
== כלל ופרט == | == כלל ופרט == |