בית שמאי ובית הלל: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|"
מ (החלפת טקסט – "[[אגרת הקודש - פרק " ב־"[[אגרת הקודש - ")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|")
שורה 15: שורה 15:
אחת המחלוקות השורשיות בין בית שמאי לבית הלל, היא אם הולכים אחר '''בכח''' או '''בפועל'''{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&hilite=c4a912c1-aa00-4f00-84f2-372973d6308a&st=%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%99&pgnum=63 חלק ב'].}} מחלוקת זאת מתבטאת במספר מקומות:
אחת המחלוקות השורשיות בין בית שמאי לבית הלל, היא אם הולכים אחר '''בכח''' או '''בפועל'''{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&hilite=c4a912c1-aa00-4f00-84f2-372973d6308a&st=%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%99&pgnum=63 חלק ב'].}} מחלוקת זאת מתבטאת במספר מקומות:


א. מחלוקתם של בית שמאי ובית הלל בסיום הש"ס<ref>משנה עוקצין ג יא</ref>, חלות ודבש מאימתי מטמאות משום משקה, בית שמאי אומרים משיחרחר, ובית הלל אומרים משיעשם משקה. ההסבר לכך היא, מפני שלבית שמאי די בכך שגילה דעתו לעשותם מקשה, שאז ישנו כבר הבכח של המשקה.
א. מחלוקתם של בית שמאי ובית הלל בסיום הש"ס{{הערה|משנה עוקצין ג יא</ref>, חלות ודבש מאימתי מטמאות משום משקה, בית שמאי אומרים משיחרחר, ובית הלל אומרים משיעשם משקה. ההסבר לכך היא, מפני שלבית שמאי די בכך שגילה דעתו לעשותם מקשה, שאז ישנו כבר הבכח של המשקה.


ב. מחלוקתם ב[[חנוכה]]<ref>גמרא שבת כא ב</ref>, לבית שמאי פוחת והולך, שכן ביום הראשון ישנו כבר הבכח של כל שמונת ימי החנוכה, ולכן כל יום שמתווסף יורד כוח היום, בניגוד לבית הלל שסוברים שהולכים דווקא אחרי הבפועל ימים שעברו.
ב. מחלוקתם ב[[חנוכה]]{{הערה|גמרא שבת כא ב</ref>, לבית שמאי פוחת והולך, שכן ביום הראשון ישנו כבר הבכח של כל שמונת ימי החנוכה, ולכן כל יום שמתווסף יורד כוח היום, בניגוד לבית הלל שסוברים שהולכים דווקא אחרי הבפועל ימים שעברו.


ג. מחלוקתו של [[רבי אליעזר]], מתלמידי בית שמאי, ב[[מסכת ברכות]]<ref>משנה ברכות א א</ref> לפי דעת רבי אליעזר זמן [[קריאת שמע]] הוא רק כאשר בני אדם עוסקין ללכת ולשכב, - עד סוף האשמורה הראשונה, שאז יש הבכח של הזמן שינה, אך לחכמים ורבן גמליאל הולכים דווקא אחרי הפועל, שזה הוא כל זמן שבני אדם שוכבים.
ג. מחלוקתו של [[רבי אליעזר]], מתלמידי בית שמאי, ב[[מסכת ברכות]]{{הערה|משנה ברכות א א</ref> לפי דעת רבי אליעזר זמן [[קריאת שמע]] הוא רק כאשר בני אדם עוסקין ללכת ולשכב, - עד סוף האשמורה הראשונה, שאז יש הבכח של הזמן שינה, אך לחכמים ורבן גמליאל הולכים דווקא אחרי הפועל, שזה הוא כל זמן שבני אדם שוכבים.


== כלל ופרט ==
== כלל ופרט ==

תפריט ניווט