720
עריכות
ועד רבני ליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←הקמה
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
(←הקמה) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
הועד הוקם בשנת [[תש"ל]] על ידי [[שניאור זלמן גוראריה]], כשבראשו הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], וטיפל בעשרות נושאים הלכתיים שעמדו אז על הפרק. בשנת [[תשל"ז]] יצא נשר האוסר שימוש במוצרי מזון שתחת כשרות התאחדות הרבנים של [[חסידות סאטמר]] ואף הגדיר את החלב שתחת השגחתו כ[[חלב עכו"ם]], כש[[הרבי]] מגבה את הפסיקה ואומר כי דברי ועד רבני ליובאוויטש הם כדבריו שלו{{הערה|בכל ביתי נאמן הוא עמוד 270}}. בשנת [[תשמ"ג]] הוטל חרם על מוצרים בהכשר התאחדות הרבנים שהיה בשליטת חסידי סאטמר. על המכתב חתמו הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], הרב [[יהודה קלמן מארלו]] והרב [[חיים מאיר בוקיעט]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/29301_en_1.pdf צילום המכתב]}}{{הבהרה|מה ההבדל בין שני ההחרמות}}. | הועד הוקם בשנת [[תש"ל]] על ידי [[שניאור זלמן גוראריה]], כשבראשו הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], וטיפל בעשרות נושאים הלכתיים שעמדו אז על הפרק. בשנת [[תשל"ז]] יצא נשר האוסר שימוש במוצרי מזון שתחת כשרות התאחדות הרבנים של [[חסידות סאטמר]] ואף הגדיר את החלב שתחת השגחתו כ[[חלב עכו"ם]], כש[[הרבי]] מגבה את הפסיקה ואומר כי דברי ועד רבני ליובאוויטש הם כדבריו שלו{{הערה|בכל ביתי נאמן הוא עמוד 270}}. בשנת [[תשמ"ג]] הוטל חרם על מוצרים בהכשר התאחדות הרבנים שהיה בשליטת חסידי סאטמר. על המכתב חתמו הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], הרב [[יהודה קלמן מארלו]] והרב [[חיים מאיר בוקיעט]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/29301_en_1.pdf צילום המכתב]}}{{הבהרה|מה ההבדל בין שני ההחרמות}}. | ||
לאחר פטירתו של ראש הוועד ורבה של שכונת [[קראון הייטס]] הרב דבורקין בשנת [[תשמ"ה]], דעכה פעילותו של הוועד. לאחר שהתקיימו בחירות לרבנות השכונה פנה [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|המזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] אל מייסד הוועד בראשיתו הרב שניאור זלמן גוראריה ואמר כי יש לייסד וועד שמטרתו להיות בית דין של כלל תנועת ליובאוויטש בנוסף על [[בית דין צדק קראון הייטס]] שתפקידו הוראה בשכונה עצמה. הדבר יצא אל הפועל רק בשנת [[תש"נ]] על ידי הרב שניאור זלמן גוראריה ורבנים נוספים, שסברו כי [[הרבי]] לא מרוצה מפעולת [[בד"ץ קראון הייטס]]. כשכתבו ל[[רבי]] על פתיחת הוועד ועל פעולתם הראשונה שהיא לעשות קבלת פנים לרבנים (דבר שהיה בידי [[בד"ץ קראון הייטס]]), הרבי ענה להם במענה חריף שתוכנו היה שאין ידוע מי בראם, ומה תפקידם{{הערה|ראה '[[מאוצר המלך]]' כרך א' עמודים 207-208.}}. הרב גוראריה נבהל וכתב לרבי כי הרעיון מבוטל, אך הרבי השיב כי לא התכוון לשלול את הרעיון אלא לברר את הרקע להקמתו. הרב גוראריה כתב לרבי כי המטרה היא המשך לוועד הקודם על פי הוראתו של הרב | לאחר פטירתו של ראש הוועד ורבה של שכונת [[קראון הייטס]] הרב דבורקין בשנת [[תשמ"ה]], דעכה פעילותו של הוועד. לאחר שהתקיימו בחירות לרבנות השכונה פנה [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|המזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] אל מייסד הוועד בראשיתו הרב שניאור זלמן גוראריה ואמר כי יש לייסד וועד שמטרתו להיות בית דין של כלל תנועת ליובאוויטש בנוסף על [[בית דין צדק קראון הייטס]] שתפקידו הוראה בשכונה עצמה. הדבר יצא אל הפועל רק בשנת [[תש"נ]] על ידי הרב שניאור זלמן גוראריה ורבנים נוספים, שסברו כי [[הרבי]] לא מרוצה מפעולת [[בד"ץ קראון הייטס]]. כשכתבו ל[[רבי]] על פתיחת הוועד ועל פעולתם הראשונה שהיא לעשות קבלת פנים לרבנים (דבר שהיה בידי [[בד"ץ קראון הייטס]]), הרבי ענה להם במענה חריף שתוכנו היה שאין ידוע מי בראם, ומה תפקידם{{הערה|ראה '[[מאוצר המלך]]' כרך א' עמודים 207-208.}}. הרב גוראריה נבהל וכתב לרבי כי הרעיון מבוטל, אך הרבי השיב כי לא התכוון לשלול את הרעיון אלא לברר את הרקע להקמתו. הרב גוראריה כתב לרבי כי המטרה היא המשך לוועד הקודם על פי הוראתו של הרב חודקוב אישר הרבי את פעילות הוועד. מאז החל הרבי להפנות רבים להתייעצות ודין תורה אצל "ועד רבני ליובאוויטש דכאן"{{הערה|בכל ביתי נאמן הוא עמודים 442-445}}. | ||
==תפקידם בפתרון מחלוקות בין שלוחים== | ==תפקידם בפתרון מחלוקות בין שלוחים== | ||