שניאור זלמן גוראריה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
[[קובץ:גוראירה.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב גוראריה עובר לפני [[הרבי]] בעת מעמד [[חלוקת דולרים]] לצדקה]]
[[קובץ:גוראירה.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב גוראריה עובר לפני [[הרבי]] בעת מעמד [[חלוקת דולרים]] לצדקה]]
הרב '''שניאור זלמן גוראריה''' ([[כ"ה בכסלו]] [[תרע"ב]] - [[א' בתשרי]] [[תשס"ד]]) היה יו"ר מועצת המנהלים של [[מרכז ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]], ממנהלי הוצאת ספרים [[קה"ת]] ממונה מטעם [[הרבי]] להנהלה הראשית של [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], וחבר [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה (UOR)|אגודת הרבנים בארצות הברית]].
הרב '''שניאור זלמן גוראריה''' ([[כ"ה בכסלו]] [[תרע"ב]] - [[א' בתשרי]] [[תשס"ד]]) היה יו"ר מועצת המנהלים של [[מרכז ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]], ממנהלי הוצאת ספרים [[קה"ת]] ממונה מטעם [[הרבי]] להנהלה הראשית של [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], וחבר [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה (UOR)|אגודת הרבנים בארצות הברית]].
==תולדות חיים==
נולד לר' [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג) |נתן גוראיה]] ומרת אסתר גוראריה ב[[קרמנצ'וג]], בנר ראשון של [[חנוכה]] [[תער"ב]].בערב [[יום הכיפורים]] [[תרע"ז]], בהיותו בגיל 5, זכה לראות ולהתברך לראשונה מ[[אדמו"ר הרש"ב]], בעיירת המרפא "סלאוויאנסק", שם שהה הרבי הרש"ב באותה תקופה. בחורף שנת [[תר"פ]] ברחה משפחתו מקרמנצ'וג ל[[רוסטוב]], מפחד הבולשביקים שהתקרבו לעיר.


==ילדותו==
בשנת [[תרפ"א]] התייתם ר' זלמן מאביו, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] עצמו לקח על אחריותו את הדאגה לחינוכו של ר' זלמן. המלמד שלו היה החסיד ר' [[משה רוזנבלום]], מ[[מזכיר|מזכירי]] הרבי הרש"ב והריי"צ, לאחר זמן החליף הרבי הריי"צ את המלמד בר' [[יחיאל קמיסר]]. ר' זלמן זכה במשך שנים אלו לקירובים מיוחדים מאדמו"ר הריי"צ, וזה להיות מהבודדים שהיו בחתונת חנה ביתו של אדמו"ר הריי"צ.
נולד לר' [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג) |נתן גוראיה]] ומרת אסתר גוראריה ב[[קרמנצ'וג]], בנר ראשון של [[חנוכה]] [[תער"ב]].
 
בערב [[יום הכיפורים]] [[תרע"ז]], בהיותו בגיל 5, זכה לראות ולהתברך לראשונה מ[[אדמו"ר הרש"ב]], בעיירת המרפא "סלאוויאנסק", שם שהה הרבי הרש"ב באותה תקופה.
 
בחורף שנת [[תר"פ]] נאלצה משפחת גוראריה לברוח מקרמנצ'וג, מפחד הבולשביקים המתקרבים לעיר, כנופיות שהשתוללו בסביבה ותנאי קיום קשים.
 
הדרכים היו מסוכנות, ואמצעי התחבורה היחיד באותם התנאים היה רכבת משא ישירה ל[[רוסטוב]], אליה הועתק ביתו של אדמו"ר (הרש"ב) ארבע שנים קודם לכן. כדי להגן על עצמם מן הגייסות שבדרכים שכרו אנשי צבא שליוו אותם בנסיעתם ושמרו על בטחונם. שניאור זלמן, צעיר בני המשפחה, היה ילד קרוב לגיל שמונה בעת שהגיע עם משפחתו ל[[רוסטוב]], עירו של הרבי.
 
לאביו ר' נתן הייתה [[מסירות נפש]] על חינוך ילדיו. הוא היה מוכר יהלומים שהיו שייכים לזוגתו, ובכסף זה היה משלם למלמד שתים ושלוש שמיניות הפונט. זה היה בזמן רעב ברוסיה, ובכסף זה היה המלמד (ר' [[ישראל לוין]]) מפרנס את שמונת ילדיו בהרחבה, בזמן שהרעב שלט במדינה.
 
חודשים מספר לאחר בואם [[הסתלקות|נסתלק]] הרבי הרש"ב. כשביקר בבית הרבי ברוסטוב ב[[תשס"ב]] סיפר כי ב[[שבת]] בבוקר (האחרון בחיים חיותו בעלמא דין), הגיעו כמה חסידים לבית הוריו כדי לקחת מיטה טובה עבור הרבי.
 
==עם אדמו"ר הריי"צ==
 
בשנת [[תרפ"א]] התייתם ר' זלמן מאביו, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] עצמו לקח על אחריותו את הדאגה לחינוכו של ר' זלמן. המלמד שלו היה החסיד הידוע ר' [[משה רוזנבלום]], מ[[מזכיר|מזכירי]] הרבי הרש"ב והריי"צ. פעם אמר [[אדמו"ר הריי"צ]] לרב [[יעקב לנדא]] שיבחן את ר' זלמן. ר' יעקב בחן אותו בבית הרבי, בחדר האוכל, שבאחד הקירות הייתה קבועה דלת שהובילה לחדר הרבי הריי"צ. בעת המבחן התהלך ר' יעקב הלוך ושוב, ועבר הרבה פעמים ליד דלת חדרו של הרבי הריי"צ. ר' זלמן לא ידע שהרבי יושב בחדרו ומאזין למבחן. לאחר המבחן הורה הרבי לפטר את המלמד שלו, היות ומלמד רק לבקיאות ולא לעיונא. והורה הרבי שיקחו את ר' [[יחיאל קמיסר]] להיות המלמד.  
 
ר' זלמן זכה לקירובים מיוחדים מהרבי הריי"צ, לדוגמה, פעם ב[[שמחת תורה]], באמצע ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]], הושיב אותו הרבי על ברכיו של הת' זלמן פאליק'ס גורארי' שהיה אז נער. כעבור זמן תש כוחו של זלמן פאליק'ס והרבי נטל אותו והושיבו על ברכיו הק'. בצלחתו של הרבי היה בשר עם לפתן גזר "מערן צימעס". הרבי נטל [[מים]] ויצק לתוך ה'צימעס' שבצלחתו ואחר-כך הגישם אל פיו של ר' זלמן. האוכל לא ערב לחיכו, והרבי אמר לו: "עס און ברעך, וועסטו בלייבן א חסיד" [=תאכל ותקיא, ואז תשאר חסיד].
 
ב[[תרפ"ב]], זכה להיות בחתונת בתו הבכורה של [[הרבי הריי"צ]] עם בן דודו הרה"ג [[שמריהו גוראריה (חתן אדמו"ר הריי"צ)]]. יצויין, כי ר' זלמן היה מהחסידים הבודדים שזכה להשתתף בחתונות של שלושת בנותיו של הרבי הריי"צ.  


כאשר אדמו"ר הריי"צ נסע מ[[רוסטוב]] ל[[לנינגרד]], בשנת [[תרפ"ד]], הצטרפה אחר כך גם משפחת גורארי'. בלנינגרד לא היה מלמד לר' זלמן, והרבי הריי"צ שלח אותו ל[[נעוועל]], אל החסיד ר' [[מאיר שמחה חן]], ובמקביל שלח לרב חן מכתב בו הוא מבקשו להשיג לר' זלמן מלמד, הרב חן לא הצליח למצוא לו מלמד פרטי בנעוול, וניסה להכניס אותו לישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]]. בתחילה לא הסכימה ההנהלה לקבלו בגלל גילו הצעיר, עד שהרבי הריי"צ שלח את [[מזכיר|מזכירו]], הרב [[יחזקאל פייגין]], שידאג להכניסו לישיבה. עד שנכנס לישיבה, למד איתו הרב חן בין השאר את פתח השער של "[[אמרי בינה]]" - הקדמה ארוכה המורכבת מחסידות עמוקה ביותר.  
כאשר אדמו"ר הריי"צ נסע מ[[רוסטוב]] ל[[לנינגרד]], בשנת [[תרפ"ד]], הצטרפה אחר כך גם משפחת גורארי'. בלנינגרד לא היה מלמד לר' זלמן, והרבי הריי"צ שלח אותו ל[[נעוועל]], אל החסיד ר' [[מאיר שמחה חן]], ובמקביל שלח לרב חן מכתב בו הוא מבקשו להשיג לר' זלמן מלמד, הרב חן לא הצליח למצוא לו מלמד פרטי בנעוול, וניסה להכניס אותו לישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]]. בתחילה לא הסכימה ההנהלה לקבלו בגלל גילו הצעיר, עד שהרבי הריי"צ שלח את [[מזכיר|מזכירו]], הרב [[יחזקאל פייגין]], שידאג להכניסו לישיבה. עד שנכנס לישיבה, למד איתו הרב חן בין השאר את פתח השער של "[[אמרי בינה]]" - הקדמה ארוכה המורכבת מחסידות עמוקה ביותר.  

תפריט ניווט