אלגמיינר ז'ורנאל: הבדלים בין גרסאות בדף

בשנת [[תשל"ב]], כאשר ה"[[טאג מארגן זשורנאל]]", עלון [[יהודי]] בשפת היידיש היחידי ברחבי [[ארצות הברית]] באותם ימים נסגר בעקבות קריסה וגל עזיבה של מנויים, יזם [[הרבי]] פתיחת עיתון במטרה להציב גבולות אורתודוקסיים בפני ההתרחבות הרפורמית. ביחידות לר' [[זלמן גוראריה]] אחרי סגירת העלון 'דער טאג מארגען', אמר לו הרבי שהגיע הזמן שלליובאוויטש יהיה עיתון עצמאי. הוא גייס שותפים ועסקנים, ביניהם שותפו במשך שנים ארוכות, ר' נחום זעלדיס, ר' [[לייבל מוצ'קין]], ור' [[מיכאל טייטלבוים]], שבתמיכתם מיסדו את העיתון. כעורך התמנה הרב [[גרשון ג'ייקובסון]] ששימש קודם לכן כעורך העיתון "טאג מארגן זשורנאל" שנסגר. ייחודיותו של העלון החדש הייתה שהכיל סופרים רבים מכל קצווי הקשת, בינהם הרב יהושע דובראבסקי, הרב הליטאי דב הולנדר, שהיה בקשר מיוחד עם הרבי שליט"א, מר [[אלי ויזל]] והסופר השמאלני מר נתן ילין - מור. היו פעמים בהם תקפו חסידים את מערכת העלון עקב דברים שנכתבו בו המוגשים את שיטת חב"ד, אך הרבי תמך בו והעיר שעניינו של עיתון דתי הוא לפעול שאנשים המכלים את זמנם וקוראים עיתונים יחשפו ליהדות ולחסידות ויתעוררו לקיום המצוות ויראת שמים.

גם בשנת [[תשכ"ז]], כאשר הרבי הורה לראשונה על [[מבצע תפילין]] העיתון נטל חלק נכבד בהפצת המבצע. לעיתים קרובות היה מפרסם העיתון עידודים של הרבי בנוגע למבצע ודיווחים שונים על התקדמות המבצע. כל מבצע חדש שהיה נפתח על ידי הרבי העיתון היה מפרסם אותו בהתלהבות ושימש כבמה מכובדת ל[[מבצעי הרבי]].