מעלי קבצים, highauser
8,630
עריכות
כת הפרנקיסטים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הגהה. הקטגוריה לא משהו, אבל צריך...
מ (קרייזי אבאוט משיח העביר את הדף המלחמה בכת הפרנקסטים לשם כת הפרנקיסטים בלי להשאיר הפניה: הייתכן - טעות כתיב בשם ערך? בלי "המלחמה" נראה לי יותר מתאים) |
(הגהה. הקטגוריה לא משהו, אבל צריך...) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
כת | '''כת הפרנקיסטים''' הייתה שאריות של השבתאות שהתרכזה סביב משיח השקר יעקב פראנק, וגרמה לעלילות דם וצרות שונות לעמנו. | ||
גדולי התורה ובראשם [[ | גדולי התורה, ובראשם [[הבעל שם טוב]] ותלמידיו, נלחמו בכת עד שניצחו אותה. | ||
== | ==הכת== | ||
===הקמתה=== | |||
הכת הפרנקיסטית נטתה לדרך של התפקרות, וע"פ התורה והמצוות בטלות, ומצוות "לא תעשה" הופכות למצוות "עשה". ברכה מקובלת בקרב הפרנקיסטים הייתה: "ברוך אתה ה'... מתיר איסורים". | הכת הפרנקיסטית נטתה לדרך של התפקרות, וע"פ התורה והמצוות בטלות, ומצוות "לא תעשה" הופכות למצוות "עשה". ברכה מקובלת בקרב הפרנקיסטים הייתה: "ברוך אתה ה'... מתיר איסורים". | ||
מייסד הכת היה יעקב פראנק, הוא נולד בחבל פודוליה בשנת תפ"ז למשפחה אמידה שהייתה מקורבת בסתר לחוג השבתאים. בגיל צעיר ביקר בסלוניקי שבטורקיה, שם הייתה כת של שבתאים בשם הדומנה שממנה קיבל השפעה וחיזוק. | מייסד הכת היה יעקב פראנק, הוא נולד בחבל פודוליה בשנת תפ"ז למשפחה אמידה שהייתה מקורבת בסתר לחוג השבתאים. בגיל צעיר ביקר בסלוניקי שבטורקיה, שם הייתה כת של שבתאים בשם הדומנה שממנה קיבל השפעה וחיזוק. | ||
עם שובו לפולין בשנת תקט"ו. החל לפתח שיגעון גדלות ואמונה כי הוא ממשיך דרכו של שבתאי צבי כמשיח. בכוח הכריזמה הממגנטת שלו אסף יעקב פרנק חבורה של מאמינים שהכתירו אותו כיורשו של שבתאי צבי. אך הוא לא הסתפק בהילת המשיח החדש, אלא גם ביקש ליצור תאולוגיה שבתאית משודרגת קיצונית יותר בפריקת כל עול של תורה ומצוות. | עם שובו לפולין בשנת תקט"ו. החל לפתח שיגעון גדלות ואמונה כי הוא ממשיך דרכו של שבתאי צבי כמשיח. בכוח הכריזמה הממגנטת שלו אסף יעקב פרנק חבורה של מאמינים שהכתירו אותו כיורשו של שבתאי צבי. אך הוא לא הסתפק בהילת המשיח החדש, אלא גם ביקש ליצור תאולוגיה שבתאית משודרגת קיצונית יותר בפריקת כל עול של תורה ומצוות. פרנק ראה את עצמו כשליט עליון לא רק על הארץ, אלא גם כלפי השמים. | ||
פרנק | מובא שכאשר התנצר פרנק בכה הבעש"ט, ואמר שזה דומה לקטיעת אבר מן הגוף שכל עוד האבר קשור הוא חי, ואח"כ הוא כבר חתוך. הרבי הזכיר את הדבר כראיה שאפילו אדם נמוך כל כך נוגע מעשיו עד שגרם להבעש"ט בכיה{{מקור}}. | ||
===התגלות מעשי הכת=== | ===התגלות מעשי הכת=== | ||
ב[[כ"ו שבט]] [[תקט"ז]], בעיר הקטנה לאנצקורון בפלך פודוליה, התאספו חברי הכת בבוקרו של יום בבית אכסניה של אחד מחבורתם, ונהגו שם כדרכם בריבוי פריצות והפקרות. יהודי עובר אורח שהציץ לכיוון הבית וראה את מעשיהם, רץ לספר על כך לרבני וראשי הקהילה שהגיעו עם כוחות השלטונות ואסרו את ראשי הכת, ופיזרו את המשתתפים. | ב[[כ"ו שבט]] [[תקט"ז]], בעיר הקטנה לאנצקורון בפלך פודוליה, התאספו חברי הכת בבוקרו של יום בבית אכסניה של אחד מחבורתם, ונהגו שם כדרכם בריבוי פריצות והפקרות. יהודי עובר אורח שהציץ לכיוון הבית וראה את מעשיהם, רץ לספר על כך לרבני וראשי הקהילה שהגיעו עם כוחות השלטונות ואסרו את ראשי הכת, ופיזרו את המשתתפים. | ||
| שורה 21: | שורה 18: | ||
אירוע זה היווה ציון דרך מכרעת בתולדות הכת, כאשר מצד אחד רבים עזבו את הכת, ומצד שני, הרבנים הטילו חרם על חברי הכת. | אירוע זה היווה ציון דרך מכרעת בתולדות הכת, כאשר מצד אחד רבים עזבו את הכת, ומצד שני, הרבנים הטילו חרם על חברי הכת. | ||
==החרם על הכת== | ===החרם על הכת=== | ||
ב[[כ"ו סיוון]] [[תקט"ז]] באסיפת [[ועד ארבע הארצות]] שב[[לבוב]] ובצירוף כמה רבנים הוטל חרם על כ-2000 יהודים שהשתייכו לכת פראנק{{הערה|הרב [[יעקב עמדין]] - היעב"ץ - היה בין הפעילים המרכזיים, במיוחד שלושת חתניו שכיהנו חברים בועד ארבע ארצות.}}. החרם הופץ בדפוס בכל קהילות פולין, ובכל קהילות ישראל הרחיקו את אנשי הכת שלא יבואו ויתערבו בין בני ישראל. | |||
החרם נכתב על ידי חברי [[הקלוז בברוד]], בהשתתפות הרב [[חיים הכהן רפפורט]]{{הערה|חתומים בחרם: בספר מלצי אש (הרב אברהם שטערן שנת תרח"ץ) בתאריך י"ג אייר מזכיר את הרב מור"ר נפתלי הירץ אשכנזי אב"ד דובנא}}. | החרם נכתב על ידי חברי [[הקלוז בברוד]], בהשתתפות הרב [[חיים הכהן רפפורט]]{{הערה|חתומים בחרם: בספר מלצי אש (הרב אברהם שטערן שנת תרח"ץ) בתאריך י"ג אייר מזכיר את הרב מור"ר נפתלי הירץ אשכנזי אב"ד דובנא}}. | ||
החרם נקרא בשם "חרב | החרם נקרא בשם "חרב פיפיות" ונועד להבדיל ולהפריש את מאמיני שבתאי צבי מקהל ישראל שלא יבואו בקהל לא ינשאו איתם, וירחקו אותם מכל שייכות לעמנו. החרם קבע כי יהודי שנחשד בפרנקיזם אסור לשכור ממנו דירה, ללמד, למול ולקבור אותו. אותם אלפיים איש שהשתייכו לכת הפראנק, פנו לכנסייה הנוצרית שהסכימה לקבל אותם. | ||
== | |||
===סופה=== | |||
הויכוחים והחרמות מטעם גדולי הרבנים הביאו להבדלה בין חברי הכת לבין העם היהודי, כאשר חלק חזרו לדת ישראל, וכאלפיים יהודים ויהודיות התנצרו. כחלק מהמרת הדת הצהירו כי התלמוד מלא בהבלים ושקרים, וכי [[עלילת דם|עלילות הדם]] נכונות, והיהודים אכן משתמשים בדם של ילדים גויים לצורך אפיית מצות. | |||
יעקב פרנק עצמו התנצר בטקס חגיגי בורשה במעמד מלך פולין. הוא חי בעושר ופאר באחוזתו עד מותו בשנת [[תקנ"א]]. אחרי מותו הנהיגה בתו אווה את התנועה. | |||
ספיחים מדרכי הכת שרדו והתגלגלו לכת שבתאית שפועלת עד היום בטורקיה. | |||
==שריפת התלמוד== | |||
[[קובץ:ספרי קודש נשרפים.jpg|ממוזער|{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="ס"ק [ספרי קודש] נשרפים במצוות הכומרים".|מקור=ספר השימוש}}]] | [[קובץ:ספרי קודש נשרפים.jpg|ממוזער|{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="ס"ק [ספרי קודש] נשרפים במצוות הכומרים".|מקור=ספר השימוש}}]] | ||
[[קובץ:הכומר נופל למים.jpg|ממוזער|{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="הכומר שורף הספרים עובר במרכבתו על גשר ותשבר תחתיו, ונהפכה מרכבה ורוכביה וירדו סוסים ורוכביהם במצולות כמו אבן"|מקור=מתוך [[ספר שמוש]] לר' [[יעקב עמדין]]}}]] | [[קובץ:הכומר נופל למים.jpg|ממוזער|{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="הכומר שורף הספרים עובר במרכבתו על גשר ותשבר תחתיו, ונהפכה מרכבה ורוכביה וירדו סוסים ורוכביהם במצולות כמו אבן"|מקור=מתוך [[ספר שמוש]] לר' [[יעקב עמדין]]}}]] | ||
[[קובץ:החיצונים זורקים את הכומר.jpg|ממוזער|{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="כטוב לב הבישוף ביין ויזרקו אותו החיצונים מעל כיסאו, והתגולל בחולי נופל לארץ שלושה ימים ושלושה לילות"|מקור=ספר השימוש}}.]] | [[קובץ:החיצונים זורקים את הכומר.jpg|ממוזער|{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="כטוב לב הבישוף ביין ויזרקו אותו החיצונים מעל כיסאו, והתגולל בחולי נופל לארץ שלושה ימים ושלושה לילות"|מקור=ספר השימוש}}.]] | ||
[[קובץ:01הגלאח מתלגל עד ששורפים אותו.jpg|ממוזער|{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="הבישוף לאחר מותו נעשה מזיק לכומריו ויועציו שסייעו במעשה שרפת הס"ק, נחפר מקברו ונקצץ ראשו במרה ובא אח"כ ביום עם ראשו בין זרועו והרג בהם יותר והתרה בהם שאם לא ישרפוהו במקום ששרף הס"ק, לא יישאר שום כומר בהיפרכיא שלו, על כן הוכרחו לחפרו שנית ולשרפו לסיד באותו מקום אשר שרפו ס"ק על פיו"|מקור=ספר השימוש}}.]] | [[קובץ:01הגלאח מתלגל עד ששורפים אותו.jpg|ממוזער|{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="הבישוף לאחר מותו נעשה מזיק לכומריו ויועציו שסייעו במעשה שרפת הס"ק, נחפר מקברו ונקצץ ראשו במרה ובא אח"כ ביום עם ראשו בין זרועו והרג בהם יותר והתרה בהם שאם לא ישרפוהו במקום ששרף הס"ק, לא יישאר שום כומר בהיפרכיא שלו, על כן הוכרחו לחפרו שנית ולשרפו לסיד באותו מקום אשר שרפו ס"ק על פיו"|מקור=ספר השימוש}}.]] | ||
כחלק מהמרת דתם הודיעו | כחלק מהמרת דתם הודיעו הפרנקיסטים לכנסייה שהתלמוד הוא מקור כל הבעיות של עם היהודי{{הערה|בכל זה ראה: ראה גם גנזי נסתרות ע' יח. שבחי הבעש"ט (מהדורת הורודצקי ברלין, תרפ"ב) ע' סז. ע' קמו. תולדות ישראל (יעבץ) חי"ג ע' 136.}}, וזאת ע"י ויכוח פומבי שיוכיח את ה[[תלמוד]]. | ||
ההגמון דמבובסקי{{הערה|ראה לקמן את גירסת הרבי הריי"צ ברשימה באופן שונה. וכן את גירסת ה[[שבחי הבעש"ט]] באופן שונה קצת.}}, הבישוף של קאמניץ, הכריח את מנהיגי יהודי פודוליה להתייצב לפניו לוויכוח פומבי עם הפראנקיסטים. אנשי הכת השתדלו להוכיח במהלך הוויכוחים שיש אמת בעלילות הדם, וכביכול יש להם מקור בתלמוד. אנשי הכת העלו טיעונים להוכחת צדקת הנצרות. אך הרבנים נמנעו מלהשיב על טענותיהם המסולפות כדי שלא יואשמו בזלזול בדת הנוצרית - טענה שהייתה נפוצה באותם שנים. | ההגמון דמבובסקי{{הערה|ראה לקמן את גירסת הרבי הריי"צ ברשימה באופן שונה. וכן את גירסת ה[[שבחי הבעש"ט]] באופן שונה קצת.}}, הבישוף של קאמניץ, הכריח את מנהיגי יהודי פודוליה להתייצב לפניו לוויכוח פומבי עם הפראנקיסטים. אנשי הכת השתדלו להוכיח במהלך הוויכוחים שיש אמת בעלילות הדם, וכביכול יש להם מקור בתלמוד. אנשי הכת העלו טיעונים להוכחת צדקת הנצרות. אך הרבנים נמנעו מלהשיב על טענותיהם המסולפות כדי שלא יואשמו בזלזול בדת הנוצרית - טענה שהייתה נפוצה באותם שנים. | ||
| שורה 53: | שורה 58: | ||
ע"פ גרסא אחרת{{הערה|שם=הרייצ|מרשימת אדמו"ר מוהריי"צ שהודפסה בלקוטי דיבורים כ"ד טבת תיש"א (ליקוט לב). לקוטי דיבורים בלה"ק עמ' 767 ואילך.}} הגיע שליח הבעש"ט ר' חיים ישראל דער טעפטר (היוצר) להתריע בו שאם לא יבטל את גזירת שריפת התלמוד ושאר ספרי ישראל ולא יבטל את הקנס שהוטל על יהודי קמיניץ לחזק בית תפלתם - ימות מיתה חטופה, דמובוסקי ענה לשליח:"אמור למשלחך כי בז אני לו ולהפחדתו", ובתהלוכה בדרך לשרפה קיבל דמבובסקי שבץ ומת{{הערה|וכך הוא הגרסא גם ב[[שבחי הבעש"ט]]}}. | ע"פ גרסא אחרת{{הערה|שם=הרייצ|מרשימת אדמו"ר מוהריי"צ שהודפסה בלקוטי דיבורים כ"ד טבת תיש"א (ליקוט לב). לקוטי דיבורים בלה"ק עמ' 767 ואילך.}} הגיע שליח הבעש"ט ר' חיים ישראל דער טעפטר (היוצר) להתריע בו שאם לא יבטל את גזירת שריפת התלמוד ושאר ספרי ישראל ולא יבטל את הקנס שהוטל על יהודי קמיניץ לחזק בית תפלתם - ימות מיתה חטופה, דמובוסקי ענה לשליח:"אמור למשלחך כי בז אני לו ולהפחדתו", ובתהלוכה בדרך לשרפה קיבל דמבובסקי שבץ ומת{{הערה|וכך הוא הגרסא גם ב[[שבחי הבעש"ט]]}}. | ||
על פי גרסא נוספת לאחר שריפת התלמוד השתכר הבישוף עד שהתפגר ומת | על פי גרסא נוספת לאחר שריפת התלמוד השתכר הבישוף עד שהתפגר ומת{{הערה|ספר השימוש לרבי [[יעקב עמדין]].}}. | ||
==הויכוח בלבוב== | ==הויכוח בלבוב== | ||
לאחר שהנסיון להיכנס תחת הכנסייה בקמיניץ לא צלח. ניסו | לאחר שהנסיון להיכנס תחת הכנסייה בקמיניץ לא צלח. ניסו הפרנקיסטים להיכנס תחת חסות הכנסייה ב[[לבוב]]. | ||
בראש המלחמה והוויכוח בלבוב עמדו הבעש"ט תלמידיו וחסידיו, ובראשם הרב [[חיים הכהן רפפורט]] {{הערה|שאחד מראש הכת אלישע שור האשימו: "חיים, הנה לך דם תחת דם, אתה התרת את דמנו, ואנחנו מאשימים אתכם בעלילות דם".}}. | בראש המלחמה והוויכוח בלבוב עמדו הבעש"ט תלמידיו וחסידיו, ובראשם הרב [[חיים הכהן רפפורט]]{{הערה|שאחד מראש הכת אלישע שור האשימו: "חיים, הנה לך דם תחת דם, אתה התרת את דמנו, ואנחנו מאשימים אתכם בעלילות דם".}}. | ||
במכתבו של רבי אריה לייב מבולחוב מסופר שהפרנקיסטים היו כותבים את מכתביהם בהצפנה ולא הצליחו להבין את דבריהם רק תלמיד הבעש"ט רבי [[ישראל חריף]] הצליח לגלות את הצופן וכך גילו את מעלליהם. | במכתבו של רבי אריה לייב מבולחוב מסופר שהפרנקיסטים היו כותבים את מכתביהם בהצפנה ולא הצליחו להבין את דבריהם, רק תלמיד הבעש"ט רבי [[ישראל חריף]] הצליח לגלות את הצופן וכך גילו את מעלליהם. | ||
ע"פ דברי המכתבים ב[[גניזה החרסונית]] הבעש"ט בעצמו נכח בויכוח, אולם ברשימת הרבי הריי"צ דלהלן שבלקוטי דיבורים מזכיר שהבעש"ט שלח שליח ללבוב, שהוא בעצמו לא נכח שם. | ע"פ דברי המכתבים ב[[גניזה החרסונית]], הבעש"ט בעצמו נכח בויכוח, אולם ברשימת הרבי הריי"צ דלהלן שבלקוטי דיבורים מזכיר שהבעש"ט שלח שליח ללבוב, שהוא בעצמו לא נכח שם. | ||
ברשימות [[אדמו"ר הריי"צ]] {{הערה|שם=הרייצ}}, מסופר ש[[הבעש"ט]] שלח את אחד מתלמידיו הצעירים ר' משה מעשל מכפר בעזענקע, עם מכתב אל תלמידו הרב [[חיים הכהן רפפורט]],[[הבעש"ט]] כתב גם מכתב ונתנו לתלמידו ר' משה מעשל אל ר' חיים ישראל מלבוב. ש= | ברשימות [[אדמו"ר הריי"צ]] {{הערה|שם=הרייצ}}, מסופר ש[[הבעש"ט]] שלח את אחד מתלמידיו הצעירים ר' משה מעשל מכפר בעזענקע, עם מכתב אל תלמידו הרב [[חיים הכהן רפפורט]],[[הבעש"ט]] כתב גם מכתב ונתנו לתלמידו ר' משה מעשל אל ר' חיים ישראל מלבוב. ש= | ||
| שורה 75: | שורה 80: | ||
אירוע זה היה ב[[כ"ו תמוז]] [[תקי"ט]]{{הערה|[[גניזה החרסונית]],אגרות קעד, קעה עמ' 558-9}}, | אירוע זה היה ב[[כ"ו תמוז]] [[תקי"ט]]{{הערה|[[גניזה החרסונית]],אגרות קעד, קעה עמ' 558-9}}, | ||
במכתבי [[הגניזה החרסונית]]{{הערה|נדפסו ב'[[התמים]]' חוברת ו' ועוד.}} מובאים כמה מכתבים המספרים על יום חג שהכריזו הבעל-שם-טוב ותלמידיו לרגל ניצחונם על כת ה'פראנקיסטים'. ביום כ"ו תמוז יום ניצחון מורנו רבי ישראל הבעל-שם-טוב, על ה'פראנקיסטים' – אנשיו של משיח השקר יעקב פרנק בעיר לבוב. | במכתבי [[הגניזה החרסונית]]{{הערה|נדפסו ב'[[התמים]]' חוברת ו' ועוד.}} מובאים כמה מכתבים המספרים על יום חג שהכריזו הבעל-שם-טוב ותלמידיו לרגל ניצחונם על כת ה'פראנקיסטים'. ביום כ"ו תמוז יום ניצחון מורנו רבי ישראל הבעל-שם-טוב, על ה'פראנקיסטים' – אנשיו של משיח השקר יעקב פרנק בעיר לבוב. | ||
| שורה 89: | שורה 93: | ||
המנחים הכניסו לרבי דלהלן: | המנחים הכניסו לרבי דלהלן: | ||
::{{ציטוטון|בנוגע למה שדובר ע"ד יום כ"ו תמוז (הקביעות דש"מ מנ"א ש.ז.) אם יש להעיר, מה"התמים" חוברת ו' ע' כ"ד '''שני''' מכתבים מהבעש"ט ותמדיו , שביום זה נצחו את | ::{{ציטוטון|בנוגע למה שדובר ע"ד יום כ"ו תמוז (הקביעות דש"מ מנ"א ש.ז.) אם יש להעיר, מה"התמים" חוברת ו' ע' כ"ד '''שני''' מכתבים מהבעש"ט ותמדיו , שביום זה נצחו את הפרנקיסטים? ולכן "קבלו עלינו ועל זרענו.. מעתה ועד עולם לעשות יום זה יום טוב יום משתה ושמחה". דלכאורה קביעות יו"ט בהזמן דבין המצרים הוא כמו הקדמה לענין יהפכו לשמחה, וזה שייך לענין (שבת מברכים "מנחם אב".}} | ||
הדגיש הרבי את המילה שני והוסיף: | הדגיש הרבי את המילה שני והוסיף: | ||
| שורה 98: | שורה 102: | ||
===התייחסות מרבותינו נשיאנו=== | ===התייחסות מרבותינו נשיאנו=== | ||
[[הרבי הריי"צ]] מונה את אחד הטעמים להתנגדות אצל גדולי התורה יראי השמים בליטא לתורת החסידות שהיא הייתה מחמת החשש מכתות מחודשות ביהדות דוגמת | [[הרבי הריי"צ]] מונה את אחד הטעמים להתנגדות אצל גדולי התורה יראי השמים בליטא לתורת החסידות שהיא הייתה מחמת החשש מכתות מחודשות ביהדות דוגמת הפרנקיסטים{{הערה|ראה ספר השיחות תר"פ-תרפ"ז רשימת המאסר עם הוספות עמ' 228 https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/11/1/228.htm}}. | ||
שאלו את כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, אם אמת כי סעודת | שאלו את כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, אם אמת כי סעודת [[אחרון של פסח]] שייכת לאיזה נס שהיה אצל הבעש"ט{{הערה|בספרי פולין מובא שאז היה הנס ששכח את תלמודו ומשמשו וחזר לו על ידי שאמר את האל"ף בי"ת (ראה התוועדות תש"כ ?).}}, ואמר כי איננו יודע, רק שמע אומרים כי אז היה ניצוח רוחני על הפראנקיסטים... כי באחרון של פסח אמר כי ינצחום. פעם אמרו שזו [[סעודת משיח]], "ויצא חוטר" [הפטורת אחש"פ]{{הערה|(סה"ש תרצ"ו, עמ' 140. ובס' המנהגים, על-פי לקוטי-שיחות ד, עמ' 1299, בביאור שם "משיח'ס סעודה": להעיר אשר בהפטורת אחש"פ מדובר ע"ד משיח).}}. | ||
עוד ציין הרבי הריי"צ ברשימותיו{{הערה|[https://w3.chabad.org/media/pdf/899/WqPJ8993112.pdf רשימת אדמו"ר מוהריי"צ] ע' יב ובהע' 58.}} שה[[משכילים]] נהגו להכחיש את חלקו של הבעש"ט בוויכוח בלבוב, על מנת לסלף ולהקטין את ערכו של הבעש"ט. | עוד ציין הרבי הריי"צ ברשימותיו{{הערה|[https://w3.chabad.org/media/pdf/899/WqPJ8993112.pdf רשימת אדמו"ר מוהריי"צ] ע' יב ובהע' 58.}} שה[[משכילים]] נהגו להכחיש את חלקו של הבעש"ט בוויכוח בלבוב, על מנת לסלף ולהקטין את ערכו של הבעש"ט. | ||
| שורה 111: | שורה 115: | ||
[[קובץ:שני כמרים מתגיירים אברהם יצחק02.jpg|ממוזער|{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="שני כומרים שרים אשר ראו כל מעשה ה' הנורא הלז, תקעו יד זה לזה ללכת יחדיו להתייהד, הלכו לטורקייא ונתגיירו. והם מגדולי [צ"ל: מגודלי] זקן ארוך, ושמותיהם ר' אברהם ור' יצחק".|מקור= מתוך [[ספר השמוש]] לר' [[יעקב עמדין]].}}]] | [[קובץ:שני כמרים מתגיירים אברהם יצחק02.jpg|ממוזער|{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="שני כומרים שרים אשר ראו כל מעשה ה' הנורא הלז, תקעו יד זה לזה ללכת יחדיו להתייהד, הלכו לטורקייא ונתגיירו. והם מגדולי [צ"ל: מגודלי] זקן ארוך, ושמותיהם ר' אברהם ור' יצחק".|מקור= מתוך [[ספר השמוש]] לר' [[יעקב עמדין]].}}]] | ||
לא הסתפק ר' יעקב עמדין בזה שהדפיס ספר שלם, "ספר שימוש" על מעשה הפראנקיסטים בפודוליה ועל גזירת שרפת התלמוד בקאמניץ והנס שאירע לאחר מכן. אחת עשרה שנה לאחר הגזירה, כשבא להדפיס בבית-הדפוס שבביתו באלטונא ספר לרב סעדיה גאון, צירף בסופו סיפור המעשה בקאמניץ, כפי מה ששמע מפי ר' אברהם משאראגראד, גירסא נוספת של הדברים. | לא הסתפק ר' יעקב עמדין בזה שהדפיס ספר שלם, "ספר שימוש" על מעשה הפראנקיסטים בפודוליה ועל גזירת שרפת התלמוד בקאמניץ והנס שאירע לאחר מכן. אחת עשרה שנה לאחר הגזירה, כשבא להדפיס בבית-הדפוס שבביתו באלטונא ספר לרב סעדיה גאון, צירף בסופו סיפור המעשה בקאמניץ, כפי מה ששמע מפי ר' אברהם משאראגראד, גירסא נוספת של הדברים. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/srefat-4.htm ליקוט רחב, בעיקר על פי מקורות יהודיים, של השתשלות גזרת שרפת התלמוד תקי"ח] | * [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/srefat-4.htm ליקוט רחב, בעיקר על פי מקורות יהודיים, של השתשלות גזרת שרפת התלמוד תקי"ח] | ||
* [https://hebrewbooks.org/45056 ספר שמוש, ספרו של ר' [[יעקב עמדין]] על המלחמות נגד אנשי הכת | * [https://hebrewbooks.org/45056 ספר שמוש], ספרו של ר' [[יעקב עמדין]] על המלחמות נגד אנשי הכת {{היברובוקס}} | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47526 בשבת: 250 שנה לניצחון הבעש"ט על הפראנקיסטים] {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47526 בשבת: 250 שנה לניצחון הבעש"ט על הפראנקיסטים] {{אינפו}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:זרמים ביהדות]] | |||