יעקב יוסף רסקין: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 2,430 בתים ,  21 בינואר 2021
מ
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א" ב־"קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רסקין עומד מאחורי הרבי בעת ה[[התוועדות]] (שלישי משמאל)]]
[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רסקין עומד מאחורי הרבי בעת ה[[התוועדות]] (שלישי משמאל)]]
[[קובץ:Sraskin2 1.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב יעקב יוסף רסקין]]
[[קובץ:Sraskin2 1.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב יעקב יוסף רסקין]]
הרב '''יעקב יוסף רסקין''' נולד בשנת [[תרס"א]] לאביו הרב [[חיים בן ציון רסקין]] ולאמו מרת דבוניא (בתם של ר' יעקב יוסף ומרת שימע חאשע שגלוב), בעיר גיזאטסק הסמוכה ל[[מוסקבה]].
הרב '''יעקב יוסף רסקין''' היה בעל '[[מסירות נפש]]' מופלאה והיה מוהל ידוע. זכה לשמש את אביו של הרבי, ר' [[לוי יצחק שניאורסון]], בימיו האחרונים בגלותו ב[[אלמא אטא]].


ר' יעקב יוסף היה בעל '[[מסירות נפש]]' מופלאה והיה מוהל ידוע. זכה לשמש את אביו של הרבי, ר' [[לוי יצחק שניאורסון]], בימיו האחרונים בגלותו ב[[אלמא אטא]].
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרס"א]] לאביו הרב [[חיים בן ציון רסקין]] ולאמו מרת דבוניא (בתם של ר' יעקב יוסף ומרת שימע חאשע שגלוב), בעיר גיזאטסק הסמוכה ל[[מוסקבה]].


==ילדותו==
בהגיעו לגיל ה'[[חיידר]]', אסף אביו ר' חיים בן-ציון כמה ילדים והחליט לייסד [[חיידר]] לפי רוחו. בגיזאטסק היו שני "מלמדים" במקצועם, האחד ר' אשר חיים, יהודי ירא שמים, אולם הוא היה מבטא את האותיות במבטא "פולני"; והשני היה ליטאי. הוא היה מבין בדקדוק המילים ו[[מלמד]] מוצלח, אבל יראת השמים שלו הייתה פחותה משל הראשון. כששאל ר' חיים בן-ציון את [[הרבי הרש"ב]] את מי משניהם להעדיף, הורה לו לקחת את ה[[מלמד]] הפולני, מפני שיראת השמים היא הדבר הקובע בעת בחירת [[מלמד]] לילדים.
בהגיע ר' יעקב יוסף לגיל ה'[[חיידר]]', אסף אביו ר' חיים בן-ציון כמה ילדים והחליט לייסד [[חיידר]] לפי רוחו. בגיזאטסק היו שני "מלמדים" במקצועם, האחד ר' אשר חיים, יהודי ירא שמים, אולם הוא היה מבטא את האותיות במבטא "פולני"; והשני היה ליטאי. הוא היה מבין בדקדוק המילים ו[[מלמד]] מוצלח, אבל יראת השמים שלו הייתה פחותה משל הראשון. כששאל ר' חיים בן-ציון את [[הרבי הרש"ב]] את מי משניהם להעדיף, הורה לו לקחת את ה[[מלמד]] הפולני, מפני שיראת השמים היא הדבר הקובע בעת בחירת [[מלמד]] לילדים.


מאז נהיה אביו ר' חיים בן-ציון, לחסידו של אדמו"ר הרש"ב, הקפיד להגיע מידי שנה, לקראת כל ראש השנה, לליובאוויטש כדי לשהות במחיצת הרבי בימים אלו, והיה חוזר לביתו לקראת יום הכיפורים. גם בשנים שמצבו הכלכלי היה קשה, היה לווה כסף ונוסע לרבי.  
מאז נהיה ר' חיים בן-ציון, לחסידו של אדמו"ר הרש"ב, הקפיד להגיע מידי שנה, לקראת כל ראש השנה, לליובאוויטש כדי לשהות במחיצת הרבי בימים אלו, והיה חוזר לביתו לקראת יום הכיפורים. לקראת [[ראש השנה]] שנת עת"ר, לקח עמו לראשונה גם את בנו בן ה-‏9 יעקב יוסף.


לקראת [[ראש השנה]] שנת עת, לקח עמו לראשונה גם את בנו בן ה-‏9 יעקב יוסף. מזיכרונו של הילד לא נשכחה לעולם הפעם הראשונה שזכה לראות את הרבי. זו גם הייתה הפעם הראשונה שבן הזקונים יעקב יוסף ראה את אחיו הגדול יהודה לייב רסקין (הוא התגורר בורשה ומשם בא לליובאוויטש יחד עם חותנו הגביר ר' יוזיק הורביץ).  
לקראת [[ראש השנה]] [[תרע"ז]] הגיע ר' חיים בן-ציון אל הרבי. בפעם הזאת נשאר גם ליום כיפור ולימים הראשונים של חג הסוכות. הימים היו ימי מלחמת העולם הראשונה, והרבה מהתלמידים בישיבה הוכרחו לעזוב. בינהם גם יעקב יוסף. אביו, ר' חיים בן-ציון דאג, ומשום כך נכנסו שניהם ליחידות. הרבי ייעץ להחזיר את הבן לבית הוריו בגיזאטסק וסידר לו סדר לימודים מיוחד לכל השנה. בבית הוריו נשאר ללמוד לבדו עד שנשא את רעייתו מרת דרויזא, בתו של ר' [[מנחם מענדל קפלן]].


כמידי שנה, גם לקראת [[ראש השנה]] [[תרע"ז]] הגיע ר' חיים בן-ציון אל הרבי. בפעם הזאת נשאר גם ליום כיפור ולימים הראשונים של חג הסוכות.  
בשנת [[תרצ"ד]] עבר להתגורר בלנינגרד בה גרו אז רבים מאנ"ש. כמו רבים מאנ"ש באותה תקופה, השיג ר' יעקב יוסף מכונות אריגה וסריגה (טריקוטאז') ובזה עבדו בבית בלי צורך לחלל את השבת.


הימים, ימי מלחמת העולם הראשונה, ואיש לא ידע מה ילד יום. על התקופה הזאת כותב ר' רפאל כהן ב"ליובאוויטש וחייליה": "זמן המלחמה בישיבה - משבר גם בהמוסד הגדול ישיבת תו"ת. ההכנסות התמעטו. בלבול מקריאה לצבא. העבודה בועד ההנהגה התנהלה בחריצות, אבל בשארית הכח. הרבה מהתלמידים בגלל סיבות שונות הוכרחו לעזוב".  
ר' יעקב יוסף שהיה מוהל במקצועו, היה מל מדי פעם תינוקות בחשאי. הוא גם ידע את מקצוע השחיטה.
בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, צרו הנאצים על העיר לנינגרד והפגיזו את הגשרים שחצו את הנהרות המקיפים את העיר. כל הגשרים יצאו מכלל שימוש, מלבד גשר אחד, דרכו ברח כל מי שיכול היה לברוח. ביום שלישי [[ג' באלול]] [[תש"א]] נכנס שכן לבית משפחת רסקין והודיע כי הוא קיבל במקום עבודתו כרטיסים לרכבת, אולם מכיוון שבניו לחמו בחזית לנינגרד הוא לא רוצה לעוזבם. ומסר למשפחת רסקין את הכרטיסים. בני המשפחה הספיקו לעלות על הרכבת האחרונה, ומיד לאחר שעברו את הגשר, הצליחו הגרמנים להפציצו.


בין התמימים שנאלצו לעזוב היה גם הת' יעקב יוסף. אביו, ר' חיים בן-ציון דאג, ומשום כך נכנסו שניהם ליחידות. הרבי ייעץ להחזיר את הבן לבית הוריו בגיזאטסק וסידר לו סדר לימודים מיוחד לכל השנה. בבית הוריו נשאר ללמוד לבדו עד יום חתונתו בו נשא לאשה את מ' דרויזא קפלן, בתו של ר' [[מנחם מענדל קפלן]].
אחרי חמש-עשרה יממות של טלטולים ותלאות הגיעה הרכבת לאומסק שב[[סיביר]].


==לאחר חתונתו==
מאומסק המשיכו בני המשפחה ברכבת לנובוסיבירסק ומשם קיוו לנסוע ל[[אלמא אטא]] בירת קזחסטן. כשירדו מהרכבת נאמר להם כי שלטונות העיר שלא רצו שהמוני הפליטים ינהרו אליה העמידו שוטרים מיוחדים בתחנת הרכבת הנמצאת 8 ק"מ מהעיר, ולא נתנו לפליטים לצאת ממנה ובני משפחת רסקין נאלצו להישאר בתחנת הרכבת.
בשנת [[תרצ"ד]] עברה המשפחה להתגורר בלנינגרד בה גרו אז רבים מאנ"ש. היו אז לר' יעקב יוסף חמישה ילדים. והוא לא נתן בשום פנים ואופן שילדיו יילכו ללמוד ב'שקולע', ושכר [[מלמד]] שלימד את הילדים בביתו, יחד עם עוד ילדי אנ"ש.


כמו רבים מאנ"ש באותה תקופה, השיג ר' יעקב יוסף מכונות אריגה וסריגה (טריקוטאז') ובזה עבדו בבית בלי צורך ח"ו לחלל את השבת.
כעבור מספר שבועות מצאו דרך כלשהי להיכנס לעיר. בתחילה התגוררו בבית ששימש כרפת ולאחר תקופה קצרה עברו לגור בדירה בעיר. זמן קצר בלבד לאחר שהגיעו לעיר, נעצרו ההורים. כעבור שבועיים שוחררה האם, ואילו ר' יעקב יוסף היה עצור כחודש וחצי.  
 
ר' יעקב יוסף שהיה מוהל במקצועו, היה מל מדי פעם תינוקות בחשאי, הרחק מעיניים זרות. הוא גם ידע את מקצוע השחיטה, ולעיתים היו מגיעים יהודים לביתו וביקשו ממנו שישחט להם עוף.
 
בין הדמויות הבולטות בקהילה החב"דית בלנינגרד, היו ר' יעקב יוסף ואחיו הגדול ר' [[יצחק רסקין]]. הם היו מראשי הפעילים למען אחזקת היהדות בלנינגרד. הרב יצחק רסקין נודע בשל מסירותו לקיומו של המקווה אותו ניסו הקומוניסטים לסגור. כן מסר את נפשו על מילת תינוקות, למרות האיסור והסכנה.
 
==מלחמת העולם השנייה==
מיד עם התחלת הפצצות הגרמנים על לנינגרד, החלה בריחה המונית מהעיר. זו העמידו השלטונות רכבות במידה מספקת. ימים ולילות עמדו אנשים בתור כדי לקבל כרטיסי נסיעה. יום שלישי, ג' ב[[אלול]] תש"א, היה היום האחרון בו ניתן היה לעזוב את לנינגרד. משפחת רסקין התייאשו מלהשיג כרטיסים. לפתע נכנס אחד השכנים ואמר לר' יעקב יוסף: "קיבלתי כרטיסים לרכבת ממקום עבודתי, אולם בני לוחם כעת בחזית לנינגרד ואינני רוצה לעוזבו, קח את הכרטיסים וסע".
 
הילדים וההורים ארזו מעט מיטלטלין ומיהרו ל'ווגזל'. מיד לאחר שהרכבת ובה משפחת רסקין חצתה את הגשר, הצליחו הגרמנים להפציצו ובכך ניתקו את לנינגרד מכל קשר עם העולם הגדול.
 
אחרי חמש-עשרה יממות של טלטולים ותלאות הגיעה הרכבת לאומסק שב[[סיביר]]. בימים כתיקונם נמשכת נסיעה כזו מספר יממות בלבד, אך בעתות חירום אלה ארכה הנסיעה זמן ארוך ביותר. בני משפחת רסקין הגיעו לאומסק לפני ראש השנה, ובה שהו למעלה משבועיים.
 
מאומסק המשיכו בני המשפחה ברכבת לנובוסיבירסק ומשם קיוו לנסוע ל[[אלמא אטא]] בירת קזחסטן. ר' יעקב יוסף קיווה שבאלמא אטא יהיה קל יותר למצוא דירה ומקור פרנסה.
 
לאחר טלטולי דרך קשים, עצרה הרכבת באלמא-אטא. רק לאחר תלאות נוספות שנמשכו מספר שבועות, הצליחו לעזוב את תחנת הרכבת ולהכנס העירה. בתחילה התגוררו בבית ששימש כרפת ולאחר תקופה קצרה עברו לגור בדירה בעיר.


כעבור שנים פגשו בעיר את רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], שהגיע ממקום גלותו בצ'אילי שבקזחסטן. ר' יעקב יוסף זכה יחד עם בני ביתו לשמש את אביו של הרבי, הרב לוי יצחק, בימיו האחרונים בגלותו באלמא-אטא.  
כעבור שנים פגשו בעיר את רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], שהגיע ממקום גלותו בצ'אילי שבקזחסטן. ר' יעקב יוסף זכה יחד עם בני ביתו לשמש את אביו של הרבי, הרב לוי יצחק, בימיו האחרונים בגלותו באלמא-אטא.  
חלק מזיכרונותיו מר' לוי יצחק, נכתבו בספר [[תולדות לוי יצחק]] שיצא לראשונה בשנת [[תשל"ז]]. הספר מתעד את סיפור חייו של רבי לוי יצחק.
חלק מזיכרונותיו מר' לוי יצחק, נכתבו בספר [[תולדות לוי יצחק]] שיצא לראשונה בשנת [[תשל"ז]]. הספר מתעד את סיפור חייו של רבי לוי יצחק.


==ב[[ארץ ישראל]]==
בחודש [[אלול]] [[תש"ד]] יצא ר' יעקב יוסף ובתו צביה, אשת הרב [[דוד ברוומן]] ל[[מלחובקה]] שעל-יד [[מוסקבה]]. ב[[חנוכה]] [[תש"ה]] הצטרפה אליהם שאר המשפחה. הם התאכסנו אצל חתנו, ר' [[דוד ברוומן]].
בחודש [[אלול]] [[תש"ד]] יצא ר' יעקב יוסף ובתו צביה, אשת הרב [[דוד ברוומן]] ל[[מלחובקה]] שעל-יד [[מוסקבה]]. ב[[חנוכה]] [[תש"ה]] הצטרפה אליהם שאר המשפחה. הם התאכסנו אצל חתנו, ר' [[דוד ברוומן]].


לאחר המלחמה יצאה משפחת רסקין מ[[רוסיה]] ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. לאחר שהות ממושכת באירופה, הגיעה המשפחה לארץ הקודש בשנת תש"ט.
לאחר המלחמה יצאה משפחת רסקין מ[[רוסיה]] ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. לאחר שהות ממושכת באירופה, הגיעה המשפחה לארץ הקודש בשנת תש"ט.


==פטירתו==
נפטר ב[[כ' ניסן|שביעי של פסח]] [[תשמ"ו]].
נפטר ב[[כ' ניסן|שביעי של פסח]] [[תשמ"ו]].


שורה 52: שורה 35:
*אחיו - הרב [[יצחק רסקין]].
*אחיו - הרב [[יצחק רסקין]].
*אחותו - מרת [[שרה קצנלבויגן]] ("די מומע שרה").
*אחותו - מרת [[שרה קצנלבויגן]] ("די מומע שרה").
*בנו- הרב [[מנחם מענדל רסקין]] נולד בשנת [[תרפ"א]] נפטר [[שבת קודש]] [[כ"ז חשון]] [[תש"ע]]
*בנו- הרב [[מנחם מענדל רסקין]].
*בתו - מרת צביה - אשת הרב [[דוד ברוומן]].
*בתו - מרת צביה - אשת הרב [[דוד ברוומן]].
*בנו- הרב [[דוד רסקין]] נולד בשנת [[תרפ"ז]].
*בנו- הרב [[דוד רסקין]].
*בנו- הרב [[שלום בער רסקין]] - לונדון.
*בנו- הרב [[שלום בער רסקין]] - לונדון.
*בנו- הרב [[יהודה לייב רסקין]] נולד בשנת [[תרצ"ג]].
*בנו- הרב [[יהודה לייב רסקין]].


{{מיון רגיל:רסקין, יעקב יוסף}}
{{מיון רגיל:רסקין, יעקב יוסף}}
11,343

עריכות

תפריט ניווט