חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
פסקאות
מ (החלפת טקסט – "ב770" ב־"ב-770")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ (פסקאות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הרבנית חנה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרבנית חנה]]'''הרבנית חנה שניאורסון זצ"ל{{הערה|כך כותב הרבי לגבי אמו, אגרות קודש חלק כ"ח עמוד קה.}}''' ([[כ"ח בטבת]] [[תר"מ]] - [[ו' תשרי]] [[תשכ"ה]]), היא רעייתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] שהיה רבה של יקטרינוסלב, ואימו של [[הרבי]].  
[[קובץ:הרבנית חנה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרבנית חנה]]
'''הרבנית חנה שניאורסון זצ"ל{{הערה|כך כותב הרבי לגבי אמו, אגרות קודש חלק כ"ח עמוד קה.}}''' ([[כ"ח בטבת]] [[תר"מ]] - [[ו' תשרי]] [[תשכ"ה]]), היא רעייתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] שהיה רבה של יקטרינוסלב, ואימו של [[הרבי]].  


לאורך עשרות שנות רבנותו ופעילותו הציבורית של בעלה, עמדה לצידו וגם בעת שנאסר והוגלה על ידי השלטון ה[[קומוניזם|קומוניסטי]] נסעה אחריו למקום גלותו. לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] עברה את הגבול והגיעה לגור ב[[ארצות הברית]] ליד הרבי.
לאורך עשרות שנות רבנותו ופעילותו הציבורית של בעלה, עמדה לצידו וגם בעת שנאסר והוגלה על ידי השלטון ה[[קומוניזם|קומוניסטי]] נסעה אחריו למקום גלותו. לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] עברה את הגבול והגיעה לגור ב[[ארצות הברית]] ליד הרבי.


==הולדתה וצעירותה==
==תולדות חיים==
[[קובץ:הרבנית חנה בצעירותה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית חנה בצעירותה]]
[[קובץ:הרבנית חנה בצעירותה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית חנה בצעירותה]]
הרבנית חנה שניאורסון, נולדה ביום [[כ"ח בטבת]] [[תר"מ]] בעיר רומנובקה ש[[באוקראינה]], לאביה ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]], שהיה לימים רבה של [[ניקולייב]] ולאמה [[רחל ינובסקי|הרבנית רחל]].  
הרבנית חנה שניאורסון, נולדה ביום [[כ"ח בטבת]] [[תר"מ]] בעיר רומנובקה ש[[באוקראינה]], לאביה ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]], שהיה לימים רבה של [[ניקולייב]] ולאמה [[רחל ינובסקי|הרבנית רחל]].  
שורה 13: שורה 14:
הרבנית חנה ניחנה בכשרון מוזיקלי יוצא דופן אותו ירשה מאביה הרב מאיר שלמה, שאף חיבר כמה [[ניגוני חב"ד|ניגונים חב"דיים]] של [[דביקות]] הנפש.
הרבנית חנה ניחנה בכשרון מוזיקלי יוצא דופן אותו ירשה מאביה הרב מאיר שלמה, שאף חיבר כמה [[ניגוני חב"ד|ניגונים חב"דיים]] של [[דביקות]] הנפש.


==נישואין==
===נישואין===
בגיל עשרים נישאה הרבנית חנה לרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]. את השידוך הציע [[אדמו"ר הרש"ב]]. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר [[חג השבועות]], אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלח שליח מיוחד ל[[אדמו"ר הרש"ב]] בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום שישי [[י"א בסיוון]] [[תר"ס]] (10 ביוני 1900).
בגיל עשרים נישאה הרבנית חנה לרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]. את השידוך הציע [[אדמו"ר הרש"ב]]. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר [[חג השבועות]], אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלח שליח מיוחד ל[[אדמו"ר הרש"ב]] בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום שישי [[י"א בסיוון]] [[תר"ס]] (10 ביוני 1900).


שורה 20: שורה 21:
לזוג נולדו שלושה בנים: [[רבי מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], דובער וישראל אריה לייב.
לזוג נולדו שלושה בנים: [[רבי מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], דובער וישראל אריה לייב.


==יקטרינוסלב==
===עסקנות ציבורית===
===עסקנות ציבורית===
[[קובץ:כרטיס בקשה חנה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טופס בקשת ההגירה של מרת חנה, אותה רשמה בעת היותה במחנה הפליטים [[פוקינג]] שב[[גרמניה]], יעד ההגירה הוא [[צרפת]] (משם המשיכה ל[[ארצות הברית]])]]
[[קובץ:כרטיס בקשה חנה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טופס בקשת ההגירה של מרת חנה, אותה רשמה בעת היותה במחנה הפליטים [[פוקינג]] שב[[גרמניה]], יעד ההגירה הוא [[צרפת]] (משם המשיכה ל[[ארצות הברית]])]]
שורה 32: שורה 32:


הרבי, הזכיר בהזדמנויות שונות כיצד מסירות נפשם של הוריו למען הכלל השפיעו עליו בנושא ההנהגה והדאגה לכלל ישראל.
הרבי, הזכיר בהזדמנויות שונות כיצד מסירות נפשם של הוריו למען הכלל השפיעו עליו בנושא ההנהגה והדאגה לכלל ישראל.
===חתונת הרבי===
 
בשנת [[תרפ"ט]], נערכה חתונת בנם הבכור, [[הרבי]] בורשה שב[[פולין]], על הוריו של הרבי נאסר לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה בעקבות פעילותם למען היהדות. ביום החתונה ערכו רבי לוי יצחק והרבנית חנה סעודת מצווה למרות האיסור החמור לכנס אסיפות דתיות.
בשנת [[תרפ"ט]], נערכה חתונת בנם הבכור, [[הרבי]] בורשה שב[[פולין]], על הוריו של הרבי נאסר לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה בעקבות פעילותם למען היהדות. ביום החתונה ערכו רבי לוי יצחק והרבנית חנה סעודת מצווה למרות האיסור החמור לכנס אסיפות דתיות.


==גלות==
בשנת תרצ"ט (1939) נאסר בעלה על ידי השלטונות בשל מלחמתו של רבי לוי יצחק על שמירת המצוות ופעולותיו להפצת יהדות, שהיו אסורות על פי חוקי ברית המועצות.  
בשנת תרצ"ט (1939) נאסר בעלה על ידי השלטונות בשל מלחמתו של רבי לוי יצחק על שמירת המצוות ופעולותיו להפצת יהדות, שהיו אסורות על פי חוקי ברית המועצות.  


שורה 44: שורה 43:
לאחר שנות הגלות עבר רבי לוי יצחק ל[[אלמא אטא]] (אלמטי) אך עקב קשיי המאסר והגלות, חלה שם במחלה קשה וסופנית, ממנה נפטר ב[[כ' במנחם אב]] [[תש"ד]] (9 באוגוסט 1944).
לאחר שנות הגלות עבר רבי לוי יצחק ל[[אלמא אטא]] (אלמטי) אך עקב קשיי המאסר והגלות, חלה שם במחלה קשה וסופנית, ממנה נפטר ב[[כ' במנחם אב]] [[תש"ד]] (9 באוגוסט 1944).


==בארצות הברית==
===בארצות הברית===
[[קובץ:הרבנית מגיעה.jpg|שאמל|ממוזער|250px|תעודה המעידה על בואה של [[הרבנית חנה]] עם בנה [[הרבי]] לארצות הברית]]
[[קובץ:הרבנית מגיעה.jpg|שאמל|ממוזער|250px|תעודה המעידה על בואה של [[הרבנית חנה]] עם בנה [[הרבי]] לארצות הברית]]
{{ערך מורחב|ערך=[[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)|ביקור הרבי בפריז]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)|ביקור הרבי בפריז]]}}
שורה 60: שורה 59:


הרבנית הייתה מעורה בחיי החסידים בקראון הייטס. רבים מבין החסידים היו פוקדים את ביתה, משוחחים עמה ומעלים זכרונות על בעלה, [[רבי לוי יצחק]]. היא מצידה פקדה בקביעות את התפילות וההתוועדויות ב-[[770]] ואת שמחות החסידים. כמו כן, שימשה כחברת נשיאות [[נשי ובנות חב"ד בארצות הברית]].
הרבנית הייתה מעורה בחיי החסידים בקראון הייטס. רבים מבין החסידים היו פוקדים את ביתה, משוחחים עמה ומעלים זכרונות על בעלה, [[רבי לוי יצחק]]. היא מצידה פקדה בקביעות את התפילות וההתוועדויות ב-[[770]] ואת שמחות החסידים. כמו כן, שימשה כחברת נשיאות [[נשי ובנות חב"ד בארצות הברית]].
==זכרונות הרבנית==
בניו יורק העלתה הרבנית חנה על הכתב את קורות חייה ב[[רוסיה]] הסובייטית. תולדות חיים אלו מלאים בתלאות אך גדושים בתעצומות רוח ובמסירות נפש; הרבנית נתנה העתק מתוקתק מזכרונות אלו לסופר החסידי [[ניסן גורדון]] שידפיסם ב[[די אידישע היים]], ואכן הודפסו שם בסדרת כתבות בתשכ"ד, בתוספת פרטים מראיונות שערך [[ניסן גורדון]] עם הרבנית, ובהשמטת כל החלק אודות סבלו של הרלוי"צ (על פי הוראת הרבנית, שביקשה שלא לצער את הרבי עם הידיעות הכואבות).
כ15 שנה לאחר-מכן הרב [[אליהו אלתר פרידמאן]] מצפת ערך את הספר "[[אם בישראל]]" ותרגם זכרונות אלו ללה"ק, וערך אותם מחדש לפי התאריכים. משום מה - כל הקטעים על סבלו של הרלוי"צ הודפסו בספר.
בשנת [[תשנ"ג]] כמה בחורים קיבלו את העתק הזכרונות הנ"ל, ותקתקו את הכל (מלא טעויות כרימון) והודפס כסדרו ב"צדי"ק למלך" חוברת ד, ושם תוקתק על פי הסדר של הכתיבה (ולא סדר המאורעות).
בשנת ה'תשע"ב הגיע לידי מערכת [[ועד הנחות בלה"ק]] המחברת האורגינלית של זכרונות הרבנית, וכן מחברת נוספת של זכרונות שכתבה לעצמה לאחר מכן, הכוללת זכרונות מילדותו של הרבי ועד למה שעבר בראשה בעת שישבה וצפתה ברבי בהתוועדויות לאחר קבלת הנשיאות{{הערה|הזכרונות החלו להתפרסם מהעותק המקורי באידיש, ובתרגום ללשון הקודש, אנגלית, צרפתית ורוסית, והודפסו בחוברות שבועיות בשם "רשימת זכרונות". לקראת שבת פרשת תזריע-מצורע תשע"ב יצאה חוברת כז המסיימת את המחברת הראשונה של הזכרונות, ולכבוד שבת פרשת אחרי קדושים יצאה לאור חוברת כח שבה החלו להתפרסם הזכרונות מתוך המחברת השניה שלא נדפסה מעולם, אם-כי פרטים רבים ממנה הובאו בכתבות של ניסן גורדון ב"די אידישע היים" בשנת תשכ"ד.}}.
המחברות הועברו ל[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]].
נשים שהכירוה באופן אישי מספרות שהייתה אישיות נדירה. סבלה שנים רבות ולמרות זאת אצרה את כאבה ושידרה שמחת חיים.


==הסתלקותה==
==הסתלקותה==
שורה 91: שורה 77:


בשנת תשע"ב (2012) בועידה השנתית לעניני דת הנערכת בקזחסטן, העניק הראשון לציון הרב שלמה עמאר, במעמד הנוכחים, לנשיא קזחסטן נורסולטן נזרבייב את יומן הרבנית מתורגם לרוסית בשם הקהילה היהודית בקזחסטן ובשם הרבניים הראשיים לישראל, זאת לאחר שהזכיר אותה בנאומו במעמד אנשי הדתות{{הערה|{{קישור חבד און ליין|70401|הראשון לציון העניק לנשיא קאזחסטן את זכרונות הרבנית חנה ● וידאו||כ' אב תשע"ב}}}}.
בשנת תשע"ב (2012) בועידה השנתית לעניני דת הנערכת בקזחסטן, העניק הראשון לציון הרב שלמה עמאר, במעמד הנוכחים, לנשיא קזחסטן נורסולטן נזרבייב את יומן הרבנית מתורגם לרוסית בשם הקהילה היהודית בקזחסטן ובשם הרבניים הראשיים לישראל, זאת לאחר שהזכיר אותה בנאומו במעמד אנשי הדתות{{הערה|{{קישור חבד און ליין|70401|הראשון לציון העניק לנשיא קאזחסטן את זכרונות הרבנית חנה ● וידאו||כ' אב תשע"ב}}}}.
==זכרונות הרבנית==
בניו יורק העלתה הרבנית חנה על הכתב את קורות חייה ב[[רוסיה]] הסובייטית. תולדות חיים אלו מלאים בתלאות אך גדושים בתעצומות רוח ובמסירות נפש; הרבנית נתנה העתק מתוקתק מזכרונות אלו לסופר החסידי [[ניסן גורדון]] שידפיסם ב[[די אידישע היים]], ואכן הודפסו שם בסדרת כתבות בתשכ"ד, בתוספת פרטים מראיונות שערך [[ניסן גורדון]] עם הרבנית, ובהשמטת כל החלק אודות סבלו של הרלוי"צ (על פי הוראת הרבנית, שביקשה שלא לצער את הרבי עם הידיעות הכואבות).
כ15 שנה לאחר-מכן הרב [[אליהו אלתר פרידמאן]] מצפת ערך את הספר "[[אם בישראל]]" ותרגם זכרונות אלו ללה"ק, וערך אותם מחדש לפי התאריכים. משום מה - כל הקטעים על סבלו של הרלוי"צ הודפסו בספר.
בשנת [[תשנ"ג]] כמה בחורים קיבלו את העתק הזכרונות הנ"ל, ותקתקו את הכל (מלא טעויות כרימון) והודפס כסדרו ב"צדי"ק למלך" חוברת ד, ושם תוקתק על פי הסדר של הכתיבה (ולא סדר המאורעות).
בשנת ה'תשע"ב הגיע לידי מערכת [[ועד הנחות בלה"ק]] המחברת האורגינלית של זכרונות הרבנית, וכן מחברת נוספת של זכרונות שכתבה לעצמה לאחר מכן, הכוללת זכרונות מילדותו של הרבי ועד למה שעבר בראשה בעת שישבה וצפתה ברבי בהתוועדויות לאחר קבלת הנשיאות{{הערה|הזכרונות החלו להתפרסם מהעותק המקורי באידיש, ובתרגום ללשון הקודש, אנגלית, צרפתית ורוסית, והודפסו בחוברות שבועיות בשם "רשימת זכרונות". לקראת שבת פרשת תזריע-מצורע תשע"ב יצאה חוברת כז המסיימת את המחברת הראשונה של הזכרונות, ולכבוד שבת פרשת אחרי קדושים יצאה לאור חוברת כח שבה החלו להתפרסם הזכרונות מתוך המחברת השניה שלא נדפסה מעולם, אם-כי פרטים רבים ממנה הובאו בכתבות של ניסן גורדון ב"די אידישע היים" בשנת תשכ"ד.}}.
המחברות הועברו ל[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]].
נשים שהכירוה באופן אישי מספרות שהייתה אישיות נדירה. סבלה שנים רבות ולמרות זאת אצרה את כאבה ושידרה שמחת חיים.


==משפחתה==
==משפחתה==
11,343

עריכות

תפריט ניווט