785
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
מרדכי מנשכיז | ==מרדכי מנשכיז== | ||
רבי מָרְדְּכַי שפירא מִנֶּשְׁכִיז ([[ה'תק"ב]] – [[ח' ניסן]] [[ה'תק"ס]]) היה [[אדמו"ר]] חסידי מתלמידי רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]] (המגיד מזלוטשוב) ואבי שושלת נשכיז. היה מנשיאי קופת מעות ארץ הקודש בפולין, ובהמשך הקים את כולל ווהלין. | רבי מָרְדְּכַי שפירא מִנֶּשְׁכִיז ([[ה'תק"ב]] – [[ח' ניסן]] [[ה'תק"ס]]) היה [[אדמו"ר]] חסידי מתלמידי רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]] (המגיד מזלוטשוב) ואבי שושלת נשכיז. היה מנשיאי קופת מעות ארץ הקודש בפולין, ובהמשך הקים את כולל ווהלין. | ||
==חייו ופועליו== | |||
נולד בנסכיז' בשנת ה'תק"ב לגיטל ורבי דובער מטולצ'ין (סופר ומזכיר ב[[וועד ארבע הארצות]]), היה תלמידו המובהק של המגיד מ[[זלאטשוב]] ויחדיו נסעו ל[[מגיד ממעזריטש]]. לאחר נישואיו התגורר בסמוך לחותנו בלשנוב שב[[אוסטריה]] ועם הימים נתמנה ל[[אב"ד]] בעיר. שימש ברבנות גם בקובל (קוואלא) ובלודמיר ובשנת [[[ה'תקמ"ט]] נתמנה לרבה של נסכיז' עיר מולדתו ושם נהג באדמורו"ת. נודע כבעל מופת גדול ומופתיו העל טבעים הסעירו את דורו. צדיקי דורו הפליגו בשבחו, [[החוזה מלובלין]] אמר שהכריזו בשמים שרבי מרדכי מנשכיז הוא בלתי לה' לבדו (הכוונה עובד את ה' בלי שום אינטרס אישי כלל). כמו כן הוא התפרסם בגדלותו ב[[תורה]] ועסק גם ב[[התרת עגונות]]. | נולד בנסכיז' בשנת ה'תק"ב לגיטל ורבי דובער מטולצ'ין (סופר ומזכיר ב[[וועד ארבע הארצות]]), היה תלמידו המובהק של המגיד מ[[זלאטשוב]] ויחדיו נסעו ל[[מגיד ממעזריטש]]. לאחר נישואיו התגורר בסמוך לחותנו בלשנוב שב[[אוסטריה]] ועם הימים נתמנה ל[[אב"ד]] בעיר. שימש ברבנות גם בקובל (קוואלא) ובלודמיר ובשנת [[[ה'תקמ"ט]] נתמנה לרבה של נסכיז' עיר מולדתו ושם נהג באדמורו"ת. נודע כבעל מופת גדול ומופתיו העל טבעים הסעירו את דורו. צדיקי דורו הפליגו בשבחו, [[החוזה מלובלין]] אמר שהכריזו בשמים שרבי מרדכי מנשכיז הוא בלתי לה' לבדו (הכוונה עובד את ה' בלי שום אינטרס אישי כלל). כמו כן הוא התפרסם בגדלותו ב[[תורה]] ועסק גם ב[[התרת עגונות]]. | ||
שימש כנשיא קופת מעות ארץ הקודש בפולין, ובעקבות המחלוקת שהתפתחה בין מנהיגי החסידות ב[[רוסיה]] ו[[פולין]]סביב יעילותה של מערכת הגבייה והחלוקה, הקים בשנת [[תקנ"ו]] את "[[כולל ווהלין]]" ביחד עם [[החוזה מלובלין]] המגיד מ[[קוזניץ]] וה[[אוהב ישראל]] מ[[אפטא]]. | שימש כנשיא קופת מעות ארץ הקודש בפולין, ובעקבות המחלוקת שהתפתחה בין מנהיגי החסידות ב[[רוסיה]] ו[[פולין]]סביב יעילותה של מערכת הגבייה והחלוקה, הקים בשנת [[תקנ"ו]] את "[[כולל ווהלין]]" ביחד עם [[החוזה מלובלין]] המגיד מ[[קוזניץ]] וה[[אוהב ישראל]] מ[[אפטא]]. | ||
נפטר | נפטר בנשכיז ב[[ח' ניסן]] [[ה'תק"ס]] ושם נטמן. בנו הצעיר רבי יצחק מילא את מקומו בנסכיז'. | ||
צאצאיו | ==צאצאיו== | ||
רבי יוסף קצנלבוגן מאוסטילה ([[ה'תקכ"ג]] - [[ח"י אלול]] [[ה'תק"צ]]), חתן רבי יהודה מאיר משפיטובקה. בנו היה רבי מרדכי מאוסטילה. | רבי יוסף קצנלבוגן מאוסטילה ([[ה'תקכ"ג]] - [[ח"י אלול]] [[ה'תק"צ]]), חתן רבי יהודה מאיר משפיטובקה. בנו היה רבי מרדכי מאוסטילה. | ||
רבי יעקב אריה שפירא מקובל ([[תקל"ט]] - [[כ"ז אלול]] [[ה'תקצ"ז]]) | רבי יעקב אריה שפירא מקובל ([[תקל"ט]] - [[כ"ז אלול]] [[ה'תקצ"ז]]) | ||
שורה 29: | שורה 22: | ||
רבי בעריש מאליסק. | רבי בעריש מאליסק. | ||
לקריאה נוספת | לקריאה נוספת | ||
משה חיים קליינמן, לישרים תהילה, מכון ברכת יוסף, [[אשדוד]] [[תשס"ד]], | משה חיים קליינמן, לישרים תהילה, מכון ברכת יוסף, [[אשדוד]] [[תשס"ד]], | ||
[[קטגוריה: ערכים במרחב האישי]] |
עריכות