תומכי תמימים נעוועל: הבדלים בין גרסאות בדף

באמצע קיץ [[תרס"א]] נשלחה קבוצה בת עשרים תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ללמוד בעיר [[נעוועל]], כשבראש ה[[משגיח]] ה"ר [[לייב ציטעס]].  

אנשי העיר קיבלו את פני הקבוצה הזו בסבר פנים יפות והכינו עבורם מבעוד מועד אכסניות נכבדות, ובתי מדרש מיוחדים ומפוארים. כמו כן נתקבלו לישיבה תלמידים מבני המקום שעמדו בתנאי [[הקבלה]] הקפדניים של הישיבה.

החל מקיץ [[תרפ"ד]] התקיימה בעיר נעוול מחלקה מישיבת [[תומכי תמימים]], כשעיקר תלמידיה הם תלמידים צעירים, איתם למד הרה"ת [[יהודה עבער]].  

בחורף [[תרפ"ז]] הורה [[אדמו"ר הריי"צ]] להעביר את "תלמידי האולם" המבוגרים שבישיבת [[תומכי תמימים חרקוב]] לעיר זו, ועמהם עברו גם המשגיחים הרה"ת [[שניאור זלמן אלפרוביץ]] והרה"ת [[ניסן נמנוב]], והישיבה עמדה תחת ניהולו של הרה"ת [[יחזקאל פייגין]].

ב[[חודש אייר]] [[תרפ"ה]] נוסף גם "בית מדרש לרבנים" שמטרתו לספח אליו אברכים ובחורים הראויים להוראה ולהיות רבנים בישראל, או להכין וללמד את מלאכת השחיטה והבדיקה (שו"ב) על בוריה. בית-המדרש לרבנים נקרא גם בשם "בית יוסף" ומנהלו היה הרה"ת [[שמואל לוויטין]].

בכסלו [[תרפ"ט]], לאחר שראשי ה"יבסצקיה" שמו עינם על הצלחת הישיבה ובית-המדרש לרבנים, הוכרחו אלו להיסגר. ראשי הישיבה נאסרו והתלמידים נאלצו להתפזר, כשחלקם עוברים ל[[תומכי תמימים לנינגרד]], והשאר ל[[תומכי תמימים וויטבסק]], [[תומכי תמימים יקטרינוסלב]] ו[[תומכי תמימים קייב]]. רק קבוצה קטנה של תלמידים נשארו ללמוד בנעוועל במשך השנים שאחר-כן.