16,089
עריכות
התנוצצות הגאולה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שלום עליכם (שיחה | תרומות) מ (שלום עליכם העביר את הדף החסידות כטעימה מהגאולה לשם התנוצצות הגאולה: דף שיחה) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה}} | {{לעריכה}} | ||
'''התנוצצות הגאולה''' הוא אחד השלבים המקדימים ל[[ביאת המשיח]]. על פי המקובל בידי חסידים, [[תורת החסידות]] הינה "טעימה מהגאולה", כי על ידי הלימוד בה טועמים מהתורה והמהחיים אשר יהיו בימות המשיח ובגאולה האמיתית והשלימה. | '''התנוצצות הגאולה''' הוא אחד השלבים המקדימים ל[[ביאת המשיח]]. על פי המקובל בידי חסידים, [[תורת החסידות]] הינה "טעימה מהגאולה", כי על ידי הלימוד בה טועמים מהתורה והמהחיים אשר יהיו בימות המשיח ובגאולה האמיתית והשלימה. | ||
== | ==מקורו== | ||
חז"ל אומרים{{הערה|1= [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=97&format=pdf סנהדרין צז, א]}} "ששה אלפי שנים העולם קיים". ששת אלפי השנים | חז"ל אומרים{{הערה|1= [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=97&format=pdf סנהדרין צז, א]}} "ששה אלפי שנים העולם קיים". ששת אלפי השנים מכוונים ל[[ששת ימי בראשית]], כפי שנאמר: "כי אלף שנים בעיניך כיוםאתמול", לגבי [[הקב"ה]] - אל"ף שנים נחשבים כיום אחד, והאלף השביעי - העולם הבא - משול ל[[שבת]], "יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים". | ||
מכוונים ל[[ששת ימי בראשית]], כפי שנאמר: "כי אלף שנים בעיניך | |||
שני האלפים האחרונים מתוך ששת ה"ימים" נקראים בחז"ל{{הערה|1=שם.}} "ימות המשיח", כלומר שכשם שבמעשה בראשית רק ביום השישי נברא האדם - | שני האלפים האחרונים מתוך ששת ה"ימים" נקראים בחז"ל{{הערה|1=שם.}} "ימות המשיח", כלומר שכשם שבמעשה בראשית רק ביום השישי נברא האדם -תכלית הבריאה, כך גם באלף השישי תהיה ביאת המשיח, וכל ייעודי התורה על ימות המשיח הוא בתוך זמן זה (בתוך ששת אלפי השנים שבהם העולם קיים). | ||
תכלית הבריאה, כך גם באלף השישי תהיה ביאת המשיח, וכל ייעודי התורה על ימות המשיח הוא בתוך זמן זה (בתוך ששת אלפי השנים שבהם העולם קיים). | |||
ב[[זוהר הקדוש]], כי בהתקרב ימי המשיח יתגלו לכולם רזי התורה, התגלות זו היא הכנה הכרחית לגאולה, ועל ידי זה "יפקון מן גלותא ברחמין". וכן ישנה התגלות בחינת משיח, כפי שמבאר זאת [[אדמו"ר הזקן]] "על ידי צדיקי קדושי עליון שהיו בהתחלות ת"ק לאלף השישי | |||
כידוע". | |||
אולם אין לבלבל בין התנוצצות זו שמדברת על הארה מהגאולה בזמן הגלות, שניתן לנו טעימה מהאור הנפלא שהיה אז, לבין הגאולה בפועל ממש עליה אנו מדברים שתהיה דווקא לאחר שקם [[מלך מבית דוד]] שפועל את פעולותיו לגאול את ישראל, והוא זה שמתחיל את הגאולה השלימה{{מקור}}. | |||
==בקבלה== | ==בקבלה== | ||
מובא בכמה מקומות, שמתקופת האלף השישי שכנגד [[ערב שבת]], ובמיוחד במחציתו השניה (כיון שהמחצית הראשונה משולה לליל שישי) - משנת ה' | מובא בכמה מקומות, שמתקופת האלף השישי שכנגד [[ערב שבת]], ובמיוחד במחציתו השניה (כיון שהמחצית הראשונה משולה לליל שישי) - משנת ה' | ||
| שורה 18: | שורה 20: | ||
וכפי מנהג ישראל לטעום ב[[ערב שבת]] ממאכלי השבת - כך בימים הסמוכים לאלף השביעי ניתן לנו לטעום מגילוי פנימיות התורה שיתגלה לעתיד. | וכפי מנהג ישראל לטעום ב[[ערב שבת]] ממאכלי השבת - כך בימים הסמוכים לאלף השביעי ניתן לנו לטעום מגילוי פנימיות התורה שיתגלה לעתיד. | ||
== | ==החסידות כטעימה מהגאולה== | ||
ע"פ המקובל אצל חסידים "החסידות היא כטעימה מהגאולה", משום ש[[תורת החסידות]] מבארת בהרחבה את פנימיות התורה, רזיה וסודותיה, באופן שכל אחד יכול ללמוד אותם ולהבינם. גילוי [[תורת חסידות חב"ד|חסידות חב"ד]] היא מעין הגילוי שיהיה לעתיד לבוא, כשעסק כל העולם יהיה רק "לדעת את השם" - לדעת ולהכיר את בורא העולם, ואז - "תורה חדשה מאיתי תצא", המשיח יגלה את כל סודות התורה, "סוד טעמיה ומסתר צפונותיה", והאלוקות תחדור בתוך המציאות הגשמית של העולם.אך התנוצצות זו - התנוצצות זו היא בשני המישורים, הן התנוצצות הגאולה, והן גילוי המשיח. שבפנימיותם הם מהות אחת ותלויים זה בזה. | |||
[[תורת החסידות]] מבארת בהרחבה את פנימיות התורה, רזיה וסודותיה, באופן שכל אחד יכול ללמוד אותם ולהבינם. גילוי [[תורת חסידות חב"ד|חסידות חב"ד]] היא מעין הגילוי שיהיה לעתיד לבוא, כשעסק כל העולם יהיה רק "לדעת את השם" - לדעת ולהכיר את בורא העולם, ואז - "תורה חדשה מאיתי תצא", המשיח יגלה את כל סודות התורה, "סוד טעמיה ומסתר צפונותיה", והאלוקות תחדור בתוך המציאות הגשמית של העולם. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||