11,343
עריכות
מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו"ר מהורנסטייפל|אחר=אדמו"ר מטומושפול|ראו=[[מרדכי דב טברסקי (טומושפול)]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו"ר מהורנסטייפל|אחר=אדמו"ר מטומושפול|ראו=[[מרדכי דב טברסקי (טומושפול)]]}} | ||
{{דמות | {{דמות | ||
| שורה 12: | שורה 11: | ||
נולד ב[[הורניסטייפל]] שב[[אוקראינה]] בכ"ט בכסלו ה'ת"ר, לרבי משולם זוסיא אוירבך מטלומאץ'{{הערה|בן רבי יחיאל מיכל אוירבך בן רבי צבי מנחם אוירבך מ[[אניפולי]] בן רבי [[משולם זושא מאניפולי]]}} ולרבנית שטערנא פייגא בתו של רבי [[יעקב ישראל טברסקי]] מטשערקאס, חתנו של אדמו"ר האמצעי. | נולד ב[[הורניסטייפל]] שב[[אוקראינה]] בכ"ט בכסלו ה'ת"ר, לרבי משולם זוסיא אוירבך מטלומאץ'{{הערה|בן רבי יחיאל מיכל אוירבך בן רבי צבי מנחם אוירבך מ[[אניפולי]] בן רבי [[משולם זושא מאניפולי]]}} ולרבנית שטערנא פייגא בתו של רבי [[יעקב ישראל טברסקי]] מטשערקאס, חתנו של אדמו"ר האמצעי. | ||
לאחר פטירת אמו בילדותו אביו התחתן בשנית ועבר להתגורר בגליציה, והוא נשאר עם שתי אחיותיו אצל סבו שגדלו וחנכו, ומאז כונה שם משפחתו 'טברסקי'. נשא את רייצא בתו השמינית של רבי [[חיים הלברשטאם|חיים]] מ[[חסידות צאנז|צאנז]]. | |||
שנתיים | שנתיים לאחר חתונתו, עבר סבו להתגורר בטשערקאס, והוא הצטרף אליו. | ||
בהוראת סבו{{הערה|היה זה כאשר סבו נפל למשכב, והוא אמר לו: "צא להארניסטייפעל, הגיעה שעתך למלוך, וכבר אמרו חז"ל אין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלוא נימא, אם יש את נפשך שאחיה עוד בהכרח עלינו להפרד". היה זה בהיותו אברך בן עשרים ושלוש שנים בלבד. לאחר מכן הבריא סבו והמשיך להנהיג את העדה בטשערקאס עוד שבע עשרה שנים.}} החל רבי מרדכי דב בשנת [[תרכ"א]] לנהוג באדמו"רות | בהוראת סבו{{הערה|היה זה כאשר סבו נפל למשכב, והוא אמר לו: "צא להארניסטייפעל, הגיעה שעתך למלוך, וכבר אמרו חז"ל אין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלוא נימא, אם יש את נפשך שאחיה עוד בהכרח עלינו להפרד". היה זה בהיותו אברך בן עשרים ושלוש שנים בלבד. לאחר מכן הבריא סבו והמשיך להנהיג את העדה בטשערקאס עוד שבע עשרה שנים.}} החל רבי מרדכי דב בשנת [[תרכ"א]] לנהוג באדמו"רות בהורנסטייפל שם התקבצו סביבו חסידים רבים. לאחר פטירת סבו ב[[י"ג באלול]] [[תרל"ו]] נהרו אליו חסידים רבים מחסידי [[צ'רקס]]. | ||
הרבה להתכתב עם גדולי האדמו"רים בדורו והקפיד מאוד שלא יצלמו אותו. | |||
בשנת תרנ"ח קרא פעם אחת לבניו ואמר להם אמש ראיתי את דודי ר' דוד'ל מטאלנא ז"ל בחלום, ואמר לי כי שמע כרוז בשמים שצריכים שמה לשני ר' מאטעלעך, אלא שהפציר בעדי להחיותני עוד חמש שנים, באשר כאן עלי אדמות צריכים לי יותר, באותו זמן | בשנת תרנ"ח קרא פעם אחת לבניו ואמר להם {ציטוטון|אמש ראיתי את דודי ר' דוד'ל מטאלנא ז"ל בחלום, ואמר לי כי שמע כרוז בשמים שצריכים שמה לשני ר' מאטעלעך, אלא שהפציר בעדי להחיותני עוד חמש שנים, באשר כאן עלי אדמות צריכים לי יותר}}, באותו זמן חלה הדרדרות במצבו הרפואי. | ||
בכל שנה היה נוהג לנסוע לטשערקאס ליום ההילולא של זקינו | בכל שנה היה נוהג לנסוע לטשערקאס ליום ההילולא של זקינו, וכמנהג בית טשרנוביל חלץ נעליו בפתח האהל, וכשסיים תפילתו חיפש את נעליו ולא מצאם, באותו רגע נשתנו פניו. במוצאי שבת [[כ"ב באלול]] [[תרס"ג]] ישב אל שלחנו לכתוב תשובה ולאחר מכן ישב לקבל חסידים שבאו לשחר פניו ב"קויטלעך" לפני ימים הנוראים, אחרי שסעד מלוה מלכה לקח שנית את התשובה ותיקן את יום הכתיבה במקום "אור ליום א'" כתב "מוצאי שבת", ונכנס לחדרו וקרוב לחצות נפטר בגיל 63 שנים בלבד. | ||
בנו רבי יהודה לייב בן-ציון טברסקי מילא את מקומו. | בנו רבי יהודה לייב בן-ציון טברסקי מילא את מקומו. | ||