בלילה ההוא נדדה שנת המלך: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (שמואל חיים העביר את הדף משתמש:הנחה/בלילה ההוא נדדה שנת המלך לשם בלילה ההוא נדדה שנת המלך: חבל שישאר באישי, אם הוא מוכן לראשי)
 
(9 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''בלילה ההוא נדדה שנת המלך''' אלו מילים המתארות את תחילת שלב נוסף בנס ההצלה של היהודים בתקופת מלכות [[אחשוורוש]] במגילת אסתר, והן חלק מסיפור נס [[חג הפורים]]. שלב זה לפי דברי חז"ל מתאר את "תוקפו של (ה)נס" ועיקר הנס. בעת קריאת המגילה נהוג שהקורא מגביה את קולו מפסוקים אלו.
'''בלילה ההוא נדדה שנת המלך''' הם מילים המתארות את תחילת שלב נוסף בנס ההצלה של היהודים בתקופת מלכות [[אחשוורוש]] במגילת אסתר, והן חלק מסיפור נס [[חג הפורים]]. שלב זה לפי דברי חז"ל מתאר את "תוקפו של (ה)נס" ועיקר הנס. בעת קריאת המגילה נהוג שהקורא מגביה את קולו מפסוקים אלו.


בתורת החסידות התייחסות רבה לשלב זה ומאמרים רבים עוסקים בביאור משמעותו הפנימי של אירוע זה. מתוך התייחסות עיקרית לביאור הילקוט שמעוני{{הערה|על הפסוק (ו, א) רמז תתנז קרוב לסופו. (ושם בתחילתו: נדדה שנת מלכו של עולם). וראה גם תרגום על הפסוק (ו, א).}} כי הכוונה ב"המלך" היא ל"מלכו של עולם" ה[[קב"ה]].
בתורת החסידות התייחסות רבה לשלב זה ומאמרים רבים עוסקים בביאור משמעותו הפנימי של אירוע זה. מתוך התייחסות עיקרית לביאור הילקוט שמעוני{{הערה|על הפסוק (ו, א) רמז תתנז קרוב לסופו. (ושם בתחילתו: נדדה שנת מלכו של עולם). וראה גם תרגום על הפסוק (ו, א).}} כי הכוונה ב"המלך" היא ל"מלכו של עולם" ה[[קב"ה]].
שורה 5: שורה 5:
==השתלשלות המאורעות==
==השתלשלות המאורעות==
כהמשך לפרק חמישי של המגילה בה מסופר אודות הזמנת [[אחשוורוש]] ו[[המן]] על ידי [[אסתר]] לסעודה, וכהמשך לעצת [[זרש]] על בניית עץ תלייה ל[[מרדכי]], מספרת המגילה אודות מאורעות אותו הלילה.
כהמשך לפרק חמישי של המגילה בה מסופר אודות הזמנת [[אחשוורוש]] ו[[המן]] על ידי [[אסתר]] לסעודה, וכהמשך לעצת [[זרש]] על בניית עץ תלייה ל[[מרדכי]], מספרת המגילה אודות מאורעות אותו הלילה.
{{ציטוט|תוכן= בַּלַּיְלָה הַהוּא, נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ; וַיֹּאמֶר, לְהָבִיא אֶת-סֵפֶר הַזִּכְרֹנוֹת דִּבְרֵי הַיָּמִים, וַיִּהְיוּ נִקְרָאִים, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיִּמָּצֵא כָתוּב, אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדֳּכַי עַל-בִּגְתָנָא וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי, הַסַּף: אֲשֶׁר בִּקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד, בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ מַה נַּעֲשָׂה יְקָר וּגְדוּלָּה לְמָרְדֳּכַי, עַל זֶה; וַיֹּאמְרוּ נַעֲרֵי הַמֶּלֶךְ, מְשָׁרְתָיו, לֹא-נַעֲשָׂה עִמּוֹ, דָּבָר.|מקור= אסתר ו, א-ג}}
{{ציטוט|תוכן= בַּלַּיְלָה הַהוּא, נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ; וַיֹּאמֶר, לְהָבִיא אֶת-סֵפֶר הַזִּכְרֹנוֹת דִּבְרֵי הַיָּמִים, וַיִּהְיוּ נִקְרָאִים, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיִּמָּצֵא כָתוּב, אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדֳּכַי עַל-בִּגְתָנָא וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי, הַסַּף: אֲשֶׁר בִּקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד, בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ מַה נַּעֲשָׂה יְקָר וּגְדוּלָּה לְמָרְדֳּכַי, עַל זֶה; וַיֹּאמְרוּ נַעֲרֵי הַמֶּלֶךְ, מְשָׁרְתָיו, לֹא-נַעֲשָׂה עִמּוֹ, דָּבָר.|מקור= אסתר ו, א-ג}}
במקביל, המן בסיימו להכין את העץ למרדכי בא לבקש את אישורו של המלך לתליה.
במקביל, המן בסיימו להכין את העץ למרדכי בא לבקש את אישורו של המלך לתליה.
{{ציטוט|תוכן= וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, מִי בֶחָצֵר; וְהָמָן בָּא, לַחֲצַר בֵּית-הַמֶּלֶךְ הַחִיצוֹנָה, לֵאמֹר לַמֶּלֶךְ, לִתְלוֹת אֶת-מָרְדֳּכַי עַל-הָעֵץ אֲשֶׁר-הֵכִין לוֹ. וַיֹּאמְרוּ נַעֲרֵי הַמֶּלֶךְ, אֵלָיו--הִנֵּה הָמָן, עֹמֵד בֶּחָצֵר; וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, יָבוֹא.|מקור=אסתר ו, ד.}}
{{ציטוט|תוכן= וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, מִי בֶחָצֵר; וְהָמָן בָּא, לַחֲצַר בֵּית-הַמֶּלֶךְ הַחִיצוֹנָה, לֵאמֹר לַמֶּלֶךְ, לִתְלוֹת אֶת-מָרְדֳּכַי עַל-הָעֵץ אֲשֶׁר-הֵכִין לוֹ. וַיֹּאמְרוּ נַעֲרֵי הַמֶּלֶךְ, אֵלָיו--הִנֵּה הָמָן, עֹמֵד בֶּחָצֵר; וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, יָבוֹא.|מקור=אסתר ו, ד.}}
אולם בעוד המן שוקל לבקש רשות להמית את מרדכי, המלך רואה במרדכי את האיש המוכשר להיטיב עמו.
אולם בעוד המן שוקל לבקש רשות להמית את מרדכי, המלך רואה במרדכי את האיש המוכשר להיטיב עמו.
{{ציטוט|תוכן=וַיָּבוֹא, הָמָן, וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ, מַה לַּעֲשׂוֹת בָּאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ; וַיֹּאמֶר הָמָן, בְּלִבּוֹ, לְמִי יַחְפֹּץ הַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת יְקָר, יוֹתֵר מִמֶּנִּי. וַיֹּאמֶר הָמָן, אֶל-הַמֶּלֶךְ: אִישׁ, אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ. יָבִיאוּ לְבוּשׁ מַלְכוּת, אֲשֶׁר לָבַשׁ-בּוֹ הַמֶּלֶךְ; וְסוּס, אֲשֶׁר רָכַב עָלָיו הַמֶּלֶךְ, וַאֲשֶׁר נִתַּן כֶּתֶר מַלְכוּת, בְּרֹאשׁוֹ. וְנָתוֹן הַלְּבוּשׁ וְהַסּוּס, עַל-יַד-אִישׁ מִשָּׂרֵי הַמֶּלֶךְ הַפַּרְתְּמִים, וְהִלְבִּישׁוּ אֶת-הָאִישׁ, אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ; וְהִרְכִּיבֻהוּ עַל-הַסּוּס, בִּרְחוֹב הָעִיר, וְקָרְאוּ לְפָנָיו, כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן, מַהֵר קַח אֶת-הַלְּבוּשׁ וְאֶת-הַסּוּס כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וַעֲשֵׂה-כֵן לְמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי, הַיּוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ: אַל-תַּפֵּל דָּבָר, מִכֹּל אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. וַיִּקַּח הָמָן אֶת-הַלְּבוּשׁ וְאֶת-הַסּוּס, וַיַּלְבֵּשׁ אֶת-מָרְדֳּכָי; וַיַּרְכִּיבֵהוּ, בִּרְחוֹב הָעִיר, וַיִּקְרָא לְפָנָיו, כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ. וַיָּשָׁב מָרְדֳּכַי, אֶל-שַׁעַר הַמֶּלֶךְ; וְהָמָן נִדְחַף אֶל-בֵּיתוֹ, אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ.|מקור=אסתר ו, ה-יב}}
{{ציטוט|תוכן=וַיָּבוֹא, הָמָן, וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ, מַה לַּעֲשׂוֹת בָּאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ; וַיֹּאמֶר הָמָן, בְּלִבּוֹ, לְמִי יַחְפֹּץ הַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת יְקָר, יוֹתֵר מִמֶּנִּי. וַיֹּאמֶר הָמָן, אֶל-הַמֶּלֶךְ: אִישׁ, אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ. יָבִיאוּ לְבוּשׁ מַלְכוּת, אֲשֶׁר לָבַשׁ-בּוֹ הַמֶּלֶךְ; וְסוּס, אֲשֶׁר רָכַב עָלָיו הַמֶּלֶךְ, וַאֲשֶׁר נִתַּן כֶּתֶר מַלְכוּת, בְּרֹאשׁוֹ. וְנָתוֹן הַלְּבוּשׁ וְהַסּוּס, עַל-יַד-אִישׁ מִשָּׂרֵי הַמֶּלֶךְ הַפַּרְתְּמִים, וְהִלְבִּישׁוּ אֶת-הָאִישׁ, אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ; וְהִרְכִּיבֻהוּ עַל-הַסּוּס, בִּרְחוֹב הָעִיר, וְקָרְאוּ לְפָנָיו, כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן, מַהֵר קַח אֶת-הַלְּבוּשׁ וְאֶת-הַסּוּס כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וַעֲשֵׂה-כֵן לְמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי, הַיּוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ: אַל-תַּפֵּל דָּבָר, מִכֹּל אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. וַיִּקַּח הָמָן אֶת-הַלְּבוּשׁ וְאֶת-הַסּוּס, וַיַּלְבֵּשׁ אֶת-מָרְדֳּכָי; וַיַּרְכִּיבֵהוּ, בִּרְחוֹב הָעִיר, וַיִּקְרָא לְפָנָיו, כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ. וַיָּשָׁב מָרְדֳּכַי, אֶל-שַׁעַר הַמֶּלֶךְ; וְהָמָן נִדְחַף אֶל-בֵּיתוֹ, אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ.|מקור=אסתר ו, ה-יב}}


==ביאור בדרך הקבלה==
==ביאור בדרך הקבלה==
בזמן הגלות בכלל מקבלת [[מלכות דאצילות]] הארה מ[[ז"א דאצילות]] לא בבחינת [[פנים בפנים]] אלא בבחינת [[אחור באחור]], ולקראת סיום הגלות לצורך התאחדותם של ז"א עם ה[[נוקבא]] שיהיה בבחינת פנים בפנים צריך להיות ענין ה[[נסירה]] בז"א. ומטעם זה בסוף זמן גלות מדי נתגברה החושך היות ולצורך הנסירה צריך להיות [[דורמיטא דז"א]] והמן הרשע רצה לנצל זמן זה של שינת הז"א לפגוע בישראל שלא תימשך ההארה במלכות בבחינת פנים. וזהו שבטענתו לאחשוורוש אמר{{הערה|אשתר ג, ח.}}: "יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד" וכפי שמבארים חז"ל{{הערה|אסתר רבה פרשה ז, יב. פרקי דר' אליעזר פרק יב.}} שאמר: "אלוקיהם ישן הוא" שהכוונה לז"א דאצילות.
בזמן הגלות בכלל מקבלת [[מלכות דאצילות]] הארה מ[[ז"א דאצילות]] לא בבחינת [[פנים בפנים]] אלא בבחינת [[אחור באחור]], ולקראת סיום הגלות לצורך התאחדותם של ז"א עם ה[[נוקבא]] שיהיה בבחינת פנים בפנים צריך להיות ענין ה[[נסירה]] בז"א. ומטעם זה בסוף זמן גלות מדי נתגבר החושך היות ולצורך הנסירה צריך להיות [[דורמיטא דז"א]], המן הרשע רצה לנצל את זמן שינת הז"א כדי לפגוע בישראל ולמנוע מהם את המשכת ההארה במלכות בבחינת פנים. על פי פירוש זה מתפרשת טענתו לאחשוורוש {{הערה|אסתר ג, ח.}}: "יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד" וכפי שמבארים חז"ל{{הערה|אסתר רבה פרשה ז, יב. פרקי דר' אליעזר פרק יב.}}: "אלוקיהם ישן הוא" - לז"א דאצילות.


אולם למרות העלם שמצד ז"א שנמצאת בבחינת שינה, נמשכת הארה גדולה ישירות מאבא - [[חכמה דאצילות]] במלכות. דרגת החכמה כפי שמאירה במלכות לא באמצעות הזהיא מאירה עד למטה מטה ב[[בי"ע]]. ולדרגה זו רומז שמו של [[מרדכי]] ולכן על ידו היתה ההצלה מידי המן שרצה לנצל את שינת ז"א ולא חישב את ההשגחה שמצד ההארה שמאירה במלכות.{{הערה|1=שער הכוונת [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14189&st=&pgnum=309 חלק ב עמוד שכח ואילך].}} ולזה ירמוז "בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ" על שבזה התעורר ונהפך השינה של ז"א.{{הערה|1=פרי עץ חיים [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14173&st=&pgnum=98 שער הפורים].}}
אולם למרות העלם שמצד ז"א שנמצאת בבחינת שינה, נמשכת הארה גדולה ישירות מאבא - [[חכמה דאצילות]] במלכות. דרגת החכמה כפי שמאירה במלכות שלא באמצעות ז, דרגה זו מאירה עד למטה ב[[בי"ע]]. ולדרגה זו רומז שמו של [[מרדכי]] ולכן על ידו היתה ההצלה מידי המן שרצה לנצל את שינת ז"א ולא חישב את ההשגחה שמצד ההארה שמאירה במלכות.{{הערה|1=שער הכוונת [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14189&st=&pgnum=309 חלק ב עמוד שכח ואילך].}} ולזה ירמוז "בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ" על שבזה התעורר ונהפך השינה של ז"א.{{הערה|1=פרי עץ חיים [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14173&st=&pgnum=98 שער הפורים].}}


==ביאורי החסידות==
==ביאורי החסידות==
בתורת החסידות ישנה אריכות והתמקדות רבה במילים אלו של המגילה.
בתורת החסידות ישנה אריכות והתמקדות רבה במילים אלו של המגילה.
מיוסד על מאמר חז"ל בילקוט שמעוני {{ציטוט|תוכן= ..כתיב: "נדדה שנת המלך", זה מלכו של עולם, וכי שינה יש לפניו. אלא, כשישראל חוטאין עושה עצמו כישן. שנאמר: "למה תישן ה׳" (תהילים מד), וכשעשים רצונו, ״הנה לא ינום ולא יישן" (תהילים קלא).|מקור= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9758&st=&pgnum=389 ילקוט שמעוני אסתר ו, א].}} ועל דברי האריז"ל שכל מציאות הגזירה היתה בשל שנת מלכו של עולם שעניינה שאלקות נעלמת ונסתרת מהנבראים, ולכן עיקר ויסוד הנס התחיל בכך שנדדה שנתו של מלכו של עולם (שהתבטא בנדוד השינה של המלך [[אחשוורוש]]) והתחילה הצלת עם ישראל.
מיוסד על מאמר חז"ל בילקוט שמעוני:
{{ציטוט|תוכן= ..כתיב: "נדדה שנת המלך", זה מלכו של עולם, וכי שינה יש לפניו. אלא, כשישראל חוטאין עושה עצמו כישן. שנאמר: "למה תישן ה'" (תהילים מד), וכשעשים רצונו, "הנה לא ינום ולא יישן" (תהילים קלא).|מקור= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9758&st=&pgnum=389 ילקוט שמעוני אסתר ו, א].}} ועל דברי האריז"ל שכל מציאות הגזירה היתה בשל שנת מלכו של עולם שעניינה שאלקות נעלמת ונסתרת מהנבראים, ולכן עיקר ויסוד הנס התחיל בכך שנדדה שנתו של מלכו של עולם (שהתבטא בנדוד השינה של המלך [[אחשוורוש]]) והתחילה הצלת עם ישראל.
דבר שנגרם כתוצאה מ[[מסירות נפש|מסירות הנפש]] של בני ישראל באותה התקופה.
דבר שנגרם כתוצאה מ[[מסירות נפש|מסירות הנפש]] של בני ישראל באותה התקופה.
===לילה ההוא===
===לילה ההוא===
"לילה ההוא" רומז על עוצמת העלם וההסתר ששררה באותה התקופה. שני הבחינות [[יום]] ו[[לילה]] רומזות על שני תנועות באור האלוקי, יום מבטא את תנועת הגילוי וההתפשטות{{הערה|"ויקרא אלקים לאור יום" (בראשית א, ה).}} ([[חסד]]) ואילו הלילה מבטא את תנועת העלם וההסתר ([[גבורה]]). בשני תנועות אלו יש כפי שהן בבחינת "זה" וכפי שהן בבחינת "הוא". התואר "זה" נאמר על דבר העומד נוכח, ומשמעותו במובן של האור האלוקי הוא שתנועת ההתפשטות של אלקות באה בהתגלות בפועל (ששיך להצביע עליה ולומר זה), ואילו העניין של "ביום ההוא" היא דרגת ההתפשטות של אלקות כפי שהיא נמצאת בשרשה שכלולה עדיין בכח. וכן הוא גם בנוגע ל"לילה הזה" ול"לילה ההוא" שהם שני מצבים בתנועה של לילה גופא, כפי שהוא בא בפועל או כפי שהוא בכח.  
"לילה ההוא" רומז על עוצמת העלם וההסתר ששררה באותה התקופה. שני הבחינות [[יום]] ו[[לילה]] רומזות על שני תנועות באור האלוקי, יום מבטא את תנועת הגילוי וההתפשטות{{הערה|"ויקרא אלקים לאור יום" (בראשית א, ה).}} ([[חסד]]) ואילו הלילה מבטא את תנועת העלם וההסתר ([[גבורה]]). בשני תנועות אלו יש כפי שהן בבחינת "זה" וכפי שהן בבחינת "הוא". התואר "זה" נאמר על דבר העומד נוכח, ומשמעותו במובן של האור האלוקי הוא שתנועת ההתפשטות של אלקות באה בהתגלות בפועל (ששיך להצביע עליה ולומר זה), ואילו העניין של "ביום ההוא" היא דרגת ההתפשטות של אלקות כפי שהיא נמצאת בשרשה שכלולה עדיין בכח. וכן הוא גם בנוגע ל"לילה הזה" ול"לילה ההוא" שהם שני מצבים בתנועה של לילה גופא, כפי שהוא בא בפועל או כפי שהוא בכח.  
שורה 32: שורה 34:


סיבה נוספת לכך שנמשל הגלות לשינה היא לפי שבזמן הגלות לא ניכרת בעולם מעלת עם ישראל.
סיבה נוספת לכך שנמשל הגלות לשינה היא לפי שבזמן הגלות לא ניכרת בעולם מעלת עם ישראל.
מעלת עם ישראל הוא שבשבילם נברא העולם ומהם ועל ידם נמשכת החיות לכל העולמות והם כה[[מוח]] שבגוף שהוא ה[[כלי]] וה[[ממוצע]] שממנו נמשך החיות לכל הגוף.{{הערה|שם=עטרת|ספר המאמרים עטר"ת עמוד שב.}}
מעלת עם ישראל הוא שבשבילם נברא העולם ומהם ועל ידם נמשכת החיות לכל העולמות והם כה[[מוח]] שבגוף שהוא ה[[כלי]] וה[[ממוצע]] שממנו נמשך החיות לכל הגוף{{הערה|שם=עטרת|ספר המאמרים עטר"ת עמוד שב.}}.
כמו כן ישראל הם [[בנים]] של הקב"ה ("בָּנִים אַתֶּם, לַה' אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יד, א)) או לפחות [[עבדים]] שלו.{{הערה|1=דיבור המתחיל "בלילה ההוא תשמ"ד" ספר המאמרים מלוקט (מהדורה חדשה [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/13/index.htm חלק ג עמוד פ]).}}
כמו כן ישראל הם [[בנים]] של הקב"ה ("בָּנִים אַתֶּם, לַה' אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יד, א)) או לפחות [[עבד (תואר)|עבדים]] שלו.{{הערה|1=דיבור המתחיל "בלילה ההוא תשמ"ד" ספר המאמרים מלוקט (מהדורה חדשה [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/13/index.htm חלק ג עמוד פ]).}}
בזמן הגלות לא ניכרות מעלות אלו מצד האור האלוקי ולכן לא ניכרת גם בעולם מעלת ישראל על כל ה[[נבראים]].  
 
ולכן נמשלת הגלות לשינה היות ובשעת השינה נמצאים כל [[כוחות הנפש]] אולם אינם פועלים בהתגלות ובתוקף, ומסיבה זו לא ניכרת מעלת הכוחות זו על זו ופעולתם היא בלתי סדר.
בזמן הגלות לא ניכרות מעלות אלו מצד האור האלוקי ולכן לא ניכרת גם בעולם מעלת ישראל על כל ה[[נבראים]]. לכן גם נמשלת הגלות לשינה היות ובשעת השינה נמצאים כל [[כוחות הנפש]] אולם אינם פועלים בהתגלות ובתוקף, ומסיבה זו לא ניכרת מעלת הכוחות זו על זו ופעולתם היא בלתי סדר.  
כפי שניתן לחוש בחלומות שבשינה שתתכן שתגבר בהן הרגש על הגיון כך שיראה לו דברים בלתי הגיוניים ואף סותרים. וזאת היות ומאיר רק חיצוניות הכוחות ולא עצמותם לכן לא נרגש סמכות הגיון והמוחין בכוחות הנפש הנמוכים. וכך הוא גם השינה למעלה, שעניינה שהאור האלוקי מתעלה ונעלם בעצמותו ואינו מאיר בעולמות.
כפי שניתן לחוש בחלומות שבשינה שתתכן שתגבר בהן הרגש על הגיון כך שיראה לו דברים בלתי הגיוניים ואף סותרים. וזאת היות ומאיר רק חיצוניות הכוחות ולא עצמותם לכן לא נרגש סמכות הגיון והמוחין בכוחות הנפש הנמוכים. וכך הוא גם השינה למעלה, שעניינה שהאור האלוקי מתעלה ונעלם בעצמותו ואינו מאיר בעולמות.
והאור שמאיר ומחייה את העולמות בזמן הגלות הוא רק חיצוניות האור. ולכן אין באור זה סדר ולא נרגש בדרגות הנמוכים מעלת הדרגות הגבוהים - המעלה שבנשמות ישראל. ויתירה מכך שעיקר התגברות הכוחות בזמן השינה הם הכוחות הנמוכים בנפש ולכן גם בזמן הגלות התגברות היא צל אומות העולם דווקא.{{הערה|דיבור המתחיל "בלילה ההוא" תשמ"ג.}}
והאור שמאיר ומחייה את העולמות בזמן הגלות הוא רק חיצוניות האור. ולכן אין באור זה סדר ולא נרגש בדרגות הנמוכים מעלת הדרגות הגבוהים - המעלה שבנשמות ישראל. ויתירה מכך שעיקר התגברות הכוחות בזמן השינה הם הכוחות הנמוכים בנפש ולכן גם בזמן הגלות התגברות היא צל אומות העולם דווקא{{הערה|דיבור המתחיל "בלילה ההוא" תשמ"ג.}}.


סיבת השינה היא כדברי הילקוט "כשישראל אינם עושין רצונו עושה עצמו כישן", והיא [[מידה כנגד מידה]] וכדברי חז"ל{{הערה|סוטה ח, ב.}} "במידה שאדם מודד, מודדין לו".
סיבת השינה היא כדברי הילקוט "כשישראל אינם עושין רצונו עושה עצמו כישן", והיא [[מדה כנגד מדה|מידה כנגד מידה]] וכדברי חז"ל{{הערה|סוטה ח, ב.}} "במידה שאדם מודד, מודדין לו".
הנהגת ישראל בזמן הגלות נמשל לשינה וכדברי הזהר על הפסוק{{הערה|שיר השירים ה, ב.}}: "אני ישנה" "בגלותא"{{הערה|חלק ג' צה, א (הובא בהמאמר דשנת ה'ש"ת ס"ד – ע' 8). וראה תקוני זוהר תיקון ס"ט (קה, א) ש"אני ישנה" קאי על שכינתא בגלותא (הערה במאמר בלילה ההוא תשמ"ד).}}.
הנהגת ישראל בזמן הגלות נמשל לשינה וכדברי הזהר על הפסוק{{הערה|שיר השירים ה, ב.}}: "אני ישנה" "בגלותא"{{הערה|חלק ג' צה, א (הובא בהמאמר דשנת ה'ש"ת ס"ד – ע' 8). וראה תקוני זוהר תיקון ס"ט (קה, א) ש"אני ישנה" קאי על שכינתא בגלותא (הערה במאמר בלילה ההוא תשמ"ד).}}.
כביאור המפרשים{{הערה|מהרז"ו ויפה ענף לאסתר רבה פרשה ז, מהרש"א מגילה יג}} על דברי המן{{הערה|אסתר ג, ח.}} "יֶשְׁנוֹ עַם-אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים" "ישנו - מלשון שינה - מן המצוות"{{הערה|מסכת מגילה יג, ב. ילקוט שמעוני על הפסוק}}
כביאור המפרשים{{הערה|מהרז"ו ויפה ענף לאסתר רבה פרשה ז, מהרש"א מגילה יג}} על דברי המן{{הערה|אסתר ג, ח.}} "יֶשְׁנוֹ עַם-אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים" "ישנו - מלשון שינה - מן המצוות"{{הערה|מסכת מגילה יג, ב. ילקוט שמעוני על הפסוק}}
והמשמעות בעבודה היא שבעת השינה נמצא האדם בשלמות אבל לא בגלוי כך ישראל לעתים כחם אינו גלוי אבל נמצא תמיד בשלמות.{{הערה|שם=לב,א}}
והמשמעות בעבודה היא שבעת השינה נמצא האדם בשלמות אבל לא בגלוי כך ישראל לעתים כחם אינו גלוי אבל נמצא תמיד בשלמות{{הערה|שם=לב,א}}.
ועניין השינה מתבטא בכך שעבודת ה' שלהם הוא בבחינת חלום שמחבר דברים הסותרים יחד. בשעת התפילה הוא עוסק באהבת ה' ולאחרי זה שוכח לגמרי על התקשרותו באלקות.{{הערה|שם=עטרת}}{{הערה|שם=תש|דיבור המתחיל "בלילה ההוא" ת"ש.}}
ועניין השינה מתבטא בכך שעבודת ה' שלהם הוא בבחינת חלום שמחבר דברים הסותרים יחד. בשעת התפילה הוא עוסק באהבת ה' ולאחרי זה שוכח לגמרי על התקשרותו באלקות{{הערה|שם=עטרת}}{{הערה|שם=תש|דיבור המתחיל "בלילה ההוא" ת"ש.}}.
וכמו כן כשלא ניכרת מעלתם של ישראל ואינם מתבדלים מבין שאר האומות בעסקם בענייני העולם, וזהו הרמז בדברי המן "ישנו עם אחד" שה"עם אחד" שלהם (העם המיוחד והמובדל) יושן ואינו ניכר בעת שנמצאים במצב של "מפוזר ומפורד '''בין''' העמים".{{הערה|שם=לב,א}}
וכמו כן כשלא ניכרת מעלתם של ישראל ואינם מתבדלים מבין שאר האומות בעסקם בענייני העולם, וזהו הרמז בדברי המן "ישנו עם אחד" שה"עם אחד" שלהם (העם המיוחד והמובדל) יושן ואינו ניכר בעת שנמצאים במצב של "מפוזר ומפורד '''בין''' העמים"{{הערה|שם=לב,א}}.
----
----
{{להשלים}}  
{{להשלים}}  
שורה 52: שורה 54:
וכמה מעלות ועניינים יש בנס זה:
וכמה מעלות ועניינים יש בנס זה:


* '''גילוי ההשגחה העליונה''' - נס המגילה לא ביטל את הגלות אלא גילה את ההשגחה האלוקית שנמצא תמיד אף בזמן הגלות. והרי זה כדברי חז"ל במדרש {{הערה|שיר השירים רבה סוף פרשה ח.}} "'ודמה לך לצבי' מה צבי זה, בשעה שהוא ישן עינו אחת פתוחה ועינו אחת קמוצה...ובשעה שאין עושים רצון הקב"ה מביט להם בעינו אחת, שנאמר: (תהילים ל"ג) הנה עין ה' אל יראיו." השגחה זו אם כי היא מלובשת בדרכי הטבע, ולכן ביחס ל[[גילויים]] היא נמוכה מההשגחה שבזמן הבית שהייתה השגחה גלויה, למרות זאת שרשה של השגחה זו היא למעלה מהשגחה הגלויה (ששרשה מ"עין אחת ד[[עתיק יומין|עתיקא]]") וזו הסיבה שגם בזמן של העלמות והסתרים - זמן הגלות - ישנה ההשגחה בכל תוקפה היות ושרשה ב[[עצם]] שלמעלה מגילויים.{{הערה|לקוטי שיחות חלק ז עמוד 42 ואילך ובהערה 29.}}
* '''גילוי ההשגחה העליונה''' - נס המגילה לא ביטל את הגלות אלא גילה את ההשגחה האלוקית שנמצא תמיד אף בזמן הגלות. והרי זה כדברי חז"ל במדרש {{הערה|שיר השירים רבה סוף פרשה ח.}} "'ודמה לך לצבי' מה צבי זה, בשעה שהוא ישן עינו אחת פתוחה ועינו אחת קמוצה...ובשעה שאין עושים רצון הקב"ה מביט להם בעינו אחת, שנאמר{{הערה|תהילים ל"ג}}: הנה עין ה' אל יראיו." השגחה זו אם כי היא מלובשת בדרכי הטבע, ולכן ביחס ל[[גילויים]] היא נמוכה מההשגחה שבזמן הבית שהייתה השגחה גלויה, למרות זאת שרשה של השגחה זו היא למעלה מהשגחה הגלויה (ששרשה מ"עין אחת ד[[עתיק יומין|עתיקא]]") וזו הסיבה שגם בזמן של העלמות והסתרים - זמן הגלות - ישנה ההשגחה בכל תוקפה היות ושרשה ב[[עצם]] שלמעלה מגילויים.{{הערה|לקוטי שיחות חלק ז עמוד 42 ואילך ובהערה 29.}}


* '''התגלות הכוחות כפי שהם במקיף וכלולים בעצם''' נרמז בהמשך הפסוק "ספר הזרונות דברי הימים" ראה בת"ש ובתשמ"ג)(סוף בלילה ההוא תשמ"ו)
* '''התגלות הכוחות כפי שהם במקיף וכלולים בעצם''' נרמז בהמשך הפסוק "ספר הזרונות דברי הימים" ראה בת"ש ובתשמ"ג)(סוף בלילה ההוא תשמ"ו)
שורה 60: שורה 62:


:*מצד עצם הגילוי - ובזה גופא:
:*מצד עצם הגילוי - ובזה גופא:
::#החידוש שגם בזמן של חושך ולילה יש השגחה... והחידוש בזה גופא הוא משום שמעמדם של ישראל היה בשינה (פורים תשל"ב)(סוף בלילה ההוא שמ)
::#החידוש שגם בזמן של חושך ולילה יש השגחה... והחידוש בזה גופא הוא משום שמעמדם של ישראל היה בשינה{{הערה|פורים תשל"ב. סוף בלילה ההוא תשמ}}
::#הגילוי '''ב'''לילה ההוא ולא ביטל את הלילה - נס מלובש בטבע וכו'(לקוטי שיחות חלק ז עמוד 42)
::#הגילוי '''ב'''לילה ההוא ולא ביטל את הלילה - נס מלובש בטבע וכו'{{הערה|לקוטי שיחות חלק ז עמוד 42}}
הלשון "נדדה" מורה על כך שמצד סדר הדברים השינה היתה צריכה להמצאות אלא שהיא נדדה ממקומה והלכה.
הלשון "נדדה" מורה על כך שמצד סדר הדברים השינה היתה צריכה להמצאות אלא שהיא נדדה ממקומה והלכה.


:מסירות הנפש דישראל שהמשיכה את הגילוי; (בלילה ההוא ת"ש ע' 9) (בלילה ההוא תשכ"ה אות ז ח)
:מסירות הנפש דישראל שהמשיכה את הגילוי;{{הערה|בלילה ההוא ת"ש ע' 9. בלילה ההוא תשכ"ה אות ז ח}}
{{טקסט מוסתר|בשביל עטרת - שם=עטרת, בשביל ת"ש - שם=תש, בשביל תשכ"ה - שם=תשכה, בשביל תשל"ב שיחה א - שם=לב,א, בשביל תשמד - שם-מד,}}
{{טקסט מוסתר|בשביל עטרת - שם=עטרת, בשביל ת"ש - שם=תש, בשביל תשכ"ה - שם=תשכה, בשביל תשל"ב שיחה א - שם=לב,א, בשביל תשמד - שם-מד,}}{{הערות שוליים}}
 
==ראו גם==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פורים]]
[[קטגוריה:פורים]]
276

עריכות

תפריט ניווט