צ'שניק: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4 בתים ,  20 בדצמבר 2020
מ
החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"
מ (החלפת טקסט – "לעתים" ב־"לעיתים")
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה")
שורה 9: שורה 9:


==חסידי צשניק==
==חסידי צשניק==
בעיירה פעלה קהילה חב"דית תוססת כבר מהדור הראשון של חסידות חב"ד, עד שהרבי התבטא עליה: "המפורסמה בתוככי החסידים שהיתה מלאה חסידים יראי שמים ולומדים"{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4117144/jewish/-.htm ממכתב ד' תשרי תשכ"ג].}}.
בעיירה פעלה קהילה חב"דית תוססת כבר מהדור הראשון של חסידות חב"ד, עד שהרבי התבטא עליה: "המפורסמה בתוככי החסידים שהייתה מלאה חסידים יראי שמים ולומדים"{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4117144/jewish/-.htm ממכתב ד' תשרי תשכ"ג].}}.


בתקופה שרבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] היה ב[[הורודוק]], היה רבי [[שלמה מקארלין]] מבקר לעיתים בעיירות שבמחוז [[ויטבסק]] ובתוכם [[בישנקוביץ]], צאשניק ו[[ליעפלי]]. באסיפת תלמידי [[המגיד ממעזריטש]] שהתקיימה לפני נסיעתם של רבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי [[אברהם מקאליסק]] ל[[ארץ ישראל]] (ב[[אדר]] [[תקל"ז]]) חילקו את המדינות, ומדינת [[ליטא]] ורוסיה הלבנה פלכי מוהילוב וויטבסק נמסרו לרבנו הזקן, אך נתנו רשות מיוחדת לרבי שלמה לבקר בשלש הערים בישינקוביץ, צאשניק וליעפלי כדרכו מאז ומקדם{{הערה|משיחת [[אדמו"ר הריי"צ]] חג הפסח תרצ"ד, לקו"ד ליקוט ה סעיף לג.}}.
בתקופה שרבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] היה ב[[הורודוק]], היה רבי [[שלמה מקארלין]] מבקר לעיתים בעיירות שבמחוז [[ויטבסק]] ובתוכם [[בישנקוביץ]], צאשניק ו[[ליעפלי]]. באסיפת תלמידי [[המגיד ממעזריטש]] שהתקיימה לפני נסיעתם של רבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי [[אברהם מקאליסק]] ל[[ארץ ישראל]] (ב[[אדר]] [[תקל"ז]]) חילקו את המדינות, ומדינת [[ליטא]] ורוסיה הלבנה פלכי מוהילוב וויטבסק נמסרו לרבנו הזקן, אך נתנו רשות מיוחדת לרבי שלמה לבקר בשלש הערים בישינקוביץ, צאשניק וליעפלי כדרכו מאז ומקדם{{הערה|משיחת [[אדמו"ר הריי"צ]] חג הפסח תרצ"ד, לקו"ד ליקוט ה סעיף לג.}}.
שורה 17: שורה 17:
מחסידי [[אדמו"ר הזקן]] ידוע על יונתן מטשאסניק החתום על [[תקנות ליאזנא]] משנת תקנ"ה{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הזקן]] סימן לא.}}, ועל ר' משולם יעקב הזקן שהתפלל [[מנחה]] לפני העמוד ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תקנ"ט{{הערה|יומן [[אדמו"ר הריי"צ]] כ' [[אייר]] תרנ"ו, [[לקוטי דיבורים]] ליקוט ל.}}.ר' [[שלמה מצאשניק]]
מחסידי [[אדמו"ר הזקן]] ידוע על יונתן מטשאסניק החתום על [[תקנות ליאזנא]] משנת תקנ"ה{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הזקן]] סימן לא.}}, ועל ר' משולם יעקב הזקן שהתפלל [[מנחה]] לפני העמוד ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תקנ"ט{{הערה|יומן [[אדמו"ר הריי"צ]] כ' [[אייר]] תרנ"ו, [[לקוטי דיבורים]] ליקוט ל.}}.ר' [[שלמה מצאשניק]]


בצשניק היו [[חסידות סטרשלה|חסידי סטרשלה]] מפורסמים כמו ר' ר' שלמה יפה שו"ב דצאשניק ור' אליעזר חגר{{הערה|בית רבי א, עמ' עז.}}, השוחט ר' שלמה מדובראוונא{{הערה|בנו של הרב ישראל מדובראוונא מחבר ספר שארית ישראל.}}, היו שנסעו לצדיק רבי [[ישראל דב בער מווילעדניק (בעל שארית ישראל)|ישראל דב בער מווילעדניק]]{{הערה|ר"י מונדשיין, מבוא לספר שארית ישראל, ואלה תולדות.. הערות 4, 87.}}, והיו גם [[חסידות צ'רנוביל|חסידי צ'רנוביל]]. רבי [[מרדכי מטשרנוביל]] בא לבקר בעיירה, אך היתה להם דרך ארץ מרובה כלפי [[אדמו"ר הצמח צדק]] וה[[משפיע]] ר' מרדכי. מבין חסידי [[אדמו"ר האמצעי]] ידוע הנכבד המפורסם בערקא דובער הכהן רפופורט, שעסק בסיוע למגורשי הכפרים בשנת תקפ"ד.  
בצשניק היו [[חסידות סטרשלה|חסידי סטרשלה]] מפורסמים כמו ר' ר' שלמה יפה שו"ב דצאשניק ור' אליעזר חגר{{הערה|בית רבי א, עמ' עז.}}, השוחט ר' שלמה מדובראוונא{{הערה|בנו של הרב ישראל מדובראוונא מחבר ספר שארית ישראל.}}, היו שנסעו לצדיק רבי [[ישראל דב בער מווילעדניק (בעל שארית ישראל)|ישראל דב בער מווילעדניק]]{{הערה|ר"י מונדשיין, מבוא לספר שארית ישראל, ואלה תולדות.. הערות 4, 87.}}, והיו גם [[חסידות צ'רנוביל|חסידי צ'רנוביל]]. רבי [[מרדכי מטשרנוביל]] בא לבקר בעיירה, אך הייתה להם דרך ארץ מרובה כלפי [[אדמו"ר הצמח צדק]] וה[[משפיע]] ר' מרדכי. מבין חסידי [[אדמו"ר האמצעי]] ידוע הנכבד המפורסם בערקא דובער הכהן רפופורט, שעסק בסיוע למגורשי הכפרים בשנת תקפ"ד.  


באגרות [[אדמו"ר האמצעי]] מצינו אגרת המופנית "לאהובי אחיי ורעיי כללות אנ"ש דטשאשניק", והוא שלח את החסיד ר' מרדכי מהורודוק להיות ה[[משפיע]] בצשניק{{הערה|רשימת הרבי חורף [[תרצ"ה]] סעיף ג, תורת מנחם רשימת היומן עמ' שסב.}}, ובפקודת האדמו"ר מינוהו למנהל עדת החסידים בעיירה{{הערה|אג"ק אדמו"ר הריי"צ ח"ג}}.
באגרות [[אדמו"ר האמצעי]] מצינו אגרת המופנית "לאהובי אחיי ורעיי כללות אנ"ש דטשאשניק", והוא שלח את החסיד ר' מרדכי מהורודוק להיות ה[[משפיע]] בצשניק{{הערה|רשימת הרבי חורף [[תרצ"ה]] סעיף ג, תורת מנחם רשימת היומן עמ' שסב.}}, ובפקודת האדמו"ר מינוהו למנהל עדת החסידים בעיירה{{הערה|אג"ק אדמו"ר הריי"צ ח"ג}}.

תפריט ניווט