27,062
עריכות
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א" ב־"קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") |
||
שורה 11: | שורה 11: | ||
===השליחות למרסיי=== | ===השליחות למרסיי=== | ||
על פי המסופר ב"יומנים", השליח השני ששלח הרבי מתחילת נשיאותו, היה רבי שלמה מטוסוב, שנשלח תחילה למרסיי ואחר כך למרוקו. בעוד ושליחותו של השליח הראשון, הר"מ ליפסקר, | על פי המסופר ב"יומנים", השליח השני ששלח הרבי מתחילת נשיאותו, היה רבי שלמה מטוסוב, שנשלח תחילה למרסיי ואחר כך למרוקו. בעוד ושליחותו של השליח הראשון, הר"מ ליפסקר, הייתה על-פי הוראת כ"ק אדמו"ר הריי"צ לפני [[הסתלקות]]ו, כאשר הרבי רק מביא את השליחות לידי פועל, הרי ששליחותו של הר"ש מטוסוב הייתה למעשה השליחות הראשונה של הרבי עצמו. הר"ש מטוסוב שהה אז בצרפת, ולאחר כל הסבל והעינויים שסבל ב[[רוסיה]] הסובייטית, בה "זכה" לשבת בשני המאסרים: הראשון במשך שלושה חדשים, והשני במשך שבע וחצי שנים{{הערה|כמסופר בארוכה בספרו "פרקי זכרונות" (ברוקלין, תשנ"ח).}} - רצה סוף סוף להגיע אל המנוחה ואל הנחלה. תוכניתו הייתה לעלות לארץ הקודש, אך הרבי שינה את כל תכניותיו{{הערה|כפי שהוא מספר בזכרונותיו ('כפר חב"ד' גליון 632).}}. | ||
באחד מימי החורף של [[תש"י]] ביקש ממנו הרב [[בנימין גורודצקי]] שלפני נסיעתו לארץ יעבוד "רק חודשיים" בהפצת תורה בין פליטי מצרים, מרוקו, תוניס ואלג'יר, ששהו בתשעה מחנות-מעבר במרסיי לפני עלייתם לארץ. הרב גורודצקי הסביר שמדובר בהקמת תלמודי-תורה עבור ילדיהם, על כל הכרוך בכך - שיחות עם ההורים, גיוס מורים, ניהול כספי ותיאום עם הנהלת המחנות. כיוון שביקש "רק חודשיים", הסכים הרב מטוסוב אך הדגיש שלאחר שיארגן את תלמודי התורה ייאלץ הרב גורודצקי למצוא לו ממלא-מקום, והלה הסכים מחוסר ברירה. | באחד מימי החורף של [[תש"י]] ביקש ממנו הרב [[בנימין גורודצקי]] שלפני נסיעתו לארץ יעבוד "רק חודשיים" בהפצת תורה בין פליטי מצרים, מרוקו, תוניס ואלג'יר, ששהו בתשעה מחנות-מעבר במרסיי לפני עלייתם לארץ. הרב גורודצקי הסביר שמדובר בהקמת תלמודי-תורה עבור ילדיהם, על כל הכרוך בכך - שיחות עם ההורים, גיוס מורים, ניהול כספי ותיאום עם הנהלת המחנות. כיוון שביקש "רק חודשיים", הסכים הרב מטוסוב אך הדגיש שלאחר שיארגן את תלמודי התורה ייאלץ הרב גורודצקי למצוא לו ממלא-מקום, והלה הסכים מחוסר ברירה. | ||
שורה 21: | שורה 21: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=איני יודע בפרטיות מצב הר"ש שי' מאטוסאוו, (עפמש"כ שהבטיח לו שלא תהי' התערבות והשתדלות מכאן לעכבו, לא כתבתי לו בענין הנ"ל) - אבל תמיה היא בעיני, שאף אם התנה מראש שפטור הוא מזה, אבל בשביל מה ולמה עזב את משמרתו, שכנראה כר נרחב הוא והצליח בזה, ועתה הלוך ילך לחפש ולגשש בארץ אחרת ובעבודה אחרת, ועוזב כלי מחזיק וממשיך ברכות כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, אשר גם עתה מטה האלקים בידו להמשיך מן באר וענני הכבוד, הן בגשמיות והן ברוחניות, לכל אלו המחזקים התקשרותם וההליכה בדרכיו אשר הורה ביתר שאת ויתר עז}}. | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=איני יודע בפרטיות מצב הר"ש שי' מאטוסאוו, (עפמש"כ שהבטיח לו שלא תהי' התערבות והשתדלות מכאן לעכבו, לא כתבתי לו בענין הנ"ל) - אבל תמיה היא בעיני, שאף אם התנה מראש שפטור הוא מזה, אבל בשביל מה ולמה עזב את משמרתו, שכנראה כר נרחב הוא והצליח בזה, ועתה הלוך ילך לחפש ולגשש בארץ אחרת ובעבודה אחרת, ועוזב כלי מחזיק וממשיך ברכות כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, אשר גם עתה מטה האלקים בידו להמשיך מן באר וענני הכבוד, הן בגשמיות והן ברוחניות, לכל אלו המחזקים התקשרותם וההליכה בדרכיו אשר הורה ביתר שאת ויתר עז}}. | ||
בתקופה זו הרבי טרם קיבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי ועדיין לא נתן הוראות לאנ"ש כמו בשנים הבאות, אבל העבודה שנעשתה הייתה באחריות ה"מרכז לענייני חינוך" והרבי היה יו"ר המרכז. הרב מטוסוב לא ידע מה לעשות אודות הוראות הרבי ששיבשה את כל תוכניותיו, בפרט | בתקופה זו הרבי טרם קיבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי ועדיין לא נתן הוראות לאנ"ש כמו בשנים הבאות, אבל העבודה שנעשתה הייתה באחריות ה"מרכז לענייני חינוך" והרבי היה יו"ר המרכז. הרב מטוסוב לא ידע מה לעשות אודות הוראות הרבי ששיבשה את כל תוכניותיו, בפרט שהייתה קשה עליו המגורים הארעיים בצרפת, ורצה להתיישב בבניין קבע בארה"ב או בארץ. מצד אחד ידע את הוראת הרבי, ומצד שני רצה לבוא כבר אל המנוחה... אך חשש שמא הרבי מקפיד עליו, ולכן כתב אליו מכתב מעין התנצלות שבה הסביר את החלטותיו ומניעיו. לאחר זמן קצר קיבל מהרבי מכתב תשובה{{הערה|מיום כ"ה ניסן.}}: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ראשונה הנני לכתוב, אשר אין כאן ענין של קפידא ח"ו וזכין ומחייבין שלא בפניו וכיוצא בזה שמזכיר במכתבו, ובפרט שאינני מכירו. ומה שכתבתי להרה"ח וכו' מהורב"ג שי' - לא כתבתי אלא בלשון תמי', כי לא הבנתי הענין. ושנית שלא עלה בדעתי לדרוש ממנו להפקיר את עצמו וכו' ובכלל אין כאן ענין של הכרח וכפי' כלל. והענין הוא שבגשמיות אמרז"ל.. אין אדם יודע במה משתכר ובמילא מובן אשר כן הוא גם בפרנסה רוחנית, כי הא בהא תליא, ובפרט בזמן האחרון שלא יש סדר והדרגה בההנהגה ובהבירורים.. ואנו אין לנו אלא להשתדל להבין על נכון את הקורות אותנו וללמוד מזה מה עלינו לעשות עתה ולמחר ולאחר זמן, ולהתפלל שנכוון בזה אל האמת. ומה שסיפרו לי מה שקרה אצלו בחורף זה ועוד הוסיף על זה במכתבו עתה, הוא: כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ כתב לו שיתעכב לעת עתה באירופא.. בכסלו שאל עוד הפעם אם לנסוע ל[[ארץ הקודש]] ולא קיבל מענה על זה, אף שנתקבלו מכתביו, בנתיים נסע למארסעל והצליח שם בדרך למעלה מן הטבע ברוחניות, ובטח יש לסדר גם כןהתנאים הגשמיים שם באופן המתאים... ואחרי כל זה כשנודעתי שהוא באחת שטובתו הוא דוקא בנסיעה לאה"ק, תמהתי על אופן פירושו את המאורעות שלו. פשוט שבכל מקום שיהיה צריך להסתדר באופן שיהיה בריא וחזק, ויהיה בתנאים המתאימים לבריאותו אבל איני רואה שייכות שאלה זו לשאלת מארסעל ואה"ק, ואדרבה, ויהי רצון שיחליט ויסתדר באופן היותר מתאים לפניו בגו"ר וישמיע בשו"ט מהנעשה אתו וממה שהוא עושה עם אחרים}}. | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ראשונה הנני לכתוב, אשר אין כאן ענין של קפידא ח"ו וזכין ומחייבין שלא בפניו וכיוצא בזה שמזכיר במכתבו, ובפרט שאינני מכירו. ומה שכתבתי להרה"ח וכו' מהורב"ג שי' - לא כתבתי אלא בלשון תמי', כי לא הבנתי הענין. ושנית שלא עלה בדעתי לדרוש ממנו להפקיר את עצמו וכו' ובכלל אין כאן ענין של הכרח וכפי' כלל. והענין הוא שבגשמיות אמרז"ל.. אין אדם יודע במה משתכר ובמילא מובן אשר כן הוא גם בפרנסה רוחנית, כי הא בהא תליא, ובפרט בזמן האחרון שלא יש סדר והדרגה בההנהגה ובהבירורים.. ואנו אין לנו אלא להשתדל להבין על נכון את הקורות אותנו וללמוד מזה מה עלינו לעשות עתה ולמחר ולאחר זמן, ולהתפלל שנכוון בזה אל האמת. ומה שסיפרו לי מה שקרה אצלו בחורף זה ועוד הוסיף על זה במכתבו עתה, הוא: כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ כתב לו שיתעכב לעת עתה באירופא.. בכסלו שאל עוד הפעם אם לנסוע ל[[ארץ הקודש]] ולא קיבל מענה על זה, אף שנתקבלו מכתביו, בנתיים נסע למארסעל והצליח שם בדרך למעלה מן הטבע ברוחניות, ובטח יש לסדר גם כןהתנאים הגשמיים שם באופן המתאים... ואחרי כל זה כשנודעתי שהוא באחת שטובתו הוא דוקא בנסיעה לאה"ק, תמהתי על אופן פירושו את המאורעות שלו. פשוט שבכל מקום שיהיה צריך להסתדר באופן שיהיה בריא וחזק, ויהיה בתנאים המתאימים לבריאותו אבל איני רואה שייכות שאלה זו לשאלת מארסעל ואה"ק, ואדרבה, ויהי רצון שיחליט ויסתדר באופן היותר מתאים לפניו בגו"ר וישמיע בשו"ט מהנעשה אתו וממה שהוא עושה עם אחרים}}. | ||
שורה 35: | שורה 35: | ||
קבלת הויזה למרוקו היית כרוכה בקשיים, ובמשך הזמן המשיך הרבי לעודד אותו על כך, ואף הורה לו ששליחותו היא "להביא המעיינות למדינת אפריקה ולהפיצם שם". וכך כתב אליו באחת האיגרות, והיא מיום ח' כסלו תשי"א: "לפי דעתי חזק יעמוד בדעתו אשר הוא הוא אחד מאלו שזכו להשתתף באחד מסניפי עבודת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ ובפרט סניף כזה אשר הוא משמש להפצת המעינות חוצה במלוא מובן המילה. ופירושו כמשמעו, להביא המעינות למדינת אפריקה ולהפיצם שם, גם בין החוגים שלעת עתה עדיין יש לקראותם בשם "חוצה", וזה יהיה אחד מתפקידיו להכניסם ולהעמידם בקרן אורה של אור תורה עם המאור שבה הוא פנימיות התורה, דהיינו תורת החסידות". | קבלת הויזה למרוקו היית כרוכה בקשיים, ובמשך הזמן המשיך הרבי לעודד אותו על כך, ואף הורה לו ששליחותו היא "להביא המעיינות למדינת אפריקה ולהפיצם שם". וכך כתב אליו באחת האיגרות, והיא מיום ח' כסלו תשי"א: "לפי דעתי חזק יעמוד בדעתו אשר הוא הוא אחד מאלו שזכו להשתתף באחד מסניפי עבודת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ ובפרט סניף כזה אשר הוא משמש להפצת המעינות חוצה במלוא מובן המילה. ופירושו כמשמעו, להביא המעינות למדינת אפריקה ולהפיצם שם, גם בין החוגים שלעת עתה עדיין יש לקראותם בשם "חוצה", וזה יהיה אחד מתפקידיו להכניסם ולהעמידם בקרן אורה של אור תורה עם המאור שבה הוא פנימיות התורה, דהיינו תורת החסידות". | ||
קבלת הניירות נמשכה זמן רב עד [[חודש שבט]] [[תשי"א]] שאז קיבל את הויזה ויצא לקזבלנקה, עיר גדולה שחיו בה בשעתו כמאה אלף יהודים ואשר שימשה כמרכז לכל יהדות מרוקו. מיד עם הגיעו החל הרב מטוסוב להקים תלמודי תורה וישיבות עבור אלפי תלמידים. ההתחלה | קבלת הניירות נמשכה זמן רב עד [[חודש שבט]] [[תשי"א]] שאז קיבל את הויזה ויצא לקזבלנקה, עיר גדולה שחיו בה בשעתו כמאה אלף יהודים ואשר שימשה כמרכז לכל יהדות מרוקו. מיד עם הגיעו החל הרב מטוסוב להקים תלמודי תורה וישיבות עבור אלפי תלמידים. ההתחלה הייתה בקזבלנקה, ומשם המשיך לכפרים ועיירות שמסביב, וכך הקים יחד עם עמיתיו השלוחים את התשתית הגדולה של רשת "[[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)|אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש]]" בכשבעים ערים וכפרים, כאשר במוסדות אלו לומדים בכל שנה עשרות אלפי תלמידים. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== |