מראי מקומות: הבדלים בין גרסאות בדף

כשהתחיל הרבי בכתיבת ההערות, היה זה בגדר של חידוש לגבי החסידים שלא הורגלו בכך קודם לכן, היו מהחסידים שטענו לרבי שהמאמר עצמו הוא המקור ואין להביא אליו מקור חיצוני. על טענות דומות ענה הרבי במכתב מ[[ט' טבת]] [[תשי"א]]{{הערה|נדפס ב[[אגרות קודש]] כרך י"א עמוד 117.}}:{{ציטוט|מרכאות=לא|תוכן=ומה שכותב אשר יש אומרים שאין נוגע כל כך למצוא מקור או מקום מ[[חז"ל]] או דין שהובא ב[[דא"ח]] כי זהו בעצמו המקור - אני '''לא כן הוא עמדי'''. ולא עוד, אלא כשרואים במקור הרי כמה וכמה פעמים נתוסף הבנה גם בהענין בדא"ח... ובמוחש נראה בהגהות הצ"צ [=[[צמח צדק]]] בדא"ח עד כמה נתיגע בזה.}}

לדוגמה, בשיחת [[שמחת תורה]] [[תשי"ט]] אמר הרבי, שבכל פעם שמזכירים ומציינים ל[[מאמר]] מסויים, הכוונה שבאמת יעיינו בו. ושמאז שהוא התחיל להגיה את המאמרים, הוא מציין מראה-מקומות, מתוך כוונה שילמדו את המאמרים ביתר עיון, שכן לימוד ענין שלם במקור בודד, אינו דומה ללימוד הענין לאחרי שמעיינים גם במקומות אחרים שבו מתבאר הענין, ושזוהי כוונת הציון למקומות אחרים. בהמשך השיחה, העיד הרבי על העומק המוסתר בכל הערה, ושבמבט שטחי לא שמים לב אליה עד שילמדו אותה בעיון.