חסידי פולין: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4 בתים ,  17 בדצמבר 2020
מ
החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 2: שורה 2:
'''חסידי פולין''' הוא כינוי לחסידויות הכלליות שהולכים בדרך [[הבעל שם טוב]], ורובם גם בדרך [[המגיד ממזריטש]], אך בדרך הדגשה על [[חג"ת]]. בין חסידויות אלו לחסידות חב"ד שררו תמיד חילוקי דיעות בנוגע לפסוק "וידעת היום והשבות אל לבבך", אם ההדגשה היא על הידיעה המביאה לידי השבה, או שההשבה היא תנאי לידיעה.
'''חסידי פולין''' הוא כינוי לחסידויות הכלליות שהולכים בדרך [[הבעל שם טוב]], ורובם גם בדרך [[המגיד ממזריטש]], אך בדרך הדגשה על [[חג"ת]]. בין חסידויות אלו לחסידות חב"ד שררו תמיד חילוקי דיעות בנוגע לפסוק "וידעת היום והשבות אל לבבך", אם ההדגשה היא על הידיעה המביאה לידי השבה, או שההשבה היא תנאי לידיעה.


חילוקי דיעות אלו לרוב לא גרמו לפילוג בין חסידות חב"ד לשאר החסידויות, ולכן גם צדיקים שדרכם בחסידות היתה שונה מאוד מדרך חב"ד, כמו רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ורבי [[מרדכי מטשרנוביל]] - שאף הביע את דעתו השונה מדרכם של נשיאי חב"ד - השתדכו עם נשיאי חב"ד. וכן בכל הפעולות הציבוריות והפרטיות שררה אהבת נפש שלא תתואר במילים בין נשיאי חב"ד לשאר האדמו"רים ההולכים בדרך החסידות הכללית.
חילוקי דיעות אלו לרוב לא גרמו לפילוג בין חסידות חב"ד לשאר החסידויות, ולכן גם צדיקים שדרכם בחסידות הייתה שונה מאוד מדרך חב"ד, כמו רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ורבי [[מרדכי מטשרנוביל]] - שאף הביע את דעתו השונה מדרכם של נשיאי חב"ד - השתדכו עם נשיאי חב"ד. וכן בכל הפעולות הציבוריות והפרטיות שררה אהבת נפש שלא תתואר במילים בין נשיאי חב"ד לשאר האדמו"רים ההולכים בדרך החסידות הכללית.


==הסטוריה==
==הסטוריה==
שורה 21: שורה 21:


כמו כן רבי [[אברהם מקאליסק]] מתאונן במכתביו על מנהגו של אדמו"ר הזקן להרבות בריבוי דברים עמוקים מכבשונו של עולם לכל אדם, וסובר שריבוי לימוד חסידות למי שאינו ראוי לכך מחמת מעשיו, עלול לגרום על האדם השפעה לא טובה (ראה לעיל בפסקה [[#הסטוריה]]. דברים דומים כותב רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] בספרו פרי הארץ{{הערה|
כמו כן רבי [[אברהם מקאליסק]] מתאונן במכתביו על מנהגו של אדמו"ר הזקן להרבות בריבוי דברים עמוקים מכבשונו של עולם לכל אדם, וסובר שריבוי לימוד חסידות למי שאינו ראוי לכך מחמת מעשיו, עלול לגרום על האדם השפעה לא טובה (ראה לעיל בפסקה [[#הסטוריה]]. דברים דומים כותב רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] בספרו פרי הארץ{{הערה|
(4) ספר פרי הארץ - פרשת נשא: כשירבה המדרש והחכמה לדעת ולא המעשה יהיה חכמתו מרובה ממעשיו, ולא די שלא יתקן אלא אדרבה והופכתו על פניו כנזכר. וכמאמר (סוכה נב) כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו ולא דרך כלל אמרו אלא אפילו אם ירבה לדעת תוכחות ומוסר חכמה ודעת איך להנצל מאותו תאוה ולא ירבה במצות אותו אבר המיוחד לאותו תאוה גם כן מזיק יותר בחכמתו. והוא מאמר רז"ל (ברכות סג ע"א) למה נסמכה פרשת סוטה לפרשת נזיר שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין, מה שאין כן אם אינו רואה סוטה בקלקולה ואינו יודע חכמה ודעת להווסר כל כך אין צריך להזיר עצמו מן היין. ולכאורה הוא להיפך אדרבא כי בראותו נווסרו כל הנשים ואין צריך להזיר אבל הוא דברינו הנ"ל כי בראייתו הוא נוזר ומבין יותר באמת שלא לעשותו להשתמש בתאוה זו ומאז צריך שימור יותר ויותר כי אין לו עדיין מעשה להגן עליו שלא תתהפך הידיעה [והחכמה] על פניו}}. זו היתה אחת מהסיבות לפילוג הדיעות בין חצר ויטבסק לחצר חב"ד.  
(4) ספר פרי הארץ - פרשת נשא: כשירבה המדרש והחכמה לדעת ולא המעשה יהיה חכמתו מרובה ממעשיו, ולא די שלא יתקן אלא אדרבה והופכתו על פניו כנזכר. וכמאמר (סוכה נב) כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו ולא דרך כלל אמרו אלא אפילו אם ירבה לדעת תוכחות ומוסר חכמה ודעת איך להנצל מאותו תאוה ולא ירבה במצות אותו אבר המיוחד לאותו תאוה גם כן מזיק יותר בחכמתו. והוא מאמר רז"ל (ברכות סג ע"א) למה נסמכה פרשת סוטה לפרשת נזיר שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין, מה שאין כן אם אינו רואה סוטה בקלקולה ואינו יודע חכמה ודעת להווסר כל כך אין צריך להזיר עצמו מן היין. ולכאורה הוא להיפך אדרבא כי בראותו נווסרו כל הנשים ואין צריך להזיר אבל הוא דברינו הנ"ל כי בראייתו הוא נוזר ומבין יותר באמת שלא לעשותו להשתמש בתאוה זו ומאז צריך שימור יותר ויותר כי אין לו עדיין מעשה להגן עליו שלא תתהפך הידיעה [והחכמה] על פניו}}. זו הייתה אחת מהסיבות לפילוג הדיעות בין חצר ויטבסק לחצר חב"ד.  


כן מובא בשם רבי [[פנחס מקוריץ]]{{הערה|ב"אמרי פנחס" שער ה עניני לימוד התורה}}: "אמר אין לאדם לשמוע דברי תורה יותר מדאי, כי עי"כ נעשית חכמתו מרובה ממעשיו, רק לשמוע ד"א ולקיימו ואחר כך לשמוע עוד ולקיימו".
כן מובא בשם רבי [[פנחס מקוריץ]]{{הערה|ב"אמרי פנחס" שער ה עניני לימוד התורה}}: "אמר אין לאדם לשמוע דברי תורה יותר מדאי, כי עי"כ נעשית חכמתו מרובה ממעשיו, רק לשמוע ד"א ולקיימו ואחר כך לשמוע עוד ולקיימו".

תפריט ניווט