ההתנגדות לתורת החסידות: הבדלים בין גרסאות בדף

גם [[הגר"א]] יצא נגד החסידות והחסידים, וזאת בשל טעויות שהוטעה על ידי המתנגדים. מסופר שכמה מן המתנגדים נשבעו בפני הגר"א שהחסידים אכלו ושתו בתשעה באב ורקדו עם ילדה. האמת שעמדה מאחורי שבועתם היתה, כי תשעה באב חל באותה השנה ב[[שבת]] (וממילא האכילה והשתיה מותרים), ואחד החסידים רקד כשילדתו התינוקת היתה על ידיו.

מניעים נוספים להתנגדות, היו שמועות השווא הרבות שהופצו על כי החסידים אינם יראי שמים, ומזלזלים בקיום מצוות מסוימות{{הערה|1= יהושע מונדשיין במאמרו [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=23647&hilite=75cfec11-d488-4aa6-a239-827d7e3f50e1&st=%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99+%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94+%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99+%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%9D&pgnum=110 '''סילוף דברי חסידות'''] בכרם חב"ד כרך ד' גליון א.}}. וכן הרמת קרנם של היהודים פשוטי העם, על ידי החסידים, שטענת ההתנגדות לזה היתה, כי קירוב היהודים הפשוטים גורר בעקבותיו זלזול בכבוד התורה.

בתחילת דרכה של החסידות היה מקום לחשש שהתגובות בעקבות הקמתה יביאו לירידה בקיום התורה והמצוות, ומחלוקת זו היתה "לשם שמיים". אך לאחר כל השנים שעברו מאז, ניכרת פעולתה של החסידות על החסיד ועל המושפעים מהתנהגותו, ותנועת החסידות גרמה להוספה בקיום התורה והמצוות, אין להתנגדות סיבה אמיתית, וניצני המחלוקת הקיימים כיום הינם "שלא לשם שמיים", ואינם שייכים למחלוקת העתיקה בין החסידים למתנגדיהם.