עלייה לארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

'''עלייה לארץ ישראל''' מסמנת את הגעתם של [[עם ישראל]] ל[[ארץ ישראל]]. על אף החשיבות שבדבר [[רבותינו נשיאנו]] חוץ מ[[אדמו"ר הריי"צ]] לא הגיעו ל[[ארץ ישראל]], לעומת זאת הם עודדו פעמים רבות יהודים רבים לעלות ל[[ארץ ישראל]].

על הפסוק:"וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ"{{הערה|ברכות,לג,נג}} כותב [[הרמב"ן]]:{{ציטוטון|"נצטווינו לרשת את הארץ אשר נתן האל יתעלה לאבותינו לאברהם יצחק וליעקב, ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה, וזהו שנאמר‏‏: והורשתם את הארץ וישבתם בה, כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה. והתנחלתם את הארץ, אשר נשבעתי לאבותיכם}}{{הערה|השגות הרמב"ן, מצווה ד'}}.

לעומת [[הרמב"ן]] שסובר שזוהי מצווה מן [[תרי"ג מצוות]], סובר [[הרמב"ם]] שמצווה זו אינה כוללה מ[[תרי"ג מצוות]]{{הערה|ולכן לא כולל אותה בתרי"ג מצוות}}.

ב[[תורה]] הפעם הראשונה בה מוזכר  הביטוי "עלייה" ל[[ארץ ישראל]], הייתה לאחר פטירת [[יעקב]] כאשר באו לקבור אותו, אז הם כונו "עולים" {{הערה|בראשית, פרק נ, פסוק י"ד}}. במשך השנים נעשתה החשיבות לעלייה לארץ גדולה, ב[[משנה]] נאמר ש:{{ציטוטון|הכל מעלין לארץ ישראל ואין הכל מוציאין}}{{הערה|כתובות, יא, י"ג}}, וגדולי ישראל במשך השנים עודדו עלייה ואף עלו בעצמם.

עם הקמת ה[[חסידות]], עלו רבים מהחסידים ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|אברהם יערי, "עליית החסידים ההמונית לא"י", מחניים, מ"ו}}, ואף [[הבעל שם טוב]] ניסה לעלות לארץ.אדמו"רי חב"ד שלחו את חסידיהם ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|כדוגמת הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]]}} ותמכו בהם{{הערה|כדוגמת [[כולל חב"ד]]}}.

עם תחילת הרעיון ה[[ציונות|ציוני]] שעודד עלייה לארץ, החלו רבים להימנע רבים מלעלות לארץ. [[אדמו"ר המהר"ש]] כאשר הציעו לו אנשי "בילו" לעלות ל[[ארץ ישראל]] הוא השיב שאם הם היו מקימים את המשך הר"ת שעל שמם נקרא הארגון, "באור ה'", היה עולה ל[[ארץ ישראל]] עם 100 חסידים.ע"פ סברא אחת בעקבות הרעיון הציוני החלו [[רבותינו נשיאנו]] להתנגד לגמרי לעלייה לארץ, ולא חזרו בהם מאיסור זה {{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=25746 "הרביים התנגדו לעלייה לארץ"] באתר {{שטורעם}}}}.

עם זאת הורו [[רבותינו נשיאנו]] כמה וכמה פעמים על המעלה דווקא להתגורר ב[[חו"ל]], ב[[כתר שם טוב]] מובא:{{ציטוטון|ולדוגמא: הבית-יוסף, שחיבר השולחן-ערוך שלאורו הולכים כל בית ישראל, חי רוב שנותיו בחוץ לארץ, וכן הרי"ף הרמב"ם והרא"ש, ג' עמודי ההוראה שעליהם יסד הבית יוסף את פסקי השו"ע, חיו בחוץ לארץ, וכן האריז"ל שעל ידו התחיל גילוי פנימיות התורה חי רוב שנותיו בחוץ לארץ, וכן הבעש"ט ואדמו"ר הזקן, שני המאורות הגדולים, חיו וגילו תורת החסידות בחוץ לארץ דוקא}}{{הערה|כתר שם טוב, הוספות, תכג}},  ליהודי שפנה ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] שברצונו לעלות ל[[ארץ ישראל]] אמר לו הצמח צדק:"[[עשה כאן ארץ ישראל]]"{{הערה|אגרות-קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"א ע' תפה}}.

[[הרבי]] הזכיר שבגלות יש דווקא לגור בחו"ל, משום שקיבוץ ישראל ל[[ארץ ישראל]] צריך להתקיים ע"י [[מלך המשיח]]{{הערה|שם=אי}}. [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לא ברצוננו הלכנו לארץ ישראל, ולא בכוחות עצמנו נחזור לארץ ישראל, אבינו מלכנו יתברך הגלה אותנו והוא יגאלנו ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ ויוליכנו קוממיות על ידי משיח גואל צדק לארצנו הקדושה במהרה בימינו אמן|מקור=התמים, חוברת א', עמ' 4}}

במשך השנים עודד רבותינו נשיאנו עלייה לארץ ואף תמכו בה, העלייה הראשונה שהייתה רשמית הייתה [[עליית החסידים]] של תלמידי המגיד, כמו כן הוקם אז קופת [[כולל חב"ד]] שדאגה לעזרה ולרווחת החסידים שמתגוררים ב[[ארץ ישראל]].

במכתב לרבי [[שלמה חיים קסלמן]] שרצה לעבור לחו"ל, כותב לו [[הרבי]]:"בטח יודע הפסק דין אשר מארץ ישראל מותר לצאת רק בשביל תלמוד תורה"{{הערה|אגרות קודש, א'קמח}}. בזמן [[מלחמת ששת הימים]] שלח [[הרבי]] מכתבים בהם הורה להישאר בארץ משום שהיא ארץ "אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה".במכתבים רבים משבח [[הרבי]] ליהודים אודות המעלה שהם גרים ב[[ארץ ישראל]].

על אף החשיבות בעלייה לארץ, חוץ מ[[אדמו"ר הריי"צ]], שום אדמו"רי חב"די לא הגיע ל[[ארץ ישראל]]. חלק מהם אף ניסו לנסוע אולם לא הצליחו.

להרב [[שלמה גורן]] אמר [[הרבי]] שהסיבה שבגללה לא עלו נשיאי חב"ד לארץ היא שעבודת הקודש של נשיאי חב"ד קשורה עם מקום מנוחתם כבוד של נשיאי חב"ד הקודמים{{הערה|ולכן עליו לשהות לידו}}, על ידי שהם מביאים את הבקשות שקיבלו אליהם. הסיבה שבגללה [[אדמו"ר הריי"צ]] כן הגיע שלהרבי הריי"צ לא היה לו ציון וקבר לשטוח עליהם את תפילותיו ובקשותיו, היות וכולם היו תחת שליטת ברית המועצות שאסרה עליו את הכניסה אליה. משום כך נאלץ הרבי הריי"צ לנסוע לארץ ולשטוח את הבקשות שקיבל על קברי האבות בחברון. {{הערה|הדברים בפיסקה זו מקורם ב[https://col.org.il/news/98156 ספרו של הרב גורן "משנת הגורן"] (הוצאת "ידיעות ספרים"). הובאו באתר {{col}}}}

במשך חייו השתוקק [[הבעל שם טוב]] לעלות ל[[ארץ ישראל]], לאחר זמן לקח איתו [[הבעל שם טוב]] את ביתו אדל ואת חותנה צבי, לאחר שנדדו בין ערים וכפרים הם הגיע בערב [[פסח]] ל[[איסטנבול]] שב[[טורקיה]] שם שהו בחג, ביום ראשון של חג הפסח הם הפליגו באוניה לעבר [[ארץ ישראל]]. במהלך ההפלגה התחוללה סערה והם איבדו את דרכם, לאחר ששקטה את הסערה הם הגיעו לאי ונחו שם, אולם באי הם נתפסו ע"י חבורת שודדים ולבסוף ניצלו בנס ע"י חבורת חיילים שהגיעה בדיוק אז לאי.

[[הבעל שם טוב]] הבין מכך שמשמים לא רוצים שיסע ל[[ארץ ישראל]] ולכן חזר חברה ל[[טורקיה]] (שאעליה הגיעה ב[[שביעי של פסח]]) ולאחר מכן חזר לביתו. בעקבות כך בקהילות רבות חוגיים ב[[שביעי של פסח]] את "סעודת הבעל שם טוב"{{הערה|[hwww.breslev.co.il/articles/%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%A2_%D7%A9%D7%9C_%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A9%D7%98_%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/%D7%A4%D7%A1%D7%97/%D7%97%D7%92%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D.aspx?id=30497&language=hebrew המסע של הבעש"ט לארץ ישראל]}}.

פעם נוספת בה [[הבעל שם טוב]] ניסה לעלות לארץ הייתה יחד עם חותנו רבי [[יחיאל מיכל אשכנזי]], שאז הם נתפסים ע"י שודדי ים ולבסוף הם נפדים ע"י הקהילה היהודית{{הערה|שם=נסיעה|1=[hbshemtov.com/index.php/%D7%A0%D7%A1%D7%AA%D7%A8-2/28-%D7%9E%D7%A1%D7%A2%D7%99-%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C-%D7%A9%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9. מסעי הבעל שם טוב לארץ הקודש}} [[הבעל שם טוב]] אף תכנן לנסוע שוב ל[[ארץ ישראל]] בשביל לפגוש את ה[[אור החיים]] {{הערה|שע"י פגישתם יבוא ה[[גאולה]]}}, אולם בסוף ה[[אור החיים]] נפטר בטרם הגיע הבעש"ט לישראל{{הערה|שם=נסיעה}}.

למרות זאת לא התייאש [[הבעל שם טוב]] מרעיון הנסיעה, ובאחד ממכתביו לגיסו רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]] כותב:"שאין אני מייאש עצמי מנסיעה לארץ ישראל אם יהיה רצון ה' ולהיות עימך ביחד"{{הערה|שם=נסיעה}}.

בשנת [[תקל"ז]] התארגנו קבוצה של חסידים ובראשם [[רבי מנחם מענדל מוויטבסק]] לנסוע ל[[ארץ ישראל]], [[אדמו"ר הזקן]] בתחילה הצטרף אליהם, אולם ליד נהר הדניפר שכנעו אותו רבי מנחם מענדל מוויטבסק ורבי [[אברהם מקאליסק]] להישאר. הוא נשאר בעיר שנה ולאחר מכן חזר ל[[רוסיה]]{{הערה|בית רבי ז,ב.}}.

[[אדמו"ר המהר"ש]] אומנם לא עלה ל[[ארץ ישראל]], אולם לקראת סוף חייו הציעו לו אנשי ביל"ו{{הערה|תנועה ציונית, ר"ת "בני יעקב לכו ונלכה"}} לעלות לארץ, אולם אז ענה להם [[אדמו"ר המהר"ש]] שאם הם היו מקימים את ההמשך של הפסוק שאליו הר"ת שלו "באור ה'" אזי הוא יעלה ל[[ארץ ישראל]] עם מאה אלף חסידיו.

את הביקור התחיל [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ב' מנחם אב]] [[תרפ"ט]] , שנועד בשביל להשתטח על קברי צדיקים.{{הערה|ממכתב אדמו"ר הריי"צ: "רגיל הייתי בארץ מולדתי, לבקר מזמן לזמן בהיכלי קודש ציוני אבות קדושים, הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ, לשאת רינה ותפילה בהתעוררות [[רחמים]] רבים בעדנו ובעד כל תלמידנו ואנשי שלומנו בתוך כלל אחינו בני ישראל שיחיו. בזמן הזה הנני מושלל היכולת לנסוע לארץ מולדתי, והחלטתי בעזרתו יתברך לעשות מסעי זה לארץ הקודש תבוא ותבנה במהרה בימינו אמן לבקר במקומות הקודש.. והנני בזה להודיעם אשר בעזרתו יתברך, אעשה מסעי עם חתני הרב ר' [[שמריהו גוראריה|שמריהו שיחיה גוראריה]] ביום ג' [[כ"ב תמוז]] דרך בראנדיזי על הספינה ההולכת ביום א' לאלכסנדריא, זמן התעכבותנו ב[[ארץ הקודש]] תובב"א, הנני חושב במשך כשני שבועות".}} מיד עם הגיעו ל[[ארץ ישראל]] נסע ל[[ירושלים]] ומשם הלך לבקר בקברי צדיקים.

במשך השנים ענה [[הרבי]] פעמים רבות על השאלה למה הוא לא עלה לארץ ישראל, כאשר התשובה העיקרית היא שהוא אינו רוצה לעזוב את ציון חותנו [[אדמו"ר הריי"צ]] ומשום שאינו סיים את תפקידו בארצות הברית.