נר חמישי של חנוכה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 6: שורה 6:
הרבי מביא{{הערה|ב[[שיחה]] בליל נר חמישי של חנוכה ה'תשי"ג}} את המחלוקת בין [[בית שמאי]] ל[[בית הלל]], בעניין סדר הדלקת נרות חנוכה, ושבלילה החמישי מתהפך המצב, ומכאן ואילך יש לבית הלל יותר נרות מלבית שמאי. לכן יש ביום הזה שמחה יתרה.  
הרבי מביא{{הערה|ב[[שיחה]] בליל נר חמישי של חנוכה ה'תשי"ג}} את המחלוקת בין [[בית שמאי]] ל[[בית הלל]], בעניין סדר הדלקת נרות חנוכה, ושבלילה החמישי מתהפך המצב, ומכאן ואילך יש לבית הלל יותר נרות מלבית שמאי. לכן יש ביום הזה שמחה יתרה.  


בשיחה של הרבי{{הערה|באור ל[[כ"ט כסלו]], נר חמישי של חנוכה בשנת [[ה'תש"מ]]}} מובא, שכבר דובר כמה פעמים שנר חמישי של חנוכה נבדל מהימים האחרים של חנוכה, שאז ישנה הוספה מיוחדת בעניינים טובים לגבי שאר ימי חנוכה. כמו כן הרבי מביא שם דוגמא, כמו ש[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר, שאביו, [[הרבי הרש"ב]], היה נותן מעות חנוכה בנר רביעי או בנר חמישי של חנוכה. בין העניינים המיוחדים שבנר החמישי של חנוכה הוא גם שהוא בכ"ט בכסלו, שכ"ט בכסלו הוא ערב ראש [[חודש טבת]].  ובנוסף על המעלה הכללית מכל ערב ראש חודש שכולם נקרים כך, כ'[[יום כיפור]]' קטן, ישנה מעלה מיוחדת בערב ראש חודש זה, שהוא בימי חנוכה, בנר חמישי שאז לא אומרים 'תחנון'. ועל פי שישנם עוד חודשים שבערב שלהם אין אומרים תחנון כמו בערב ראש חודש [[אייר]], כיוון שכל חודש ניסן לא אומרים תחנון וכן גם ערב ראש [[חודש חשוון]] ועוד, ביום זה, יש בו גדר מיוחד שבערב ראש [[חודש טבת]], כיון שאז שלילת אמירת תחנון קשורה עם  ימי ה[[חנוכה]]. אי אמירת תחנון בימי חנוכה קשור במה ששכתוב במגילת תענית שאז אסור להיות שום עניין שהם הפך השמחה, השמחות והיום טוב.
בשיחה של הרבי{{הערה|באור ל[[כ"ט כסלו]], נר חמישי של חנוכה בשנת [[ה'תש"מ]]}} מובא, שנר חמישי של חנוכה נבדל מהימים האחרים של חנוכה, שאז ישנה הוספה מיוחדת בעניינים טובים לגבי שאר ימי חנוכה.
 
הרבי מביא שם דוגמא, כמו ש[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר, שאביו, [[הרבי הרש"ב]], היה נותן מעות חנוכה בנר רביעי או בנר חמישי של חנוכה.
 
וכן בין העניינים המיוחדים שבנר החמישי של חנוכה הוא גם שהוא בכ"ט בכסלו, שכ"ט בכסלו הוא ערב ראש [[חודש טבת]].  ובנוסף על המעלה הכללית מכל ערב ראש חודש שכולם נקרים כך, כ'[[יום כיפור]]' קטן, ישנה מעלה מיוחדת בערב ראש חודש זה, שהוא בימי חנוכה, בנר חמישי שאז לא אומרים 'תחנון'.
 
הרבי מוסיף ומבאר שעל פי שישנם עוד חודשים שבערב שלהם אין אומרים תחנון כמו בערב ראש חודש [[אייר]], כיוון שכל חודש ניסן לא אומרים תחנון וכן גם ערב ראש [[חודש חשוון]] ועוד. מכל מקום, ביום הזה יש בו גדר מיוחד שבערב ראש [[חודש טבת]], כיון שאז שלילת אמירת תחנון קשורה עם  ימי ה[[חנוכה]]. אי אמירת תחנון בימי חנוכה קשור במה שכתוב במגילת תענית שאז אסור להיות שום עניין שהם הפך השמחה, השמחות והיום טוב.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
820

עריכות

תפריט ניווט