37,397
עריכות
רבי אברהם בן דוד מפושקירה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←חיבוריו
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
*'''[[השגות הראב"ד]]''' - חיבורו המפורסם ביותר - השגות על ספר [[משנה תורה]] של [[הרמב"ם]]. כחלק מהתנגדותו של הראב"ד לחיבור הוא כתב השגות, לעיתים קרובות בסגנון חריף, על פסיקותיו של הרמב"ם. אף שהעריך את עבודתו של הרמב"ם{{הערה|ראה השגתו בהלכות כלאים הלכה ו.}}, הגיה עליו בלשון חריפה ובתקיפות, ואינו מתנסח כספר "הגהות" רגיל בשולי המקור. | *'''[[השגות הראב"ד]]''' - חיבורו המפורסם ביותר - השגות על ספר [[משנה תורה]] של [[הרמב"ם]]. כחלק מהתנגדותו של הראב"ד לחיבור הוא כתב השגות, לעיתים קרובות בסגנון חריף, על פסיקותיו של הרמב"ם. אף שהעריך את עבודתו של הרמב"ם{{הערה|ראה השגתו בהלכות כלאים הלכה ו.}}, הגיה עליו בלשון חריפה ובתקיפות, ואינו מתנסח כספר "הגהות" רגיל בשולי המקור. | ||
:לדעת [[שלשלת הקבלה]], הלשונות החריפים נגד הרמב"ם נועדו כדי לזלזל בו{{הערה|שלשלת הקבלה, דבריו הובאו בספר יד מלאכי כללי הרמב"ם הראב"ד והסמ"ג.}}. רבים חולקים על הנחה זו, ולדבריהם ישנם סיבות אחרות לביטויים אלו. לדעת ה[[רמ"ע מפאנו]], הראב"ד התכוון בסגנונו כדי שלא ימשכו אחר ספרו [[מורה הנבוכים]]{{הערה|שו"ת הרמ"ע מפאנו סימן קח.}}, השערה זו נדחתה שהרי הראב"ד לא ראה את מורה הנבוכים שנכתב בערבית{{ | :לדעת [[שלשלת הקבלה]], הלשונות החריפים נגד הרמב"ם נועדו כדי לזלזל בו{{הערה|שלשלת הקבלה, דבריו הובאו בספר יד מלאכי כללי הרמב"ם הראב"ד והסמ"ג.}}. רבים חולקים על הנחה זו, ולדבריהם ישנם סיבות אחרות לביטויים אלו. לדעת ה[[רמ"ע מפאנו]], הראב"ד התכוון בסגנונו כדי שלא ימשכו אחר ספרו [[מורה הנבוכים]]{{הערה|שו"ת הרמ"ע מפאנו סימן קח.}}, השערה זו נדחתה שהרי הראב"ד לא ראה את מורה הנבוכים שנכתב בערבית{{הערה|הספר יצא בשנת ד'תתקנ"א והוא נפטר בשנת ד'תתקנ"ט כ-8 שנים לאחר מכן}}. רבי משה חאגיז משער שמטרת הראב"ד בלשונותיו החריפים לצנן את ההתלהבות מספר משנה תורה כך שיוכלו הדורות הבאים לחלוק עליו{{הערה|ספר משנת חכמים אות פו, פח.}}. | ||
:לדעת הכנסת הגדולה, במקום שהראב"ד אינו משיג, נחשב שמסכים עם דעת הרמב"ם{{הערה|כללי הפוסקים אות לה}}. אולם יש שחלקו על קביעה זו{{הערה|ראה מחלוקת זו בהרחבה בספר 'שדה חמד' חלק ט כללי הראב"ד אות ו עמוד א'תתיג.}}, וכראיה לכך מביאים מקרים שבהם בחיבוריו השונים דעתו שונה מהרמב"ם ובהשגות לא השיג על פרטים אלו. | :לדעת הכנסת הגדולה, במקום שהראב"ד אינו משיג, נחשב שמסכים עם דעת הרמב"ם{{הערה|כללי הפוסקים אות לה}}. אולם יש שחלקו על קביעה זו{{הערה|ראה מחלוקת זו בהרחבה בספר 'שדה חמד' חלק ט כללי הראב"ד אות ו עמוד א'תתיג.}}, וכראיה לכך מביאים מקרים שבהם בחיבוריו השונים דעתו שונה מהרמב"ם ובהשגות לא השיג על פרטים אלו. | ||
*'''השגות על [[הרי"ף]]''' - אף על פי שהראב"ד ראה ברי"ף את רבו הגדול, ובכל מקום הוא קורא לו "הרב", בכל זאת ישנם מקומות מעטים בהם חלק על הרי"ף. בהשגות אלו הראב"ד משתמש בלשון עדינה שלא כהרגלו, מפאת הכבוד הרב שרחש לרי"ף. [[הרמב"ן]] כתב ספר תשובות להשגות אלו בשם "ספר הזכות". | *'''השגות על [[הרי"ף]]''' - אף על פי שהראב"ד ראה ברי"ף את רבו הגדול, ובכל מקום הוא קורא לו "הרב", בכל זאת ישנם מקומות מעטים בהם חלק על הרי"ף. בהשגות אלו הראב"ד משתמש בלשון עדינה שלא כהרגלו, מפאת הכבוד הרב שרחש לרי"ף. [[הרמב"ן]] כתב ספר תשובות להשגות אלו בשם "ספר הזכות". | ||