31,671
עריכות
מפת התניא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הוספת ערך
(הפניה לדף תבנית:עץ תניא/ליקוטי אמרים כללי) |
(הוספת ערך) תגית: הסרת הפניה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | |||
'''מפת התניא''' הינו פרוספקט המסכם בצורה ויזואלית את הרעיונות המרכזיים שבספר התניא, מתוך מטרה להקל על הבנת מהלך העניינים המבוארים בו. | |||
==היסטוריה== | |||
מאז שיצא לאור [[ספר התניא]], הוא הופץ ברחבי העולם באלפי מהדורות ובמליוני עותקים, ושלושים שנה בלבד לאחר שיצא לאור בפעם הראשונה, החלו אישים שונים לעסוק בביאור דברי [[אדמו"ר הזקן]] בספר, מתוך מטרה להקל על הלומד להבין את הרעיונות העמוקים. | |||
בשל התוכן הרב של הספר, נוצר מצב בו גם אצל המעיינים והמעמיקים בספר ויודעים אותו על בוריו, ישנה חוסר בהירות בנוגע למבנה הכללי של הספר וסדר הענינים המתבארים בו. | |||
בשנת [[תשס"ה]] יצאה לאור לראשונה 'מפת התניא' באנגלית, בעריכתו של הרב שת טאוב, משלוחי הרבי בעיר מילוואקי שבויסקונסין, ארצות הברית. | |||
שנה לאחר מכן, בשנת [[תשס"ו]] תורגם הלוח ללשון הקודש על ידי הרב [[דוד אולידורט]] ויצא לאור על ידי הוצאת הספרים [[קה"ת]], ולקראת יריד החסידות 'צמאה' בשנת [[תשפ"א]] עבר הלוח עריכה מחודשת על ידי הרב [[מנחם ברוד]] והופץ במאות אלפי עותקים ברחבי ארץ הקודש כאשר צורף לערכות 'צמאהל'ה' שחולקו לקראת אירועי י"ט כסלו, ולבטאון שהופץ בריכוזים החרדיים. | |||
הלוח במהדורתו המחודשת נוסח בשפה קלילה יותר הפונה לציבור הרחב, ובמקומות רבים אף בוצע שינוי משמעותי בתוכן הכותרות, אך החלוקה והמבנה נותרו כפי שהיה בלוח המקורי. | |||
בלוח זה מוצגים פרקי התניא כהמשך רציף אחד, ומחולקים בצורה ויזואלית לקבוצות פרקים בעלי תוכן משותף זהה, כשכל קבוצת פרקים מתבססת על המבואר בפרקים שלפניה. | |||
הייחודיות והשוני במפה זו על פני פרוייקטים וקיצורים אחרים הוא ב-3 נקודות עיקריות: | |||
*החלוקה הפנימית של קבוצות הפרקים - לאיזה קבוצת פרקים משתייך כל פרק. | |||
*הכותרת שניתנת לכל פרק - מה הנקודה העיקרית המתבארת בו, וכיצד זה קשור למבנה הכללי של התניא. | |||
*הצורה הויזואלית שונה מפרוייקטים אחרים דוגמת [[תבנית:עץ תניא/ליקוטי אמרים כללי|עץ התניא]], בו מוצג מבנה התניא בצורה מדורגת כנושאים המשתלשלים ונמשכים זה מזה. | |||
==מבנה התניא על פי הלוח== | |||
===מהותו הרוחנית של יהודי (א-ח)=== | |||
הגדרת מהותו הרוחנית של כל יהודי, שבתוכו שוכנות שתי הנפשות, הכוחות שלהן ודרכי ביטויין. | |||
*'''א - שתי נפשות''' | |||
*'''ב - הנפש האלוקית''' | |||
*'''ג - עשרה כוחות''' | |||
*'''ד - שלושה לבושים''' | |||
*'''ה - התורה: התאחדות עם הקב"ה''' | |||
*'''ו - מבנה הנפש הבהמית''' | |||
*'''ז - קליפת נוגה''' | |||
*'''ח - שלוש קליפות הטמאות''' | |||
===מלחמת הנפשות (ט-יז)=== | |||
המלחמה המתמדת הנטושה בין 2 הנפשות עליהם נסובו קבוצת הפרקים הקודמת, ותוצאות המלחמה: האם האדם הוא במדריגת צדיק, בינוני או רשע. | |||
*'''ט - עיר קטנה''' | |||
*'''י - שתי מדרגות בצדיק''' | |||
*'''יא - שתי מדרגות ברשע''' | |||
*'''יב - הבינוני''' | |||
*'''יג - 'כרשע'''' | |||
*'''יד - כל אחד יכול להיות בינוני''' | |||
*'''טו - שתי מדרגות בבינוני''' | |||
*'''טז - הכרה המעניקה שליטה''' | |||
*'''יז - בכוחנו לשלוח על המוח''' | |||
===גילוי האהבה המסותרת (יח-כה)=== | |||
האהבה הטבעית לקב"ה שהורישו האבות לכל יהודי ויהודי, והדרך כיצד לעורר ולגלות אותה באמצעות ההתבוננות באחדות השם ופעולת החטא שמפריד את היהודי מהקב"ה, ובאמצעות כך להתגבר על היצר. | |||
*'''יח - אהבה מוסתרת וכח מסירת הנפש''' | |||
*'''יט - הפחד מלהיות נפרד מהקב"ה''' | |||
*'''כ - אחדות השם''' | |||
*'''כא - אין הסתר לגבי ה'''' | |||
*'''כב - ישות ועבודה זרה''' | |||
*'''כג - אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד''' | |||
*'''כד - חטא ופירוד מהקב"ה''' | |||
*'''כה - גילוי הכוחות הפנימיים''' | |||
===התגברות על רגשות שליליים והשגה השמחחה (כו-לד)=== | |||
מעלת הזריזות ב'מאבק' עם היצר, וההכרח הגמור להתגבר על הרגשות השליליית עמו עצבות וטמטום הלב המפריעים עלבודת השם והדרך לעורר שמחת אמיתית מתוך הכרה שהנפש היא עיקר האדם והזכות הנפלאה שיש ליהודי להשכין את השכינה בעולם. | |||
*'''כו - דחיית העצבות''' | |||
*'''כז - לא לדאוג מהרהורי עבירה''' | |||
*'''כח - להתעלם ולהתחזק''' | |||
*'''כט - טמטום הלב''' | |||
*'''ל - ענווה ושפלות''' | |||
*'''לא - בין מרירות לעצבות''' | |||
*(לב - מאמר המוסגר: דרך ישרה לאהבת ישראל) | |||
*'''לג - השמחה בתחלית האלוקית''' | |||
*'''לד - שמחת הנפש ובכי הגוף''' | |||
===תכלית בריאת האדם (לה-לז)=== | |||
נוסף על השמחה שמביא לאדם ההתבוננות בתכלית בריאת נשמתו ושליחות בעולם (כפי שהתבאר בסוף קבוצת הפרקים הקודמת), מתווסף לו הכרה בתכלית כוונת הבריאה, לעשות לקב"ה דירה בתחתונים דווקא. | |||
*'''לה - מעלת המעשה''' | |||
*'''לו - דירה בתחתונים''' | |||
*'''לז - עבודה עכשיו, גילוי לעתיד''' | |||
===חשיבות הכוונה בלימוד התורה ובתפילה (לח-מ)=== | |||
לאחר שהובהר בקבוצת הפרקים הקודמים מעלת המעשה, מדגיש אדמו"ר הזקן את הצד השני, הצורך והחשיבות של הכוונה והרגש בעת קיום המצוות. | |||
*'''לח - מעשה וכוונה: גוף ונשמה''' | |||
*'''לט - מדריגות בכוונה''' | |||
*'''מ - כנפי המצוות: אהבה ויראה''' | |||
===מהותו הרוחנית של יהודי (מא-נ)=== | |||
האהבה והיראה כצורך חיוני לעצם קיום המצוות, ומדריגות שונות בהם כיסודות בעבודת ה', | |||
והדרך להשיג אותן. | |||
*'''מא - יראת ה' ואהבתו''' | |||
*'''מב - יראה בירושה ממשה רבינו''' | |||
*'''מג - שתי מדריגות באהבה וביראה''' | |||
*'''מד - עוד מדריגות באהבה''' | |||
*'''מה - רחמים על הנשמה''' | |||
*'''מו - כמים הפנים לפנים''' | |||
*'''מז - יציאת מצרים בכל יום''' | |||
*'''מח - מהאין סוף אל המוגבל''' | |||
*'''מט - גם האדם נדרש לצמצם''' | |||
*'''נ - אהבה כזהב: צימאון לדביקות''' | |||
===גילוי השראת השכינה בעולם (נא-נג)=== | |||
לאחר שהתבאר בפרק האחרון בקבוצה הקודמת על הצמאון לגילוי השכינה בעולם, מבאר את | |||
משמעות השראת השכינה על ידי עבודת האדם, בעזרת המשל{{הערה|שהובא כבר בפרק לה.}} שה'שלהבת' של השראת השכינה נתפסת ב'פתילה' של הגוף על ידי ה'שמן' שהוא התורה | |||
והמצוות. | |||
*'''נא - השכינה בקודש הקודשים''' | |||
*'''נב - גילוי שכינה בתורה ומצוות''' | |||
*'''נג - שמן למאור''' | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fc7ea830d555_1606937219.pdf מפת התניא מהדורת תשפ"א]''', בתוך מגזין מבית 'מעיינותיך' לקראת אירועי 'צמאה' {{PDF}}{{COL}} | |||
*'''[http://shturem.net/uploadfile/pdf/Tanya_Poster.pdf מפת התניא מהדורת תשס"ו]''' בעברית ובאנגלית {{PDF}}{{שטורעם}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:תניא]] | |||