11,689
עריכות
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
==שנת המאסר והשחרור== | ==שנת המאסר והשחרור== | ||
במשך שנים לא היה ידוע באופן ברור מועד שנת השחרור. בספרי התיעוד השונים היו קיימות סתירות, כך בספר "[[בד קודש]]" נכתב: "אשר תודה לא-ל יצא בשלום ברוב כבוד ופאר ביום א' וישלח יו"ד כסלו שנת תקפ"ז". לעומת זאת בספר [[בית רבי]] נכתב כי האירוע כולו התרחש בשנת תקפ"ו{{מקור}}. ה[[אדמו"ר הריי"צ]] בשיחותיו ציין לדעות השונות, אולם מציין שבכל אופן את חג הגאולה החלו לחגוג רק בשנת תקפ"ח לאחר | במשך שנים לא היה ידוע באופן ברור מועד שנת השחרור. בספרי התיעוד השונים היו קיימות סתירות, כך בספר "[[בד קודש]]" נכתב: "אשר תודה לא-ל יצא בשלום ברוב כבוד ופאר ביום א' וישלח יו"ד כסלו שנת תקפ"ז". לעומת זאת בספר [[בית רבי]] נכתב כי האירוע כולו התרחש בשנת [[תקפ"ו]]{{מקור}}. ה[[אדמו"ר הריי"צ]] בשיחותיו ציין לדעות השונות, אולם מציין שבכל אופן את חג הגאולה החלו לחגוג רק בשנת [[תקפ"ח]] לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] של אדמו"ר האמצעי{{הערה|"וועגן דעם יום טוב יו"ד כסלו זיינען פאראן חילוקי דעות אין וועלכן יאר דאס איז געווען. אין "בית רבי" שטייט, אז דאס איז געווען אין יאהר תקפ"ו, און יש אומרים אז דער יום טוב האט זיך אנגעהויבן ערשט נאך דער הסתלקות, און אן אנדער דיעה איז דא אז די התחלת המסירה איז געווען אין יאהר תקפ"ו און ס'האט זיך פארצויגן ביז תקפ"ז און דער יום טוב האט זיך אנגעהובן אין יאהר תקפ"ח". [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] תש"א עמ' 50}}. | ||
בשנת [[תשנ"ח]] פרסם הרב [[שלום דובער לוין]] את תיק החקירה של אדמו"ר האמצעי{{הערה|התיק פורסם בספר "מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי", [[שלום דובער לוין]], [[תשנ"ח]].}}, ממנו עולה שבגאולת הרבי היו שלושה שלבים כלליים כשתחילתה בקיץ תקפ"ה, מאסרו היה בתחילת תקפ"ו ושוב שוחרר בי' כסלו באותה השנה, עם זאת חקירתו וחקירת החסידים נמשכה במשך השנה לאחריה עד | בשנת [[תשנ"ח]] פרסם הרב [[שלום דובער לוין]] את תיק החקירה של אדמו"ר האמצעי{{הערה|התיק פורסם בספר "מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי", [[שלום דובער לוין]], [[תשנ"ח]].}}, ממנו עולה שבגאולת הרבי היו שלושה שלבים כלליים כשתחילתה בקיץ [[תקפ"ה]], מאסרו היה בתחילת תקפ"ו ושוב שוחרר בי' כסלו באותה השנה, עם זאת חקירתו וחקירת החסידים נמשכה במשך השנה לאחריה עד י"א כסלו תקפ"ז כשהפסק דין הסופי התקבל בכלל אחרי ההסתלקות ב[[כ"א כסלו]] [[תקפ"ח]]. | ||
==השתלשלות האירוע== | ==השתלשלות האירוע== | ||
===ההלשנה=== | ===ההלשנה=== | ||
בשלהי קיץ תקפ"ה מסר יהודי בשם שמחה קיסין שלוש הלשנות על רבינו. מטרתו הייתה חיסול תנועת החסידות, באמצעות הטיעון כי המניע של התנועה הוא תאוות הממון. בכתב ההלשנה הוא מתאר את החסידות ככת המנסה לשבות את לב הצעירים על יד סיפורים ומעשיות, ובמטרה להגדיל את הונם. את הטענה הסמיך שמחה על מכתב של אדמו"ר האמצעי בה הוא מתייחס למגביות כספים שונות, בעיקר למגבית שנעשתה להחזקה ושיקום של בית הרב אחרי חורבן ושריפת בית אדמו"ר הזקן ב[[מלחמת נפוליון]]. בכתב ההלשנה נטען כי האדמו"ר במגבית גבה סכום גדול פי ארבע יותר מהסכום אותה חילק למשפחה שהיה בסך של | בשלהי קיץ תקפ"ה מסר יהודי בשם שמחה קיסין שלוש הלשנות על רבינו. מטרתו הייתה חיסול תנועת החסידות, באמצעות הטיעון כי המניע של התנועה הוא תאוות הממון. בכתב ההלשנה הוא מתאר את החסידות ככת המנסה לשבות את לב הצעירים על יד סיפורים ומעשיות, ובמטרה להגדיל את הונם. את הטענה הסמיך שמחה על מכתב של אדמו"ר האמצעי בה הוא מתייחס למגביות כספים שונות, בעיקר למגבית שנעשתה להחזקה ושיקום של בית הרב אחרי חורבן ושריפת בית אדמו"ר הזקן ב[[מלחמת נפוליון]]. בכתב ההלשנה נטען כי האדמו"ר במגבית גבה סכום גדול פי ארבע יותר מהסכום אותה חילק למשפחה שהיה בסך של כ-35000 רובל, כשאת כשהנותר לקח לעצמו. | ||
האשמה והחשד העיקרי היה בעבירה על "חוקת היהודים" שנחקקה בשנת [[תקס"ה]], כי אין לרב יהודי להעשיר את עצמו על חשבון הקהילה. | האשמה והחשד העיקרי היה בעבירה על "חוקת היהודים" שנחקקה בשנת [[תקס"ה]], כי אין לרב יהודי להעשיר את עצמו על חשבון הקהילה. | ||
שורה 44: | שורה 44: | ||
המלשין מויטבסק היה מעשירי העיר, ולאחר פרשת ההלשנה ירד מנכסיו והפך לעני מרוד. בנוסף לכך נפל לשיכרות. הוא היה מחטט בפחי האשפה לחפש אוכל. בי' [[כסלו]], כשהחסידים היו חוגגים ושותים "[[לחיים]]" לרגל שמחת גאולתו של אדמו"ר האמצעי, הוא היה מגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] ואומר: "הרי אני הבאתי לכם את השמחה הזו - אז בבקשה תנו לי את שכרי!" והחסידים היו משקים אותו ביי"ש עד שהיה נופל ונרדם{{הערה|'[[בית רבי]]' חלק ב' עמ' יא}}. | המלשין מויטבסק היה מעשירי העיר, ולאחר פרשת ההלשנה ירד מנכסיו והפך לעני מרוד. בנוסף לכך נפל לשיכרות. הוא היה מחטט בפחי האשפה לחפש אוכל. בי' [[כסלו]], כשהחסידים היו חוגגים ושותים "[[לחיים]]" לרגל שמחת גאולתו של אדמו"ר האמצעי, הוא היה מגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] ואומר: "הרי אני הבאתי לכם את השמחה הזו - אז בבקשה תנו לי את שכרי!" והחסידים היו משקים אותו ביי"ש עד שהיה נופל ונרדם{{הערה|'[[בית רבי]]' חלק ב' עמ' יא}}. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* תולדות חב"ד | *'''תולדות חב"ד ברוסיה הצארית''' עמ' קד, השתלשלות המארעות שלב אחרי שלב. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/adham.pdf מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי], שלום דובער לווין, תשנ"ח. {{PDF}} | *[http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/adham.pdf מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי], שלום דובער לווין, תשנ"ח. {{PDF}} |
עריכות