2,913
עריכות
מ (←סיכום) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''דבר מלכות במדבר''' היא השיחה שנאמרה ב[[שבת]] [[פרשת נשא]], ערב חג השבועות וביום השני של [[חג השבועות]] [[תשנ"ב]], והוגהה על ידי [[הרבי]] בשפת ה[[יידיש]]. | '''דבר מלכות במדבר''' היא השיחה שנאמרה ב[[שבת]] [[פרשת נשא]], ערב חג השבועות וביום השני של [[חג השבועות]] [[תשנ"ב]], והוגהה על ידי [[הרבי]] בשפת ה[[יידיש]]. | ||
השיחה מדברת | השיחה מדברת על הבלבול שיכול להיות מריבוי הענינים שיש לפעול בהם, ושכאשר הם נסובים סביב '''נקודה אחת''' של אלוקות, נעשית מנוחה בכל הענינים. | ||
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]]. | |||
=רקע= | |||
באותה התקופה הלך הרב [[עמנואל שוחט]] ל[[תהלוכה]] לשכונת [[בורו פארק]], וכשהגיע שם ל[[בית הכנסת]] החל ללעוג ה[[גבאי]] על שאומרים על הרבי שהוא משיח, והודיע לו שאם לא יגנה [[אמונה]] לפני הקהל - לא יתן לו רשות דיבור בבית כנסת. כמובן שהרב שוחט סירב ונאלץ לעזוב את המקום. | |||
כשחזר ל[[770]], סיפר על כך לרב [[דוד רסקין]] שהעביר את זה ל[[הרב חודקוב|רב חודוקוב]], והרב חודוקב העביר את הסיפור ישירות לרבי. | |||
בשיחה התבטא הרבי בחריפות, נגד אלו שעושים [[ליצנות]] מ[[משיח]] ("חרפו עקבות משיחך"){{הערה|יש לציין, שהרבי תקף את זה שהוא לעג על כך ש"אומרים על '''הרבי הוא משיח'''", ואמר על כך הרבי שהוא "עושה לעג ממשיח".}}. | |||
הרבי המשיך ולימד עליהם זכות, שבאמת אין ה' יכול לבוא אליו בטענות מאחר ונולד כאדם גלותי: {{ציטוטון|ובאמת אין זה באשמתו, מכיון שבני ישראל נמצאים בגלות כבר במשך אלף שנה ויותר, וכבר קרוב לאלפיים שנה - וזוהי הסיבה האמיתית לדיבורים כאלו; איך יכול הקב"ה לבוא אליו בטענה - היתכן שעושה ליצנות ממשיח צדקנו, בשעה שהקב"ה עצמו מחזיקו בגלות משנולד, ונעשה אחר-כך [[בר מצוה]] בגלות, ואחר כך היה ענין ה[[נישואין]] עם ה[[שבע ברכות]] כו' בגלות...}}. | |||
על כך יש איזכור קטן בסיום השיחה המוגת, שהרבי אומר {{ציטוטון|וכל השאלות בפרטי הגאולה ומשיח צדקנו, שזה בא מצד הגלות עצמה, מצד זה שנולדנו בגלות וגדלנו בגלות, במילא '''הרי אנו ”אנשי גלות"''' ר"ל}}. | |||
==סיכום== | ==סיכום== | ||
שורה 13: | שורה 26: | ||
*'''אותיות ט' - י"ג''' לאור ביאור זה, מובנת ההוראה מפרטי קביעות השנה: יום השבת הסמוך ליום מתן תורה - מדגיש את המנוחה, הנקודה האחת, המתגלית על ידי השבת והתורה. ומתן תורה ביום ראשון, התחלת הבריאה - מדגיש שהמנוחה חודרת בכל פרטי העולם. גם פרשת במדבר מדגישה שהמנוחה של התורה חודרת בתוך המדבר, מקום המסמל היפך מנוחה. '''ה[[מעשה]] הוא העיקר:''' יש להוסיף ב[[לימוד התורה]], לימוד [[פנימיות התורה]], אמירת [[פרקי אבות]], לימוד שיעורי ה[[חת"ת]] וה[[רמב"ם (תקנה)|רמב"ם]] ושאר השיעורים הפרטיים; ובמיוחד - '''לחדש [[חידושי תורה]], לכתבם ולפרסמם.''' וזה יביא את המנוחה האמיתית בגילוי משיח צדקנו. | *'''אותיות ט' - י"ג''' לאור ביאור זה, מובנת ההוראה מפרטי קביעות השנה: יום השבת הסמוך ליום מתן תורה - מדגיש את המנוחה, הנקודה האחת, המתגלית על ידי השבת והתורה. ומתן תורה ביום ראשון, התחלת הבריאה - מדגיש שהמנוחה חודרת בכל פרטי העולם. גם פרשת במדבר מדגישה שהמנוחה של התורה חודרת בתוך המדבר, מקום המסמל היפך מנוחה. '''ה[[מעשה]] הוא העיקר:''' יש להוסיף ב[[לימוד התורה]], לימוד [[פנימיות התורה]], אמירת [[פרקי אבות]], לימוד שיעורי ה[[חת"ת]] וה[[רמב"ם (תקנה)|רמב"ם]] ושאר השיעורים הפרטיים; ובמיוחד - '''לחדש [[חידושי תורה]], לכתבם ולפרסמם.''' וזה יביא את המנוחה האמיתית בגילוי משיח צדקנו. | ||
{{שיחות הדבר מלכות}} |
עריכות