125
עריכות
גשם: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←בחוץ לארץ
| שורה 30: | שורה 30: | ||
ובכל זאת אנו נוהגים לשאול את הגשמים בארץ ישראל רק בז' מרחשון. | ובכל זאת אנו נוהגים לשאול את הגשמים בארץ ישראל רק בז' מרחשון. | ||
===בחוץ לארץ=== | ===בחוץ לארץ=== | ||
הגמ'{{תענית, י,א}} אומרת שב"גולה" שואלים גשמים ביום הששים{{הערה|וע"פ דברי הגמ' הללו הסביר הריטב"א שחייבים לומר שהתירוץ השני של הגמ', נדחה. ואכ"מ.}} לתקופה ודברים אלו עדיין דורשים ביאור, על משמעות הגולה הזו: [[רש"י]] שם כותב "לפי שהוא מקום נמוך, ואין צריכין גשמים כל כך". וכן כתבו ראשונים רבים{{הערה|ביאור הא' ב"אשכול", רא"ש, ריטב"א, ר"ן. ועוד}} ,שדברי הגמ' מוסבים על בבל (וכן מקומות הדומים לה), בה נדרשים הגשמים פחות מבארץ ישראל, ובסביבות תקופה זו מתחיל הזמן בו הם צריכים גשמים. לפי תירוץ זה צריך להבין מה יהיה בשאר הגולה, אם הנחנו שבבל שונה מארץ ישראל בגלל סיבה הגיונית (הזמן בו זקוקים לגשם), הרי שנראה לומר שבשאר ארצות חו"ל נלך בכל מקום לפי צורך הגשמים בו. אם צריך גשמים כבר בז' חשון – נבקש את הגשמים כבר בז' | הגמ'{{הערה|תענית, י,א}} אומרת שב"גולה" שואלים גשמים ביום הששים{{הערה|וע"פ דברי הגמ' הללו הסביר הריטב"א שחייבים לומר שהתירוץ השני של הגמ', נדחה. ואכ"מ.}} לתקופה ודברים אלו עדיין דורשים ביאור, על משמעות הגולה הזו: [[רש"י]] שם כותב "לפי שהוא מקום נמוך, ואין צריכין גשמים כל כך". וכן כתבו ראשונים רבים{{הערה|ביאור הא' ב"אשכול", רא"ש, ריטב"א, ר"ן. ועוד}} ,שדברי הגמ' מוסבים על בבל (וכן מקומות הדומים לה), בה נדרשים הגשמים פחות מבארץ ישראל, ובסביבות תקופה זו מתחיל הזמן בו הם צריכים גשמים. לפי תירוץ זה צריך להבין מה יהיה בשאר הגולה, אם הנחנו שבבל שונה מארץ ישראל בגלל סיבה הגיונית (הזמן בו זקוקים לגשם), הרי שנראה לומר שבשאר ארצות חו"ל נלך בכל מקום לפי צורך הגשמים בו. אם צריך גשמים כבר בז' חשון – נבקש את הגשמים כבר בז' | ||
חשון, ואם צריך מאוחר יותר – נתחיל לבקש מאוחר יותר. | חשון, ואם צריך מאוחר יותר – נתחיל לבקש מאוחר יותר. | ||
ואכן, יש מרבותינו שסברו שבמקומותיהם אין להמתין עם שאלת הגשמים עד ששים יום לתקופה. ויתירה מזאת, יש שנהגו כן גם הלכה למעשה: | ואכן, יש מרבותינו שסברו שבמקומותיהם אין להמתין עם שאלת הגשמים עד ששים יום לתקופה. ויתירה מזאת, יש שנהגו כן גם הלכה למעשה: | ||
במהלך תקופת הגאונים היו מקומות בהם נהגו בפועל לבקש על הגשמים כבר מז' חשון כמנהג ארץ ישראל{{הערה|רשימת המקורות למנהג זה הובאה בספר "המועדים בהלכה" לרש"י זוין בפרק "השאלה"}}: ב"סדר רב עמרם" כתוב "בכל מקומות ששותין ומשקין מן מטר כמו בשבעה במרחשון". | במהלך תקופת הגאונים היו מקומות בהם נהגו בפועל לבקש על הגשמים כבר מז' חשון כמנהג ארץ ישראל{{הערה|רשימת המקורות למנהג זה הובאה בספר "המועדים בהלכה" לרש"י זוין בפרק "השאלה"}}: ב"סדר רב עמרם" כתוב "בכל מקומות ששותין ומשקין מן מטר כמו בשבעה במרחשון". | ||