|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{תניא}}'''פרק ב''' של [[ספר התניא]] עוסק לראשונה ב[[נפש האלוקית]] שיש בכל אדם מישראל, תוך הדגשה שמדובר בנפש "[[ממש]]". בפרק זה מבואר כי כל נשמות ישראל נמשכות מן [[חכמה עילאה]] ועל ידי כך קשורות ומאוחדות עם הקב"ה גם בהיותם בעולם הזה הגשמי. | | {{תניא}}'''פרק ב''' של [[ספר התניא]] עוסק לראשונה ב[[נפש האלוקית]] שיש בכל אדם מישראל, תוך הדגשה שמדובר בנפש "[[ממש]]". בפרק זה מבואר כי כל נשמות ישראל נמשכות מן [[חכמה עילאה]] ועל ידי כך קשורות ומאוחדות עם הקב"ה גם בהיותם בעולם הזה הגשמי. |
|
| |
|
| ==הקדמה== | | ==הקדמה לפרק== |
| ב[[תניא - לקוטי אמרים - פרק א|פרק א]] מביא [[אדמו"ר הזקן]] את מה שכתב [[רבי חיים ויטאל]] בשער הקדושה, שלכל איש בישראל, הן [[צדיק]] והן [[רשע]], יש שתי נשמות. ב[[תניא - לקוטי אמרים - פרק א|פרק א]] מבואר על הנפש הראשונה, ה[[נפש הבהמית]], שהיא מצד הקליפה ו[[סטרא אחרא]], והיא המתלבשת בגוף האדם להחיותו, וממנה באות המדות הרעות מ[[ארבע יסודות]] הרעים שבה. בפרק ב' יבואר על הנפש השנית בישראל, ה[[נפש אלוקית]], שהיא [[חלק אלו"ה ממעל ממש]]. | | ב[[תניא - לקוטי אמרים - פרק א|פרק א]] מביא [[אדמו"ר הזקן]] את מה שכתב [[רבי חיים ויטאל]] בשער הקדושה, שלכל איש בישראל, הן [[צדיק]] והן [[רשע]], יש שתי נשמות. ב[[תניא - לקוטי אמרים - פרק א|פרק א]] מבואר על הנפש הראשונה, ה[[נפש הבהמית]], שהיא מצד הקליפה ו[[סטרא אחרא]], והיא המתלבשת בגוף האדם להחיותו, וממנה באות המדות הרעות מ[[ארבע יסודות]] הרעים שבה. בפרק ב' יבואר על הנפש השנית בישראל, ה[[נפש אלוקית]], שהיא [[חלק אלו"ה ממעל ממש]]. |
|
| |
|
| ה[[נפש האלוקית]] נבדלת מן ה[[נפש הבהמית]] בכך שהיא נמשכת מתוכיותו ופנימיותו של הקב"ה, כמו שנאמר "ויפח באפיו נשמת חיים". בפרק יבואר כיצד יתכן שכל נשמות ישראל, ואף הנמוכות שבהם, קשורות בקשר זה עם הקב"ה. | | ה[[נפש האלוקית]] נבדלת מן ה[[נפש הבהמית]] בכך שהיא נמשכת מתוכיותו ופנימיותו של הקב"ה, כמו שנאמר "ויפח באפיו נשמת חיים". בפרק יבואר כיצד יתכן שכל נשמות ישראל, ואף הנמוכות שבהם, קשורות בקשר זה עם הקב"ה. |
|
| |
|
| | ==גוף הפרק== |
| | {{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ב'}} |
|
| |
|
| {{פרק תניא|פרק=ב|טקסט הפרק=
| | ==צילום הפרק== |
| "ונפש השנית בישראל היא חלק אלוה ממעל ממש כמו שנאמר "ויפח באפיו נשמת חיים ואתה נפחת בי וכמו שנאמר ב[[זוהר]] "מאן דנפח מתוכיה נפח" פירוש מתוכיותו ומפנימיותו שתוכיות ופנימיות החיות שבאדם מוציא בנפיחתו בכח:
| |
| | |
| כך על דרך משל [[נשמות ישראל]] עלו במחשבה כדכתיב בני בכורי ישראל בנים אתם לה' אלהיכם פירוש כמו שהבן נמשך ממוח האב כך כביכול נשמת כל איש ישראל נמשכה ממחשבתו וחכמתו יתברך דאיהו [[חכים ולא בחכמה ידיעא]] אלא הוא וחכמתו אחד וכמ"ש הרמב"ם* {{תניא הגהה|1=|*והודו לו חכמי ה[[קבלה]] כמ"ש ב[[פרדס]] מה[[רמ"ק]] וגם לפי קבלת ה[[אר"י]] ז"ל יציבא מילתא בסוד התלבשות אור א"ס ב"ה על ידי צמצומים רבים ב[[כלים]] ד[[חב"ד (ספירות)|חב"ד]] ד[[אצילות]] אך לא למעלה מה[[אצילות]] וכמ"ש במ"א שא"ס ב"ה מרומם ומתנשא רוממות אין קץ למעלה מעלה ממהות ובחי' חב"ד עד שמהות ובחי' חב"ד נחשבת כעשייה גופניית אצלו ית' כמ"ש "[[כולם בחכמה עשית]]":}}שהוא המדע והוא היודע כו' ודבר זה אין ביכולת האדם להבינו על בוריו כו' כדכתיב החקר אלוה תמצא וכתיב כי לא מחשבותי מחשבותיכם וגו' ואף שיש רבבות מיני חלוקי מדרגות בנשמות גבוה על גבוה לאין קץ כמו גודל מעלת נשמות ה[[אבות]] ו[[משה רבינו]] ע"ה על נשמות דורותינו אלה דעקבי משיח' שהם בחי' עקביים ממש לגבי ה[[מוח]] וה[[ראש]] וכן בכל דור ודור יש ראשי אלפי ישראל שנשמותיהם הם בחי' ראש ומוח לגבי נשמות ההמון וע"ה וכן נפשות לגבי נפשות כי כל נפש כלולה מ[[נפש]] [[רוח]] ו[[נשמה]] מכל מקום שרש כל הנפש רוח ונשמה כולם מראש כל המדריגות עד סוף כל דרגין המלובש בגוף עמי הארץ וקל שבקלים נמשך ממוח העליון שהיא [[חכמה עילאה]] כביכול כמשל הבן הנמשך ממוח האב שאפילו צפרני רגליו נתהוו מטפה זו ממש על ידי שהייתה תשעה חדשים בבטן האם וירדה ממדרגה למדרגה להשתנות ולהתהוות ממנה צפרנים ועם כל זה עודנה קשורה ומיוחדת ביחוד נפלא ועצום במהותה ועצמותה הראשון שהיתה טפת מוח האב וגם עכשיו בבן יניקת הצפרנים וחיותם נמשכת מהמוח שבראש כדאיתא בגמ' [נדה שם] לובן שממנו גידים ועצמות וצפרנים [וכמ"ש ב[[ע"ח]] שער החשמל בסוד לבושים של [[אדם הראשון]] ב[[גן עדן]] שהיו צפרנים מבחי' מוח תבונה] וככה ממש כביכול בשרש כל ה[[נר"ן|נפש רוח ונשמה]] של כללות ישראל למעלה בירידתו ממדרגה למדרגה על ידי השתלשלות העולמות [[אבי"ע]] מחכמתו יתברך כדכתיב כולם בחכמה עשית נתהוו ממנו נפש רוח ונשמה של עמי הארץ ופחותי הערך ועם כל זה עודינה קשורות ומיוחדות ביחוד נפלא ועצום במהותן ועצמותן הראשון שהיא המשכת חכמה עילאה כי יניקת וחיו' נפש רוח ונשמה של עמי הארץ הוא מנפש רוח ונשמה של הצדיקים והחכמים ראשי בני ישראל שבדורם:
| |
| | |
| ובזה יובן מאמר רז"ל על פסוק ולדבקה בו שכל הדבק בת"ח מעלה עליו הכתוב כאלו נדבק בשכינה ממש כי על ידי דביקה בתלמידי חכמים קשורות נפש רוח ונשמה של עמי הארץ ומיוחדות במהותן הראשון ושרשם שב[[חכמה עילאה]] שהוא ית' וחכמתו א' והוא המדע כו' [והפושעים ומורדים בתלמידי חכמים יניקת נפש רוח ונשמה שלהם מבחי' אחוריים של נפש רוח ונשמת ת"ח] ומ"ש ב[[זהר]] וב[[זהר חדש]] שהעיקר תלוי שיקדש עצמו בשעת תשמיש דווקא משא"כ בני עמי הארץ כו' היינו משום שאין לך [[נפש רוח ונשמה]] שאין לה לבוש מנפש דעצמות אביו ואמו וכל המצות שעושה הכל ע"י אותו הלבוש כו' ואפי' השפע שנותנים לו מן השמים הכל ע"י לבוש זה ואם יקדש את עצמו ימשיך לבוש קדוש לנשמת בנו ואפילו היא נשמה גדולה צריכה לקידוש אביו כו' אבל הנשמה עצמה הנה לפעמים נשמת אדם גבוה לאין קץ בא להיות בנו של אדם נבזה ושפל כו' כמ"ש [[האר"י]] ז"ל כל זה בליקוטי תורה פ' וירא ובטעמי מצות פ' בראשית".
| |
| }}
| |
| | |
| ==צילום דפוס התניא== | |
| [[תמונה:תניא ו2.jpg|right|thumb|250px|עמוד 1]] | | [[תמונה:תניא ו2.jpg|right|thumb|250px|עמוד 1]] |
| [[תמונה:תניא 12.jpg|right|thumb|250px|עמוד 2]] | | [[תמונה:תניא 12.jpg|right|thumb|250px|עמוד 2]] |