27,062
עריכות
כמות ואיכות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "יוסף רוזין" ב־"יוסף רוז'ין"
מ (החלפת טקסט – "( [וש]?)יתכן([^א-ת])" ב־"$1ייתכן$2") |
מ (החלפת טקסט – "יוסף רוזין" ב־"יוסף רוז'ין") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''כמות ואיכות''' הינם מונחים שונים, שבחקירות תלמודיות והלכתיות תיווצר השלכה מעשית - "נפקא מינה" - מההסתכלות מצד ה'כמות' או מצד ה'איכות'. | '''כמות ואיכות''' הינם מונחים שונים, שבחקירות תלמודיות והלכתיות תיווצר השלכה מעשית - "נפקא מינה" - מההסתכלות מצד ה'כמות' או מצד ה'איכות'. | ||
בתורתו של [[הרבי]] מונחים אלו נידונים בהרחבה. חקירה זו נידונה רבות בספרי האחרונים ובעיקר בספרי רבי [[יוסף | בתורתו של [[הרבי]] מונחים אלו נידונים בהרחבה. חקירה זו נידונה רבות בספרי האחרונים ובעיקר בספרי רבי [[יוסף רוז'ין]] (הרוגוצ'ובער). בתורת הרבי ניתנה לחקירה זו משמעות מיוחדת כאשר הרבי תלה בחקירה זו מחלוקות רבות בין תנאים ובין אמוראים. | ||
==מחלוקת רבן גמליאל וחכמים== | ==מחלוקת רבן גמליאל וחכמים== | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
==רבי יוחנן וריש לקיש== | ==רבי יוחנן וריש לקיש== | ||
הרבי מביא בשם [[יוסף | הרבי מביא בשם [[יוסף רוז'ין|הרוגוצ'ובער]] כי זו היא גם מחלוקת [[רבי יוחנן]] ו[[ריש לקיש]] ב[[מסכת יומא]] (עד.) האם חצי שיעור אסור מן התורה. לפי רבי יוחנן האיסור הוא תמיד על הכמות, וממילא גם חצי מהשיעור אסור שכן יש בו חצי מהכמות האסורה "כיון דחזי לאיצטרופי". לעומת זאת ריש לקיש סבור שדווקא באיכות המיוחדת הנולדת על ידי הצירוף של השיעור המסויים התורה אסרה את הדבר ; דווקא על ידי השביעה והאכילה, שהיא האיכות שבהמאכל, חל האיסור, "אכילה אמר רחמנא וליכא", וממילא לא שייך לאסור חצי שיעור כאשר אין בו כלל את האיכות שקיימת בשיעור השלם. | ||
בכך תולה הרבי גם את מחלוקתם של רבי יוחנן וריש לקיש בסוף [[מסכת נדה]] בדין [[זבה]]: מם התורה, רק זבה שראתה זיבה במשך שלושה ימים רצופים, במשך אחד עשר ימי הזיבה (שמתחילים לאחר שבעת ימי הנדה), נחשבת ל'''זבה גדולה''', ואילו זבה שראתה במשך יום או יומים בלבד, נחשבת ל'''זבה קטנה'''. נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש מה דינה של זבה שראתה זיבה ביום העשירי לזיבתה, האם דינה כזבה קטנה שדינה "שומרת יום כנגד יום" וחלים עליה דיני טומאה, או שמא מכיוון שימי הנידה לא "חזי לאיצטרופי" עם ימים אחרים, אינה נחשבת לנדה; שהרי ייתכן לומר שכל איסור הזיבה הקטנה נלקח מהאפשרות של הזבה לההפך לזבה גדולה, אך במקרה שאין אפשרות שהיא תהפך לנדה גדולה - אין לה דיני זבה. רבי יוחנן סבור שגם ביום העשירי, זבה שראתה זיבה נחשבת ל"זבה", ואילו ריש לקיש סבור שכשם שביום האחרון, האחד עשר, אין היא נהפכת לנדה, כך גם ביום העשירי. | בכך תולה הרבי גם את מחלוקתם של רבי יוחנן וריש לקיש בסוף [[מסכת נדה]] בדין [[זבה]]: מם התורה, רק זבה שראתה זיבה במשך שלושה ימים רצופים, במשך אחד עשר ימי הזיבה (שמתחילים לאחר שבעת ימי הנדה), נחשבת ל'''זבה גדולה''', ואילו זבה שראתה במשך יום או יומים בלבד, נחשבת ל'''זבה קטנה'''. נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש מה דינה של זבה שראתה זיבה ביום העשירי לזיבתה, האם דינה כזבה קטנה שדינה "שומרת יום כנגד יום" וחלים עליה דיני טומאה, או שמא מכיוון שימי הנידה לא "חזי לאיצטרופי" עם ימים אחרים, אינה נחשבת לנדה; שהרי ייתכן לומר שכל איסור הזיבה הקטנה נלקח מהאפשרות של הזבה לההפך לזבה גדולה, אך במקרה שאין אפשרות שהיא תהפך לנדה גדולה - אין לה דיני זבה. רבי יוחנן סבור שגם ביום העשירי, זבה שראתה זיבה נחשבת ל"זבה", ואילו ריש לקיש סבור שכשם שביום האחרון, האחד עשר, אין היא נהפכת לנדה, כך גם ביום העשירי. | ||