2,365
עריכות
מ (החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים") |
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''יום ירושלים''' הוא יום ציון סמלי ב[[כ"ח אייר]] בו חלק מתושבי ארץ ישראל מציינים את איחוד העיר [[ירושלים]] תחת ריבונות ישראלית ביום זה בשנת [[תשכ"ז]], עם | '''יום ירושלים''' הוא יום ציון סמלי ב[[כ"ח אייר]] בו חלק מתושבי ארץ ישראל מציינים את איחוד העיר [[ירושלים]] תחת ריבונות ישראלית ביום זה בשנת [[תשכ"ז]], עם סיום [[מלחמת ששת הימים]]. | ||
ביום זה יש העורכים טקסים חגיגיים שונים וטקסי זיכרון ממלכתיים לחללים שנפלו בירושלים במלחמה על שחרורה, ועל פי קריאת [[הרבנות הראשית לישראל]] ב[[ח' בטבת]] [[תשכ"ח]], בחוגי [[הציונות הדתית]] נחגג היום באמירת [[הלל]] שלם בברכה, קריאת שירת הים ופרק ק"ז בתהלים, וכן עורכים סעודה מיוחדת ונמנעים ממנהגי אבלות. | ביום זה יש העורכים טקסים חגיגיים שונים וטקסי זיכרון ממלכתיים לחללים שנפלו בירושלים במלחמה על שחרורה, ועל פי קריאת [[הרבנות הראשית לישראל]] ב[[ח' בטבת]] [[תשכ"ח]], בחוגי [[הציונות הדתית]] נחגג היום באמירת [[הלל]] שלם בברכה, קריאת שירת הים ופרק ק"ז בתהלים, וכן עורכים סעודה מיוחדת ונמנעים ממנהגי אבלות. | ||
הרבי הביע התנגדות לציון יום זה כיום חג. | [[הרבי]] הביע התנגדות לציון יום זה כיום חג. | ||
==התייחסות הרבי== | ==התייחסות הרבי== | ||
שורה 16: | שורה 16: | ||
===האחדות שנפעלה ביום זה=== | ===האחדות שנפעלה ביום זה=== | ||
לצד ההתייחסות המסייגת של הרבי מקביעת היום לחג, התייחס הרבי לאחדות שנפעלה בין בני ישראל כתוצאה משחרור הכותל המערבי בכ"ח באייר, בסמיכות ל[[חג השבועות]], וקישר זאת עם העובדה שכפי שבשעת [[מתן תורה]] היתה האחדות בין בני ישראל סביב עניני קדושה ההכנה לקבלת התורה, כך עצם העובדה שכל בני ישראל - גם אלה שנראים רחוקים משמירת התורה והמצוות - התרגשו משחרור הכותל והכריזו שלא יניחו להחזיר אותו בשום אופן, מבטא את האחדות בין בני ישראל סביב קדושת ארץ ישראל, ובכך נעשים ראויים לקבלת התורה{{הערה|התוועדות יום שני של חג השבועות תשכ"ז, תורת מנחם חלק נ' עמוד 52.}}. | לצד ההתייחסות המסייגת של הרבי מקביעת היום לחג, התייחס הרבי לאחדות שנפעלה בין בני ישראל כתוצאה משחרור [[הכותל המערבי]] בכ"ח באייר, בסמיכות ל[[חג השבועות]], וקישר זאת עם העובדה שכפי שבשעת [[מתן תורה]] היתה האחדות בין בני ישראל סביב עניני קדושה ההכנה לקבלת התורה, כך עצם העובדה שכל בני ישראל - גם אלה שנראים רחוקים משמירת התורה והמצוות - התרגשו משחרור הכותל והכריזו שלא יניחו להחזיר אותו בשום אופן, מבטא את האחדות בין בני ישראל סביב קדושת ארץ ישראל, ובכך נעשים ראויים לקבלת התורה{{הערה|התוועדות יום שני של חג השבועות תשכ"ז, תורת מנחם חלק נ' עמוד 52.}}. | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == |
עריכות