שלמה מנחם מענדל חן: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:
בגיל שש כבר ידע את כל ה[[תנ"ך]] בע"פ ואת כל ההביבלוגרפיא של ספריית אביו, הרד"צ. בגיל שמונה עשרה הי' בקיא כבר גם בכל ה[[ש"ס]], [[תלמוד בבלי]] ו[[תלמוד ירושלמי]], ספרי [[הרמב"ם]] ושו"ת חת"ם סופר.
בגיל שש כבר ידע את כל ה[[תנ"ך]] בע"פ ואת כל ההביבלוגרפיא של ספריית אביו, הרד"צ. בגיל שמונה עשרה הי' בקיא כבר גם בכל ה[[ש"ס]], [[תלמוד בבלי]] ו[[תלמוד ירושלמי]], ספרי [[הרמב"ם]] ושו"ת חת"ם סופר.


פרופסור גדול ששה בצ'רניגוב באותם ימים אפיין את זכרונו כ"צלמנות" (זכרון פנומאלי) <ref>עדותו של ר' [[אברהם חן]].</ref>,
פרופסור גדול ששה בצ'רניגוב באותם ימים אפיין את זכרונו כ"צלמנות" (זכרון פנומאלי) <ref>עדותו של ר' [[אברהם חן]].</ref>  


בחודש [[אדר]] [[תרס"ד]] התחתן ר' מענדל עם מרת פסי', בת ר' [[שבתאי ברמן]], [[חסיד]] [[חב"ד]] וסוחר עשיר מ[[בנדרי]] שבבסרביה (כיום ב[[רומניה]]). השדכן, מספרת מסורת המשפחה<ref>עדותו של הבן, דובער חן ע"ה</ref>, הי' [[אדמו"ר הריי"צ]], וכדמי [[שעידוך|שדכנות]] קיבל תרומה גדולה ל[[תומכי תמימים ליובאוויטש]].
בחודש [[אדר]] [[תרס"ד]] התחתן ר' מענדל עם מרת פסי', בת ר' [[שבתאי ברמן]], [[חסיד]] [[חב"ד]] וסוחר עשיר מ[[בנדרי]] שבבסרביה (כיום ב[[רומניה]]). השדכן, מספרת מסורת המשפחה<ref>עדותו של הבן, דובער חן ע"ה</ref>, הי' [[אדמו"ר הריי"צ]], וכדמי [[שעידוך|שדכנות]] קיבל תרומה גדולה ל[[תומכי תמימים ליובאוויטש]].
שורה 19: שורה 19:
ר' מענדל נודע כ[[עובד]] גדול. [[תפילה|תפילתו]] מלאת הכוונה, הדהימה את בני העיר.
ר' מענדל נודע כ[[עובד]] גדול. [[תפילה|תפילתו]] מלאת הכוונה, הדהימה את בני העיר.


בקיץ [[תרס"ט]] חלה ר' מענדל באפצנדיט [דלקת התוספתן]. הוא עבר ניתוח לכריתת התוספתן, ובעקבות הניתוח הסתבך מצבו וקריש דם נתגלה ב[[רגל|רגלו]], בקושי ר הצליח לחזור ל[[נייעז'ין]], ומיד לאחר מכן נאלץ להתעסק בעניייני הכלל.
בקיץ [[תרס"ט]] חלה ר' מענדל באפצנדיט [דלקת התוספתן]. הוא עבר ניתוח לכריתת התוספתן, ובעקבות הניתוח הסתבך מצבו וקריש דם נתגלה ב[[רגל|רגלו]], בקושי רב הצליח לחזור ל[[נייעז'ין]], ומיד לאחר מכן נאלץ להתעסק בעניייני הכלל.


בשנת [[עת"ר]] נסע [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[אסיפת הרבנים]] ב[[פטרבורג]]. כיוון שאדמו"ר הרש"ב היה כבר חלש באותם זמנים, לקח את ר' מענדל כדי לסייע לו. ר'ק מענדל הי' יד ימינו באותה תקופה, הוא סידר את מסמכיו, השתתף בדיונים, הגן עליו ואף נאם בשמו. בפרוטקולי הועידה הוא מוזכר כ"נציגו של הרבי מלובאביץ'" <ref>פקרוטקולי הועידה, בית הספרים הלאומי, [[ירושלים]].</ref>.


בעת [[משפט בייליס]] בשנת [[תער"ב]], שאל הרב מזא"ה, האחראי על קו ההגנה את [[אדמו"ר הרש"ב]], מי יוכלו לסייע לו, הרש"ב מנה את [[רבי לוי יצחק]] ואת ר' מענדל.
במשך השנים בכל עת מצוא נשלח ר' מענדל ע"י [[אדמו"ר הרש"ב]] לענייני הכלל. כאשר בשנת [[תרע"ז]] בני ניעז'ין התלוננו ל[[אדמו"ר הרש"ב]] כי רבם כמעט לא נמצא איתם, וביקשו לשלוח אחר לעסוק בענייני הכלל, ענה להם הרבי כי "הרב דמחנם רב רחומיא וידיד נפשי הרה"ח הרמ"מ יחי' הוא מהמיוחדים המתועדים והראויים להתעסקות כללי, ואין להחליפו באחר" <ref>אגרת מיום ד' [[ניסן]] [[תרע"ז]], [[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב].</ref>.


==מקורות==
==מקורות==
12,624

עריכות

תפריט ניווט