סוכות: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 77 בתים ,  5 באוקטובר 2020
אין תקציר עריכה
שורה 58: שורה 58:
[[אדמו"ר הריי"צ]] הוסיף וגילה שבנוסף אליהם ישנם "אושפיזין חסידיים" - שבעה צדיקים, נשיאי [[תורת החסידות]], הבאים יחד עם האושפיזין שבזוהר, כאשר גם ביניהם ישנו עיקרי בכל אחד משבעת הימים. שבעת הצדיקים הם [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]], [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]], [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]]. הרבי הוסיף וגילה שבחג [[שמיני עצרת]] מגיעים לבקר שני הצדיקים - [[שלמה המלך]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], אלא שאינם "אורחים" אלא "בעלי בתים"{{הערה|שם=שמעצ|התוועדויות תשמ"ח ח"א ע' 309. תשמ"ט ח"א ע' 208.}}.
[[אדמו"ר הריי"צ]] הוסיף וגילה שבנוסף אליהם ישנם "אושפיזין חסידיים" - שבעה צדיקים, נשיאי [[תורת החסידות]], הבאים יחד עם האושפיזין שבזוהר, כאשר גם ביניהם ישנו עיקרי בכל אחד משבעת הימים. שבעת הצדיקים הם [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]], [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]], [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]]. הרבי הוסיף וגילה שבחג [[שמיני עצרת]] מגיעים לבקר שני הצדיקים - [[שלמה המלך]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], אלא שאינם "אורחים" אלא "בעלי בתים"{{הערה|שם=שמעצ|התוועדויות תשמ"ח ח"א ע' 309. תשמ"ט ח"א ע' 208.}}.


==מהות החג בתורת החסידות==
==בתורת החסידות==
===המשכת עניין האחדות===
===המשכת עניין האחדות===
מבואר בתורת החסידות על יסוד הפסוק "בכסה ליום חגנו" שכל העניינים שהיו "בכסה" - בכיסוי והעלם - ב[[ימים הנוראים]], באים בגילוי "ביום חגנו" בחג הסוכות{{הערה|[[סידור עם דא"ח]] רלה, ב. ובכ"מ. [[לקוטי תורה]] ר"ה נד, ריש ע"ד}}. הסכך של הסוכה שהוא בגימטריא מאה, קשור עם המאה קולות של תקיעת ה[[שופר]] של [[ראש השנה]]{{הערה|[[משנת חסידים]] ו[[פרי עץ חיים]] שער הסוכות בסופו. המשך וככה תרל"ז ספצ"ג}}. הסכך קשור גם עם ענן הקטורת של [[יום הכיפורים]]{{הערה|ספר המאמרים עט"ר שער יו"כ לו, סע"א ואילך. אור התורה סוכות ע' א'תשכב ואילך. המשך וככה שם פפ"ד. ד"ה והוא כחתן תרנ"ז פי"א ואילך. ועוד}}.
מבואר בתורת החסידות על יסוד הפסוק "בכסה ליום חגנו" שכל העניינים שהיו "בכסה" - בכיסוי והעלם - ב[[ימים הנוראים]], באים בגילוי "ביום חגנו" בחג הסוכות{{הערה|[[סידור עם דא"ח]] רלה, ב. ובכ"מ. [[לקוטי תורה]] ר"ה נד, ריש ע"ד}}. הסכך של הסוכה שהוא בגימטריא מאה, קשור עם המאה קולות של תקיעת ה[[שופר]] של [[ראש השנה]]{{הערה|[[משנת חסידים]] ו[[פרי עץ חיים]] שער הסוכות בסופו. המשך וככה תרל"ז ספצ"ג}}. הסכך קשור גם עם ענן הקטורת של [[יום הכיפורים]]{{הערה|ספר המאמרים עט"ר שער יו"כ לו, סע"א ואילך. אור התורה סוכות ע' א'תשכב ואילך. המשך וככה שם פפ"ד. ד"ה והוא כחתן תרנ"ז פי"א ואילך. ועוד}}.


בהמשך לגילוי בחינת היחידה ב"[[אחת בשנה]]" ב[[יום הכיפורים]] ממשיכים גילוי זה בגלוי ובפנימיות בחג הסוכות. בחג הסוכות מודגש עניין האחדות במצוותיו העיקריות שהם ישיבה בסוכה ונטילת ארבעת המינים. הסוכה מקיפה את כל מציאות האדם מראשו ועד רגליו, וכן נאמר "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת"{{הערה|סוכה כז, ב. ובדוגמת ענני הכבוד שהקיפו את כל ישראל כולם כאיש אחד}}. בארבעת המינים מודגש עניין האחדות בכל מין ומין בפני עצמו, והן כנאמר במדרש{{הערה|ויקרא רבה פ"ל, יב}} שארבעת המינים שבלולב הם כנגד ארבעה סוגים שבישראל, מהסוג שכנגד אתרוג שיש בו טעם וריח (תורה ומעשים טובים) עד להסוג שכנגד ערבה שאין בה לא טעם ולא ריח, והם נעשים כולם אגודה אחת. הסוכה מגלה את עניין האחדות באופן "[[מקיף]]" ונטילת ארבעת המינים ממשיכה את האחדות (ואת ה"מקיף") באופן "פנימי"{{הערה|מאמר ד"ה ולקחתם לכם תשל"ט}}.
בהמשך לגילוי בחינת היחידה ב"[[אחת בשנה]]" ב[[יום הכיפורים]] ממשיכים גילוי זה בגלוי ובפנימיות בחג הסוכות. בחג הסוכות מודגש עניין האחדות במצוותיו העיקריות שהם ישיבה בסוכה ונטילת ארבעת המינים. הסוכה מקיפה את כל מציאות האדם מראשו ועד רגליו, וכן נאמר "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת"{{הערה|סוכה כז, ב. ובדוגמת ענני הכבוד שהקיפו את כל ישראל כולם כאיש אחד}}. בארבעת המינים מודגש עניין האחדות הן בכל מין ומין בפני עצמו, והן כנאמר במדרש{{הערה|ויקרא רבה פ"ל, יב}} שארבעת המינים שבלולב הם כנגד ארבעה סוגים שבישראל, מהסוג שכנגד אתרוג שיש בו טעם וריח (תורה ומעשים טובים) עד להסוג שכנגד ערבה שאין בה לא טעם ולא ריח, והם נעשים כולם אגודה אחת. הסוכה מגלה את עניין האחדות באופן "[[מקיף]]", ונטילת ארבעת המינים ממשיכה את האחדות (ואת ה"מקיף") באופן "פנימי"{{הערה|ד"ה בסוכות תשבו תשל"ח, תש"מ. ד"ה ולקחתם לכם תשל"ט. ועוד.}}.


===גילוי הנצחון במשפט של ראש השנה===
===גילוי הנצחון במשפט של ראש השנה===
נאמר במדרש{{הערה|ויקרא רבה פרק ל, ב. ילקוט שמעוני אמור (רמז תרנא). תנחומא אמור יח. ועוד}} שישראל ואומות העולם באין לפני הקב"ה בראש השנה ואין אנו יודעים מי ניצח, "אלא במה שישראל יוצאין מלפני הקב"ה ולולביהן ואתרוגיהן בידן אנו יודעים דישראל אינון ניצוחייא". ארבעת המינים משקפים את הניצחון במשפט.
נאמר במדרש{{הערה|ויקרא רבה פרק ל, ב. ילקוט שמעוני אמור (רמז תרנא). תנחומא אמור יח. ועוד.}} שישראל ואומות העולם באין לפני הקב"ה בראש השנה ואין אנו יודעים מי ניצח, "אלא במה שישראל יוצאין מלפני הקב"ה ולולביהן ואתרוגיהן בידן אנו יודעים דישראל אינון ניצוחייא". ארבעת המינים משקפים את הניצחון במשפט.


דבר זה קשור לעניין הנוסף שבחג הסוכות, הקרבת קרבנות החג בבית המקדש, הכוללים שבעים פרים שכנגד שבעים אומות{{הערה|סוכה נה, ב. במדבר רבה פכ"א, כד. פרש"י עה"פ פינחס כט, יח. שם, לה}}, כשבזמננו, עניין זה מתקיים באמצעות אמירת הפסוקים באופן של "ונשלמה פרים שפתנו". שאף אומות העולם מודים שישראל הם המנצחים ומתקיים עניין "הללו את ה' כל גויים .. כי גבר עלינו חסדו", וזו תכלית הכוונה ב[[דירה בתחתונים]]{{הערה|מאמר ד"ה ולקחתם לכם תשל"ט סעיף ג' ואילך}}.
דבר זה קשור לעניין הנוסף שבחג הסוכות, הקרבת קרבנות החג בבית המקדש, הכוללים שבעים פרים שכנגד שבעים אומות{{הערה|סוכה נה, ב. במדבר רבה פכ"א, כד. פרש"י עה"פ פינחס כט, יח. שם, לה}}, כשבזמננו, עניין זה מתקיים באמצעות אמירת הפסוקים באופן של "ונשלמה פרים שפתנו". שאף אומות העולם מודים שישראל הם המנצחים ומתקיים עניין "הללו את ה' כל גויים .. כי גבר עלינו חסדו", וזו תכלית הכוונה ב[[דירה בתחתונים]]{{הערה|מאמר ד"ה ולקחתם לכם תשל"ט סעיף ג' ואילך}}.


הרבי מבאר{{הערה|לקוטי שיחות ח"ב עמ' 417 ואילך}} שהחג נקרא על שם מצוות ישיבה בסוכה דווקא ולא על שם מצוות אחרות, משום שיש מעלה מיוחדת במצוות ישיבה בסוכה, משום ששאר המצוות , עשייתם היא על ידי הגוף, הידיים. אך מצוות ישיבה בסוכה, היא מצווה המקיפה את כל הגוף: האדם מחוייב להיות כל גופו בסוכה וגם כל ענייניו של האדם בחג הסוכות צריכות להיות תחת הסוכה. הרבי מוסיף ומסביר שלאדם ישנה שייכות  לסוכה גם בעת שאינו נמצא בה, כפי שמצינו שהסוכה היא ביתו של האדם, ו"כל אדם שאין לו בית אינו אדם"{{הערה|ראה יבמות סג, א: כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם. ובתוד"ה שאין: קרקע לבנות עליו שידור בו.}}, ומצוות סוכה היא זאת שמשלימה את מציאות האדם ומעלה בשלימותו.
===הסוכה כעיקר החג===
הרבי מבאר{{הערה|לקוטי שיחות ח"ב עמ' 417 ואילך.}} שהחג נקרא על שם מצוות ישיבה בסוכה דווקא ולא על שם מצוות אחרות, משום שיש מעלה מיוחדת במצוות ישיבה בסוכה, משום ששאר המצוות , עשייתם היא על ידי הגוף, הידיים. אך מצוות ישיבה בסוכה, היא מצווה המקיפה את כל הגוף: האדם מחוייב להיות כל גופו בסוכה וגם כל ענייניו של האדם בחג הסוכות צריכות להיות תחת הסוכה. הרבי מוסיף ומסביר שלאדם ישנה שייכות  לסוכה גם בעת שאינו נמצא בה, כפי שמצינו שהסוכה היא ביתו של האדם, ו"כל אדם שאין לו בית אינו אדם"{{הערה|ראה יבמות סג, א: כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם. ובתוד"ה שאין: קרקע לבנות עליו שידור בו.}}, ומצוות סוכה היא זאת שמשלימה את מציאות האדם ומעלה בשלימותו.


== ראו גם ==
== ראו גם ==

תפריט ניווט