יוסף קארו: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 60 בתים ,  30 בספטמבר 2020
אין תקציר עריכה
שורה 55: שורה 55:
[[הרבי]] הזכיר בשיחותיו עשרות פעמים את הבית יוסף:
[[הרבי]] הזכיר בשיחותיו עשרות פעמים את הבית יוסף:


כמה פעמים{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"א עמ' 176 ובהערה 35 באריכות מסופר אודות הב"י, ועוד הרבה שיחות (ש"פ עקב תשי"ג, ש"פ צו תשי"ד, פורים תשט"ו, ש"פ חיי שרה תשכ"ב, ש"פ אחרי תשכ"ב, ועוד...).}} הזכיר הרבי, שהב"י היה צריך לזכות לענין [[מסירות נפש]] ולהשרף על [[קידוש ה']], ולאחר מכן נטלו זכות זו ממנו מפני סיבה כלשהי, ובכל-זאת זכה הב"י במקום זה לכתוב את חיבורו - ה[[שולחן ערוך]], {{ציטוטון|שממנו תצא תורה והוראה לכל ישראל{{הערה|כך הלשון בלקו"ש שם. ופעם אחרת התבטא הרבי: {{ציטוטון|הוסיף ונתעלה בלימוד התורה עד שנעשה "פוסק" של כל ישראל בדורו ולדורותיו אחריו}}.}}}}.
כמה פעמים{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"א עמ' 176 ובהערה 35 באריכות מסופר אודות הבית יוסף, ועוד הרבה שיחות (ש"פ [[עקב]] [[תשי"ג]], ש"פ צו תשי"ד, פורים תשט"ו, ש"פ חיי שרה תשכ"ב, ש"פ אחרי תשכ"ב, ועוד...).}} הזכיר הרבי, שהבית יוסף היה צריך לזכות לענין [[מסירות נפש]] ולהשרף על [[קידוש ה']], ולאחר מכן נטלו זכות זו ממנו מפני סיבה כלשהי, ובכל-זאת זכה הבית יוסף במקום זה לכתוב את חיבורו - ה[[שולחן ערוך]], {{ציטוטון|שממנו תצא תורה והוראה לכל ישראל{{הערה|כך הלשון בלקו"ש שם. ופעם אחרת התבטא הרבי: {{ציטוטון|הוסיף ונתעלה בלימוד התורה עד שנעשה "פוסק" של כל ישראל בדורו ולדורותיו אחריו}}.}}}}.


עוד התבטא [[הרבי]]{{הערה|לקו"ש חלק ל"ט עמ' 347.}} שהשולחן ערוך שחיבר הב"י הוא היסוד ל[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], כשם שהטור הוא היסוד להבית יוסף.
עוד התבטא [[הרבי]]{{הערה|לקו"ש חלק ל"ט עמ' 347.}} שהשולחן ערוך שחיבר הבית יוסף הוא היסוד ל[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], כשם ש[[הטור]] הוא היסוד לה[[בית יוסף]].


הרבי סיפר{{הערה|בסעודת ליל שמיני עצרת תשכ"ז.}} פעם כי: {{ציטוטון|מצינו שכאשר הופיע חיבורו של הבית-יוסף (שהביא את כל המקורות כו'), התרעם אחד מחבריו וטען "שספר זה ממעט הבקיאות", ולכן "גזר על תלמידיו שלא ילמדו כו'", עד שאירע שנעלם ממנו ענין מסויים שלמד בעבר, ולא הי' יכול למוצאו, ובסופו של דבר מצאו ב"בית-יוסף", ואז התיר לתלמידיו לעיין בו, בראותו ש"מן השמים רוצים שספר בית יוסף יתפשט בעולם"}}.
הרבי סיפר{{הערה|בסעודת ליל שמיני עצרת [[תשכ"ז]]}} פעם כי: {{ציטוטון|מצינו שכאשר הופיע חיבורו של הבית-יוסף (שהביא את כל המקורות כו'), התרעם אחד מחבריו וטען "שספר זה ממעט הבקיאות", ולכן "גזר על תלמידיו שלא ילמדו כו'", עד שאירע שנעלם ממנו ענין מסויים שלמד בעבר, ולא היה יכול למוצאו, ובסופו של דבר מצאו ב"בית-יוסף", ואז התיר לתלמידיו לעיין בו, בראותו ש"מן השמים רוצים שספר בית יוסף יתפשט בעולם"}}.


הרבי הזכיר{{הערה|ש"פ עקב כ' מנחם אב תשי"ג.}} גם את בדורו של הבית יוסף היו שלשה גדולי ישראל שהיו ראויים לזכות לחבר את השולחן ערוך, ומתוכם נבחר דווקא הבית יוסף{{הערה|שם הגדולים ל[[החיד"א]] מערך ספרים ערך בית יוסף.}}.
הרבי הזכיר{{הערה|ש"פ עקב כ' מנחם אב תשי"ג.}} גם את בדורו של הבית יוסף היו שלשה גדולי ישראל שהיו ראויים לזכות לחבר את השולחן ערוך, ומתוכם נבחר דווקא הבית יוסף{{הערה|שם הגדולים ל[[החיד"א]] מערך ספרים ערך בית יוסף.}}.
379

עריכות

תפריט ניווט