27,714
עריכות
אברהם צבי סגל לנדא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – ",([א-ת])" ב־", $1"
מ (החלפת טקסט – "([^א-ת])עפ"י" ב־"$1על פי") |
מ (החלפת טקסט – ",([א-ת])" ב־", $1") |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
===בצעירותו=== | ===בצעירותו=== | ||
נולד בעיר צאנז בשנת תרע"ט (1918) לאביו הרב יהודה סג"ל לנדא שהנו מגזע בעל ה"[[נודע ביהודה]]", מקושר לאדמו"רי שלשלת רוזין ,וש"וב בקהילה היהודית שברימונוב גליצי'. | נולד בעיר צאנז בשנת תרע"ט (1918) לאביו הרב יהודה סג"ל לנדא שהנו מגזע בעל ה"[[נודע ביהודה]]", מקושר לאדמו"רי שלשלת רוזין , וש"וב בקהילה היהודית שברימונוב גליצי'. | ||
מכיון שלא היו באותה עת ישיבות מסודרות בגליצי',לכן נסע הבחור אברהם צבי ללמוד תורה בישיבה של נובהרדק בפינסק, אך שם ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת"ש החליט לכתוב אל [[אדמו"ר הריי"צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי"ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו"ר הריי"צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה (חי"ג אגרת ד' תשס"ב). תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח ה[[משפיע]] של ישיבת תו"ת בווילנא, הרב [[יהושע אייזיק ברוך]], לאדמו"ר הריי"צ, שבי"ב תמוז הגיע מר אברהם צבי "על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים". | מכיון שלא היו באותה עת ישיבות מסודרות בגליצי', לכן נסע הבחור אברהם צבי ללמוד תורה בישיבה של נובהרדק בפינסק, אך שם ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת"ש החליט לכתוב אל [[אדמו"ר הריי"צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי"ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו"ר הריי"צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה (חי"ג אגרת ד' תשס"ב). תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח ה[[משפיע]] של ישיבת תו"ת בווילנא, הרב [[יהושע אייזיק ברוך]], לאדמו"ר הריי"צ, שבי"ב תמוז הגיע מר אברהם צבי "על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים". | ||
בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו"ת) יסד הבחור העשע פאלמאן{{הערה|כמו שקראו להרב לנדא אז}}, יחד עם כמה מחביריו{{הערה|ר' [[יוסף וינברג]] ועוד}} את "איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות", אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות. | בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו"ת) יסד הבחור העשע פאלמאן{{הערה|כמו שקראו להרב לנדא אז}}, יחד עם כמה מחביריו{{הערה|ר' [[יוסף וינברג]] ועוד}} את "איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות", אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות. | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאוטנטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]]{{הערה|הידוע בכינוי Uncle Yossi}} פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים. | הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאוטנטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]]{{הערה|הידוע בכינוי Uncle Yossi}} פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים. | ||
באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון "שמועסן מיט קינדער און יוגנט" שי"ל ע"י המרכז לענייני חינוך,והרבה מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, הם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם. | באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון "שמועסן מיט קינדער און יוגנט" שי"ל ע"י המרכז לענייני חינוך, והרבה מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, הם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם. | ||
הרב לנדא גם היה מדייק שישירו ניגונים חסידיים באופן אוטנטי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בימים נוראים בבית הכנסת החב"די שבבורו פארק שם כיהן ידידו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו"ר הריי"צ) כרב הקהילה ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפילת מנחה ביום כיפור{{הערה|היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה}} במניין שבזאל הקטן ב-770. | הרב לנדא גם היה מדייק שישירו ניגונים חסידיים באופן אוטנטי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בימים נוראים בבית הכנסת החב"די שבבורו פארק שם כיהן ידידו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו"ר הריי"צ) כרב הקהילה ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפילת מנחה ביום כיפור{{הערה|היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה}} במניין שבזאל הקטן ב-770. | ||