ועידת פטרבורג תר"ח: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "( [וש]?)יתכן([^א-ת])" ב־"$1ייתכן$2"
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
מ (החלפת טקסט – "( [וש]?)יתכן([^א-ת])" ב־"$1ייתכן$2")
שורה 84: שורה 84:
היות כי לא שאל מאתנו חות דעת בענין טיב העתקת התרגום עצמו, בכל זאת ראינו כי ראוי וצריך לחוות דעת שעיקר ענין התרגום אשכנזי על כל הנ"ל לא די שלא תועיל להמלמד ולא להתלמידים אדרבה יזיק לענין הלמוד ויבלבל את המלמד ותלמידיו, כי במדינתו אשר הילדים שמתחילים בלימוד בבתי הספר אין ידועים שפת אשכזנית נקי' רק שפה המדוברת בבית אביהם וחדר הורתם, ובקריאתם בתרגם בלשון אשכנזית הנקי' לא יבינו דבר בו וגם הגדולים אין מבינים בו.
היות כי לא שאל מאתנו חות דעת בענין טיב העתקת התרגום עצמו, בכל זאת ראינו כי ראוי וצריך לחוות דעת שעיקר ענין התרגום אשכנזי על כל הנ"ל לא די שלא תועיל להמלמד ולא להתלמידים אדרבה יזיק לענין הלמוד ויבלבל את המלמד ותלמידיו, כי במדינתו אשר הילדים שמתחילים בלימוד בבתי הספר אין ידועים שפת אשכזנית נקי' רק שפה המדוברת בבית אביהם וחדר הורתם, ובקריאתם בתרגם בלשון אשכנזית הנקי' לא יבינו דבר בו וגם הגדולים אין מבינים בו.


וזאת לא יאומן להרגיל העם כקטן כגדול לדבר צחות לשון אשכנזית ולבטל לשון המהלכת ומורגלת בפי כל אדם מכמה מאות שנה וזכר לדבר ממ"ש בס' אוצר נחמד המפרש לס' הכוזרי (מ"א ס"ג) וז"ל האם גוי כולו ישנו טעמם ויסירו שפת לשונם בלי צורך כי מלבד פעולה בטלה בהבל כו' וכמ"ש הרב בעל קול יהודה ראי' זאת בשם הרלב"ג עכ"ל. והוא בהרלב"ג בספרו מלחמות ה' (מאמר ו' פט"ו) וז"ל הנה לא יתכן שיסכימו אומה מהאומות יחד לשנות לשונם אחר שלא יתכן שיהי' שום סבה המביאם אל זה והוא מגונה מאד שיסכימו אומה מהאומות יחד בדבר לבטלה עכ"ל, מלבד שזהו עמל גדול מאד ויגיעה רבה שא"א לשאת (ומכש"כ באם יודפס התרגום בכתב ואותיות אשכנזית תהי' הכבדה יתרה לקריאת הילדים) ויקח מהם מועד רב כי הקריאה בכתב אשכנזי וההבנה בלשונה יהי' לצור מכשול ואבן נגף אל הלומדים בהם ועוד לא למדו לשון וכתב אשכנזי היטב, ולא ביד הכל עולה כ"כ במהרה לימוד הלשונות אחרים, ובל"ב לא ידעו ולא יבינו על בוריו פי' התורה והמשנה שילמדו אותם ע"פ התרגום האשכנזי הזה.
וזאת לא יאומן להרגיל העם כקטן כגדול לדבר צחות לשון אשכנזית ולבטל לשון המהלכת ומורגלת בפי כל אדם מכמה מאות שנה וזכר לדבר ממ"ש בס' אוצר נחמד המפרש לס' הכוזרי (מ"א ס"ג) וז"ל האם גוי כולו ישנו טעמם ויסירו שפת לשונם בלי צורך כי מלבד פעולה בטלה בהבל כו' וכמ"ש הרב בעל קול יהודה ראי' זאת בשם הרלב"ג עכ"ל. והוא בהרלב"ג בספרו מלחמות ה' (מאמר ו' פט"ו) וז"ל הנה לא ייתכן שיסכימו אומה מהאומות יחד לשנות לשונם אחר שלא ייתכן שיהי' שום סבה המביאם אל זה והוא מגונה מאד שיסכימו אומה מהאומות יחד בדבר לבטלה עכ"ל, מלבד שזהו עמל גדול מאד ויגיעה רבה שא"א לשאת (ומכש"כ באם יודפס התרגום בכתב ואותיות אשכנזית תהי' הכבדה יתרה לקריאת הילדים) ויקח מהם מועד רב כי הקריאה בכתב אשכנזי וההבנה בלשונה יהי' לצור מכשול ואבן נגף אל הלומדים בהם ועוד לא למדו לשון וכתב אשכנזי היטב, ולא ביד הכל עולה כ"כ במהרה לימוד הלשונות אחרים, ובל"ב לא ידעו ולא יבינו על בוריו פי' התורה והמשנה שילמדו אותם ע"פ התרגום האשכנזי הזה.


וגם אם יבאו לומר שהתרגום הזה תועלתו אל המלמדים שיפרשו להילדים בלשון הנהוג אצלינו ע"פ התרגום אשכנזי אין הדבר נכון כי אחרי שהוסכם ע"פ הקאימיסי' הנ"ל שלא ילמדו פי' התורה עם הילדים כ"א ע"פ פרש"י המוסכם ומקובל לכל ישראל מזמן שבע מאות שנה שכל גדולי החכמים הבאים אחריו הסכימו עליו דוקא וסוגיא דעלמא אזלא כוותי' א"כ מעתה בלתי אפשר שיתנהגו המלמדים ע"פ התרגום אשכנזי שבהרבה מקומות נוטה מפרש"י, אם לא שיאמרו שיסדרו תרגום אחד אשכנזי ע"פ פרש"י וזה דבר שלא כ"כ בקל ומהרה יכול להעשות תרגום חדש שיקובל ויוסכם מפי רוב חכמי הדור.
וגם אם יבאו לומר שהתרגום הזה תועלתו אל המלמדים שיפרשו להילדים בלשון הנהוג אצלינו ע"פ התרגום אשכנזי אין הדבר נכון כי אחרי שהוסכם ע"פ הקאימיסי' הנ"ל שלא ילמדו פי' התורה עם הילדים כ"א ע"פ פרש"י המוסכם ומקובל לכל ישראל מזמן שבע מאות שנה שכל גדולי החכמים הבאים אחריו הסכימו עליו דוקא וסוגיא דעלמא אזלא כוותי' א"כ מעתה בלתי אפשר שיתנהגו המלמדים ע"פ התרגום אשכנזי שבהרבה מקומות נוטה מפרש"י, אם לא שיאמרו שיסדרו תרגום אחד אשכנזי ע"פ פרש"י וזה דבר שלא כ"כ בקל ומהרה יכול להעשות תרגום חדש שיקובל ויוסכם מפי רוב חכמי הדור.

תפריט ניווט