27,062
עריכות
חיים יוסף מוצ'קין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "לעתים" ב־"לעיתים"
מ (החלפת טקסט – " שניה " ב־" שנייה ") |
מ (החלפת טקסט – "לעתים" ב־"לעיתים") |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
ר' '''חיים יוסף מוצ'קין''' כונה בפשטות בפי רבים "יוסקה" נולד בשנת תר"פ, זמן לא רב לאחר פרוץ המהפכה הקומוניסטית. הוא גדל והתחנך בבית אביו ה[[משפיע]] הנודע הרב [[פרץ מוצ'קין]] ב[[עיירה]] סמינאווקיא, הסמוכה להומיל. | ר' '''חיים יוסף מוצ'קין''' כונה בפשטות בפי רבים "יוסקה" נולד בשנת תר"פ, זמן לא רב לאחר פרוץ המהפכה הקומוניסטית. הוא גדל והתחנך בבית אביו ה[[משפיע]] הנודע הרב [[פרץ מוצ'קין]] ב[[עיירה]] סמינאווקיא, הסמוכה להומיל. | ||
במשך שנים ארוכות שהה החסיד ר' יוסף מוצ'קין במחנות עבודה, לאחר שמסר נפשו עבור הזולת. גם בשנים הקשות הללו שמר על חיי תורה ומצוות תוך סיכון עצמי רב. בכל השנים שמר על "גאון יעקב", ומעולם לא נרתע מפני הגויים. כשיהודי אסיר הוכה, ר' יוסף נחלץ חושים להגן עליו, עד שיותר לא העזו להרים יד על יהודי... כשהבחין באסירה יהודיה ללא מעיל בימי החורף הסיביריים, הסיר מיד את מעילו מבלי לחשוב שבכך הוא עצמו נותר חשוף. כאלו היו תכונותיו המובהקות של החסיד ר' יוסף מוצ'קין: אומץ רב, גאון יעקב, לב [[זהב]] ואיש. ר' יוסף היה חסיד בעל מידות טובות. הוא ניחן בטוב לב ובאומץ רב בהם השתמש כדי לסייע ליהודים בשנים הקשות של שלטון הקומוניסטים, | במשך שנים ארוכות שהה החסיד ר' יוסף מוצ'קין במחנות עבודה, לאחר שמסר נפשו עבור הזולת. גם בשנים הקשות הללו שמר על חיי תורה ומצוות תוך סיכון עצמי רב. בכל השנים שמר על "גאון יעקב", ומעולם לא נרתע מפני הגויים. כשיהודי אסיר הוכה, ר' יוסף נחלץ חושים להגן עליו, עד שיותר לא העזו להרים יד על יהודי... כשהבחין באסירה יהודיה ללא מעיל בימי החורף הסיביריים, הסיר מיד את מעילו מבלי לחשוב שבכך הוא עצמו נותר חשוף. כאלו היו תכונותיו המובהקות של החסיד ר' יוסף מוצ'קין: אומץ רב, גאון יעקב, לב [[זהב]] ואיש. ר' יוסף היה חסיד בעל מידות טובות. הוא ניחן בטוב לב ובאומץ רב בהם השתמש כדי לסייע ליהודים בשנים הקשות של שלטון הקומוניסטים, לעיתים עד כדי מסירות נפש. | ||
ר' חיים יוסף נפטר לאחר מחלה קשה, ב[[י"א אלול]] [[תשס"ג]] והוא בן 83. | ר' חיים יוסף נפטר לאחר מחלה קשה, ב[[י"א אלול]] [[תשס"ג]] והוא בן 83. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
ר' חיים יוסף מוצ'קין כונה בפשטות בפי רבים "יוסקה" נולד בשנת תר"פ, זמן לא רב לאחר פרוץ המהפכה הקומוניסטית. הוא גדל והתחנך בבית אביו ה[[משפיע]] הנודע הרב [[פרץ מוצ'קין]] ב[[עיירה]] סמינאווקיא, הסמוכה להומיל. | ר' חיים יוסף מוצ'קין כונה בפשטות בפי רבים "יוסקה" נולד בשנת תר"פ, זמן לא רב לאחר פרוץ המהפכה הקומוניסטית. הוא גדל והתחנך בבית אביו ה[[משפיע]] הנודע הרב [[פרץ מוצ'קין]] ב[[עיירה]] סמינאווקיא, הסמוכה להומיל. | ||
את החינוך החסידי קיבל מאביו, ביחד עם פקחות יתירה, אומץ לב ורצון לסייע לזולת | את החינוך החסידי קיבל מאביו, ביחד עם פקחות יתירה, אומץ לב ורצון לסייע לזולת לעיתים עד כדי מסירות נפש. מלמד מיוחד ששכר לו אביו לימדו תורה, והילד הצעיר התגלה ככשרון נפלא ובעל זכרון מדהים. בשנים מאוחרות יותר, למד ב[[קרמנצ'וג]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[ישראל נח בלניציקי]]. | ||
בשנת [[תרפ"ה]] עברה המשפחה לסימפרופול שבקרים. ר' פרץ שהתמסר בכל מאודו לשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] ועסק בעבודת הקודש, החזקת היהדות בסימפרופול והעיירות שמסביבה, שיתף גם את בניו הצעירים יוסף ומולע בעבודת הקודש. בדרכים הארוכות נפגש לא פעם עם שוטרים ואנשי [[נ.ק.וו.ד.]] שחיפשו באמתחתו. ר' פרץ בפקחותו חשש לחיפוש בכליו, והוא נטל עמו את בנו יוסף בן השמונה, או את אחיו הגדול מולע, והטמין את הסכין בבגדיהם, ביודעו שאיש לא יחטט בבגדיהם של ילדים צעירים. | בשנת [[תרפ"ה]] עברה המשפחה לסימפרופול שבקרים. ר' פרץ שהתמסר בכל מאודו לשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] ועסק בעבודת הקודש, החזקת היהדות בסימפרופול והעיירות שמסביבה, שיתף גם את בניו הצעירים יוסף ומולע בעבודת הקודש. בדרכים הארוכות נפגש לא פעם עם שוטרים ואנשי [[נ.ק.וו.ד.]] שחיפשו באמתחתו. ר' פרץ בפקחותו חשש לחיפוש בכליו, והוא נטל עמו את בנו יוסף בן השמונה, או את אחיו הגדול מולע, והטמין את הסכין בבגדיהם, ביודעו שאיש לא יחטט בבגדיהם של ילדים צעירים. | ||
| שורה 86: | שורה 86: | ||
פעם החליטו מפקדי המחנה להתעלל בר' יוסף, והכניסו לתאו את אחד השבויים הנאציים. הלה כנראה לא ידע מול מי הוא עומד, והחל לספר על מעלליו במהלך המלחמה. ר' יוסף לא יכל להחשות. הוא פירק הקרש שהחזיק את המיטה, והחל להכות את אותו נאצי ימ"ש עד מוות. לאחר שהדבר התגלה, נשלח ר' יוסף למאסר בצינוק קטן ונמוך, שלא היה אפשר לעמוד בו, אך גם לא לשבת. לאחר זמן רב ללא [[מים]] ואוכל, התעלף ר' יוסף, ורק בנס הצליח לחזור לאיתנו. | פעם החליטו מפקדי המחנה להתעלל בר' יוסף, והכניסו לתאו את אחד השבויים הנאציים. הלה כנראה לא ידע מול מי הוא עומד, והחל לספר על מעלליו במהלך המלחמה. ר' יוסף לא יכל להחשות. הוא פירק הקרש שהחזיק את המיטה, והחל להכות את אותו נאצי ימ"ש עד מוות. לאחר שהדבר התגלה, נשלח ר' יוסף למאסר בצינוק קטן ונמוך, שלא היה אפשר לעמוד בו, אך גם לא לשבת. לאחר זמן רב ללא [[מים]] ואוכל, התעלף ר' יוסף, ורק בנס הצליח לחזור לאיתנו. | ||
למרות תנאי המחיה הקשים, לצד עבודות קשות שהוטלו על האסירים, ר' יוסף נזהר מלהתגעל במאכלות אסורות. ר' מול'ע פרוס בהיותו מנהל עבודה בבית מלאכה במחנה, היתה לו אפשרות לבשל לעצמו בחדר שהיה שמור למנהל העבודה. | למרות תנאי המחיה הקשים, לצד עבודות קשות שהוטלו על האסירים, ר' יוסף נזהר מלהתגעל במאכלות אסורות. ר' מול'ע פרוס בהיותו מנהל עבודה בבית מלאכה במחנה, היתה לו אפשרות לבשל לעצמו בחדר שהיה שמור למנהל העבודה. לעיתים קרובות היה ר' יוסף מגיע לחדרו, והם בישלו יחד. מובן שהמעט שהיה להם לא השביע את רעבונם, אבל תמיד שמרו על כשרות המאכלים. | ||
מי שסייע להם באותה תקופה, היה הרב זלמן סודקביץ. הוא שלח להם חבילות מזון, ודאג להם כל העת. הוא עקב אחר אחד ממפקדי המחנה שהיה מגיע מידי פעם לטשקנט. באחד הימים ארב לו ר' זלמן וברגע שהיו שניהם לבד, הציע לו שוחד עצום תמורת זוג [[תפילין]] שיעביר להם. הלה הסכים והעביר את זוג התפילין ליעדן. | מי שסייע להם באותה תקופה, היה הרב זלמן סודקביץ. הוא שלח להם חבילות מזון, ודאג להם כל העת. הוא עקב אחר אחד ממפקדי המחנה שהיה מגיע מידי פעם לטשקנט. באחד הימים ארב לו ר' זלמן וברגע שהיו שניהם לבד, הציע לו שוחד עצום תמורת זוג [[תפילין]] שיעביר להם. הלה הסכים והעביר את זוג התפילין ליעדן. | ||